סיקור מקיף

גם לזבוב הצהצה חם

רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו לחלוטין. חוואים מדווחים כי אם עד לפני כעשר שנים איבדו חיות בתדירות גבוהה, הרי שבשנים אחרונות חדלו הפגיעות ואין אובדני חיות משק

פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

אחד הגורמים שלאורך שנים רבות הגביל את התפשטות עדרי הבקר לאזורים נרחבים באפריקה היה זבוב הצהצה (Glossinidae). עקיצתו כואבת אבל יותר מכך הוא המעביר העיקרי של הטפיל (Trypanosoma) שגורם למחלת ״נגנה״ (nagana) ומוות של חיות משק ויותר מכך גורם למחלת השינה ( African trypanosomiasis) ומוות בקרב בני אדם.

חקלאים התרחקו מאזורים בהם היה הזבוב ורועים למדו למנוע מעדריהם לרעות בשטחים בהם היו הזבובים נפוצים. אחת התוצאות החיוביות לכך היתה העובדה ששטחים כאלה נשארו טבעיים ללא פגיעת ההתיישבות והפעילות האנושית, שכן לאורך מיליוני שנים פיתחו חיות הבר שיטות ״הגנה״ מעקיצות ורמה גבוהה של עמידות כנגד הטפיל.
החל מתחילת המאה העשרים דחקו מתיישבים לבנים את המקומיים שנאלצו להתיישב ולרעות גם באזורים נגועים והתוצאות היו פגיעה בסביבה הטבעית ופגיעה קשה ביותך בחיות המשק ובאנשים.

אחד האזורים מוכי הצהצה היה עמק הזמבזי בזימבאבואה. כיבוש השטחים שמצפון לדרום-אפריקה שקיבלו את השם רודזיה הביא לאזור מתישבים לבנים שדחקו את המקומיים לשטחים נגועים בזבוב בעמק הזמבזי ושוב התוצאות היו קטלניות. אחרי קבלת העצמאות ושינוי השם לזימבאבואה נשארו הילידים בעמק והמשיכו לסבול ממכת הצהצה,

לאחרונה חל שינוי משמעותי במצב. רועים בעמק מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו לחלוטין. חוואים מדווחים כי אם עד לפני כעשר שנים איבדו חיות בתדירות גבןהה, הרי שבשנים אחרונות חדלו הפגיעות ואין אובדני חיות משק.

להיכן נעלמים הזבובים?

התשובה מצויה במחקר שמתפרסם בכתב העת הרפואי ( PLOS Medicine). לטענת החוקרים הסיבה להעלמות הזבובים היא התחממות. נתונים שנאספו משמורת ״בריכות מאנה״ ב-27 השנים האחרונות הראו כי עלית הטמפרטורות מקשה על הישרדות הזבובים. בשנת 1990 לכדו החוקרים 50 זבובים על כל פרה בכל יום ואילו ב 2017 נדרשו לחוקרים 10 ימים כדי ללכוד זבוב אחד על פרה. המסקנה היא כי מחלת השינה תעלם מאזורים נרחבים באפריקה, אלא שהחוקרים מזהירים כי קיימת אפשרות שהזבובים ינדדו לאזורים קרירים, שעד היום לא היו בהם זבובים. זאת כמובן בתנאי שיש באזורים אלה צמחים ובעלי חיים להם הזבובים זקוקים כדי להתקיים.

אם בתחילת המאה העשרים התישבו חוואים לבנים באזורים הקרירים הרי שכיום יש סיכוי כי אוכלוסיות זבובי הצהצה יתיישבו גם הן באזורים שהיו מבוקשים על ידי הלבנים.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.