מדוע לובשת הזברה פיג'מה?

הסבר אחר טוען כי הפסים עוזרים לזברה לווסת את חום הגוף, הסבר נוסף הוא כי הפרטים בעדר מזהים זה את זה כאשר אצל כל פרט דגם הפסים מעט שונה, אך מנסיוני שכעת מקבל אישור ממחקר חדש, הסיבה היא הרגישות לזבובים

זברות מבוטסואנה, מתווך ויקיפדיה
זברות מבוטסואנה, מתווך ויקיפדיה

בטיולים בטבע בכלל ובאפריקה בפרט, מתעוררות לעיתים קרובות שאלות על היתרון (או החיסרון) שנותן דגם צבעים לחיות: פרפרים צבעוניים, פילים וקרנפים אפורים, נמרים נושאים חברבורות וכך הלאה והלאה.

התשובות לשאלת היתרון שונות ומגוונות על פי המין, הגודל והמיקום בשרשרת המזון: זכרי הטווסים מתקשטים בזנב צבעוני כדי למשוך נקבות, חיפושיות שחורות כדי לאגור חום, אריות שצבע כצבע עשב יבש ועוד דגמי צבעים וסיבותן עימן.

אחד הדגמים הבולטים ולכן גם הבעייתיים להבנת היתרון הוא דגם הפסים של הזברה.
אחד ההסברים המקובלים לרבים מדגמי הצבעים הוא הסוואה, ואכן כאשר עדר זברות נע בין עצים נוצר משחק אור וצל שפסי הזברות משתלבים בו ואולי מבלבלים טורף אפשרי אלא שאת רוב הזמן מבלות הזברות בשטחי מרעה פתוחים. אלו המצדדים בהסוואה מסבירים כי בתנועת העדר דגם הפסים יוצר בילבול שמקשה על טורף להתרכז ולעקוב אחרי פרט בודד.

הסבר אחר טוען כי הפסים עוזרים לזברה לווסת את חום הגוף, הסבר נוסף הוא כי הפרטים בעדר מזהים זה את זה כאשר אצל כל פרט דגם הפסים מעט שונה.

אצל מי שבילה זמן רב יותר בשטח ומכיר היטב את התנאים באזורים בהם רועות הזברות, התפתח מזה זמן רב ההסבר המקובל כי דגם הפסים "מבלבל" את החרקים העוקצניים ובעיקר את זבובי הצהצה. הסבר זה נתמך בין היתר בעובדה שעוברי הזברה השחורים מפתחים את הפסים הלבנים רק בשלב שלפני ההמלטה כהגנה מעקיצות זבובים.

עד היום היה זה הסבר מעניין אבל ללא סימוכין, עכשיו מתפרסם ב-Journal of Experimental Biology http://jeb.biologists.org/content/215/5/iii מחקר של חוקרים משוודיה והונגריה שמבסס את ההנחה העממית ונותן לה בסיס מדעי. לדברי החוקרים "דגם הפסים הופך את הזברה לבלתי מושכת לזבובים", כאשר המפתח לדחיה הוא האופן בו דגם הפסים מחזיר אור.

כדי לבסס את הנחת "ההגנה מזבובים" נבדקו תגובותיהם השונות לאור של זבובי-סוסים. Tabanids היא סידרת זבובים עוקצניים שתפוצתם עולמית, עקיצתם מכאיבה ומפריעה והם נשאים למחלות וטפילים.

החוקרים החלו בבדיקת תגובות זבובים לסוסים שחורים, חומים ולבנים ומצאו כי בסוסים שחורים וחומים מקוטב האור במאוזן לפני השטח כך שהאור מוחזר ממנו, הופך את הסוסים הכהים מאוד מושכים לזבובים, שכן האור מוחזר מהסוסים בגלים שמגיעים לעיני הזבובים הרעבים על מישור מאוזן כמו נחש שזוחל על הקרקע השטוחה.

בהמשך נבדקה צורת החזרת האור מסוסים לבנים והתברר כי סוסים לבנים מחזירים אור לא מקוטב שגליו נעים במישורים רבים ושונים. עובדה זו יוצרת משיכה נמוכה ולכן סוסים לבנים מוטרדים פחות מאחיהם הכהים.

אחרי שצוות החוקרים הבינו כי הזבובים נמשכים במידה רבה יותר לסוסים כהים, הם עברו לבדוק איזה אור מוחזר מפסי הזברה ואיך זה ישפיע על הזבובים? כדי לברר זאת ייצרו החוקרים לוחות בגדלים שונים וצבועים בדגמים שונים. לוחות מפוספסים היו הדגם הדומה יותר לזברה. את הלוחות פיזרו בחוות סוסים וספרו כמה זבובים הגיעו לכל דגם, הסתבר כי הלוחות שמשכו פחות זבובים היו אלה בדגם פסים.
העובדה שהזבובים נמשכו לדגם הפסים פחות מאשר ללבנים היוותה הפתעה לחוקרים, שכן בדגם הפסים עדיין יש פסים שחורים שמחזירים אור ממוקד מאוזן. ושוב הסתבר כי ככל שהפסים היו צרים ויותר דומים לדגם הזברה – הייתה משיכתם לזבובים נמוכה.

בהמשך המשיכו החוקרים והעמידו ארבעה דגמי סוסים בגודל טבעי ובצבעים: חום, שחור, לבן ודגם זברה מפוספס, הדגמים היו דביקים כדי ללכוד את הזבובים שיגיעו, ושוב התברר כי דגם הזברה לכד פחות זבובים מכולם. התברר גם כי ככל שהפסים היו צרים יותר נמשכו אל הדגם פחות זבובים.

מסקנת החוקרים היא כי הזברה פיתחה דגם פסים בו הפסים צרים דיים כדי להבטיח את מיזעור המשיכה של הזבובים אליהם. הלחץ הבררני הגבוה ביותר להתפתחות דגם הפסים נבע כהתאמה או כהסתגלות לעקיצות הזבובים באפריקה".

על כך אוסיף כי כנראה שמתקיימת פשרה בין הצורך בצבע כהה שמונע פגיעת קרינה לבין הלחץ לפיתוח אמצעי הגנה מעקיצות זבובים כלומר פיג'מת הזברה מהווה הגנה מהקרינה ומעקיצות זבובים גם יחד.

האמנם? אם כך, מדוע אין דגם הפסים נפוץ בין פרסתניים אחרים שסובלים מזבובים?

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. למה לעצור בזברה?
    אפשר לשאול למה הפנדה נראית עם הכתמים הללו.. וכו' וכו'..

    לא משכנע..

  2. אסף:
    את השאלה שאתה שואל אפשר לשאול על כל תכונה שהתפתחה במקום כלשהו במהלך האבולוציה.
    הרי התכונה הועילה אז כיצד קרה שלא פשתה בכל?
    הסיבות לעניין רבות ומגוונות וביניהן ההסתברות למוטציה שתביא לתוצאה הנדונה והיפרדות רבייתית של קבוצות מסיבה כלשהי (גיאולוגית, פסיכולוגית או גנטית).
    לא ידוע לי עלן לחץ בררני שמפעילה קרינת השמש לטובת פרווה כהה.
    עור כהה – כן, אבל שיער? למה?

    נקודה:
    בדוק אם אין זבובים בין קרובי משפחתך.

    חן:
    כדאי לך לקרוא את הספר Endless Forms Most Beautiful
    יש שם תשובות לשאלתך.

    http://www.amazon.com/Endless-Forms-Most-Beautiful-Science/dp/0393327795/ref=sr_1_1?s=books&ie=UTF8&qid=1331413735&sr=1-1

    אדםאדום:
    הצאצאים של כל החיות מזהים את אימותיהם למרות שאין להן פסים על התחת.
    יש כל מיני מאפיינים שאפשר להשתמש בהם ובעלי החיים אכן משתמשים בהם.
    ברור שאם לאוכפי יש פסים מאחור אז הצאצאים יעשו גם בהם שימוש אבל בניגוד להסבר הנוכחי – לא נעשה כל מחקר שמראה יתרון כלשהו על ידי שיפור הזיהוי באמצעות פסים.
    לא קשה לערוך כזה מחקר.
    אפשר לקבץ הרבה סוסים, לפספס לחלקם את האחוריים, ולראות אם גודל קבוצת הסייחים המאבדים את אמם יקטן אצל המפוספסים.
    התחושה האינטואיטיבית שלי היא שזה לא יקרה, בין השאר משום שקשה להקטין את המספר אפס מבלי להגיע למספרים שליליים.
    במחקר הנוכחי הראו בניסוי שלפסים יש בהשפעה מדידה על הימשכות הזבובים.
    אגב, אם יורשה לי לנחש הרי שהאוכפי מהווה מרכיב חשוב בתשובה לשאלה של אסף (הנה! יש עוד חיה שפתחה מודל של פסים!).
    יותר מזה: האוכפי אפילו מאשש עוד יותר את ההסבר כיוון שבו הפסים התפתחו דווקא באזור אליו נמשכים הזבובים ביתר שאת ולכן זה קרה, כנראה, מאותה סיבה.

  3. לכל המאמינים הנכבדים:
    האבולוציה היא עובדה מדעית מוכחת (לפחות מאוששת שוב ושוב).
    אם קיימת דיעה או אמונה אחרת שאין לה כלל הוכחות, כנראה (ואני אומר את זה בעדינות) שהיא בבעיה, ולא האבולוציה.

    למרות זאת, אני מסכים עם כך שיהודים מאמינים, אשר מוצאים דרכים ליישב את אמונתם עם האמת המדעית, עושים קצת יותר בחוכמה מאלו שלא,

  4. מתוך ויקיפדיה: "לאוקפי גוף חום-כהה בעל מרקם קטיפתי, ראש בהיר וגפיים ואחוריים מפוספסות בלבן. בשל הפסים בחלקו האחורי, דומה האוקפי לזברה מרחוק. הסברה היא כי הפסים משמשים את הגורים לזיהוי האם ביער הגשם הצפוף ומעקב אחריה, וכן להסוואה".
    כפי שניתן לראות יש הסברים שונים למדוע יונק הוא מפוספס ומדוע צבעו אחיד. ההסבר הנ"ל לגבי הזברה הוא עוד סברה. מעניינת אמנם, ייחודית, אבל לא יותר מסברה.

    לתמונה של אוקפי:
    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/18/Okapi2.jpg

  5. I find the explanation given here rather problematic. Like other comments here, even if being stung by less flies ensures healthier species, it is hard to see that that what resulted in the prevailance of the patterned skin. Mustn't it be that the species stung by more flies, on the long run, develop a stronger "resistence" to become sick (like other animals in the wild) ? And if the pattern developped during the previous centuries mustn't there be an early species with some other pattern that was not very effective in scaring off flies, and then it got refined gradually?

  6. ארנון, בתור דתי אני יכול לומר לך שאתה טועה. היהדות לא מאמינה שבורא עולם ברא אותנו כדי להסתכל על הטבע, לומר "איזה יופי! ישתבח שמו!" ותו לא. בורא עולם יצר אותנו כדי שנלמד ונחקור את הטבע ונפתח את העולם. גם ילד בן 3 יכול להתפעל מהיופי של הזברה, לנו יש שכל כדי שנבין מדוע זה כך.

    אם היינו הולכים בגישה שלך לא היינו מגלים אף אחד מחוקי הפיזיקה שקדמו את העולם, לא היו מנועים, לא מחשבים, ולא כל מוצר מודרני שאתה רואה מסביבך.

    בקיצור: זו שטות גמורה לאמר שהיהדות מתנגדת לשיטה המדעית.
    גם לגבי האבולוציה רבים וטובים מהיהודים המאמינים לא חושבים שהיא סותרת את אמונתם. ראה בערך "יחס היהדות לתורת האבולוציה" בויקיפדיה.

  7. "לזברה יש פסים כי בורא עולם ישתבך רצה שנבין כי מאחורי הבריאה יש תכנון". – סוף פסוק.

  8. לזברה יש פסים כי בורא עולם ישתבך רצה שנבין כי מאחורי הבריאה יש תכנון ולא רק תבניות שחוזרות על עצמן.

    האמינו בבורא עולם ישתבח וקיימו מצוותיו ודחו את תורת ה"הבל-לוציה" של בן הקופים דרווין!

  9. האמתי שחושבים על זה, הפרות פתחו ״ מנגנון״ דומה.
    מעניין אם הכתמים השחורים גם מפחיתים את מידת הזבובים או החרקים השונים.

    מה שמדהים בזברות זהו אופן סידור הפסים, מעניין איך נוצרת הפרדה מדוייקת כזאת בין הצבעים, ואיך היא אחידה לאורך ולרוחב..
    בקיצור מישהו למד את האבולוציה של הזברות?

  10. לעדיין ספקן,

    שאלתך מעלה נקודה מאוד מעניינת – על מי בדיוק פועלת הברירה הטבעית? מהשאלה עולה ההנחה המובלעת כאילו הברירה הטבעית פועלת ברמת המין, כלומר, העקיצות עשויות להוביל להכחדתו. בפועל, הסברה המקובלת היום היא כי האבולוציה פועלת ברמת הפרט ויותר נכון הגן. כלומר, זברה א' שהיא עמידה יותר בפני זבובים תהיה בריאה יותר ונטולת טפילים ואז היא תעביר את הגנים האלה לדור הבא'.

    להעם,
    1. אתה יודע, אם אומרים שהכל מושפע מהכל והכל תלוי בהכל… אז בעצם לא אומרים כלום!! באופן ספציפי יותר, הביולוגים מנסים בהתחלה למפות את הגורמים המשפיעים על כל תופעה (במקרה זה, הגורמים האפשריים השונים לפסים) ואז הם מנסים "לסדר" את חלקי הפאזל במקומם – מי יותר חשוב ומתי.
    2. דיבורים על "רצון" ו"שאיפה" באבולוציה זו בסך הכל עגה מקצועית שמסתירה את נטייתה האינטרינסית של המערכת להגיע למצבים מסויימים (קרי, ברירת המותאמים ביותר). אין הכוונה לשום רצון חיצוני אמיתי.

  11. איך בדיוק הגנה מבפני זבובים מספקת שרידות טובה יותר?
    יש זברות שנכחדו מעקיצות זבובים?

  12. למה ההנחה צריכה להיות שזה או הסיבה הזאת או אחרת? למה זה לא יכול להיות גם וגם, מכלול של גורמים שבאים לידי ביטוי במידה גדולה יותר או פחות.
    ועוד הערה קטנה- מהכתיבה מצטיירת תמונה כאילו ההתפתחות נבעה מהרצון של האבות הקדמונים של הזברות בהגנה מפני זבובים.
    כפי שאני מבין את האבולוציה (והבנתי מוגבלת ללא ספק) הכיוון הוא הפוך, כלומר הייתה מוטציה ראשונית שנתנה איזשהו יתרון (נניח נגד הזבובים, או פחות סיכוי להיטרף או גם וגם) וכתוצאה מכך הזברות בעלות המוטציה שרדו יותר וכך הלאה, כלומר, לא היה "רצון" בהגנה מפני זבובים, פשוט הגנה מפני זבובים סיפקה איזושהי יכולת שרידות עדיפה…

  13. לא יודע למה, אבל כשאני רואה את הפסים שחור לבן בעור של הזברה, לא ממש מתחשק לי לאכול את הדבר הזה. זה משדר אי אכילות. כמו הפסים של קריה רדיו אקטיבית. זה משדר משהו לא טוב.

    אולי בעבר זה הצליח להם ולכן הם כך היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן