גם עלייה זמנית ל-3 מעלות צלזיוס תגרום לאובדן קרחונים מסיבי ובלתי הפיך – עד 16% יותר מאשר במצב שבו לא חורגים ממגבלת 1.5 מעלות צלזיוס – דבר שישפיע על מפלס הים ואספקת המים המתוקים במשך מאות שנים

הקרחונים ברחבי העולם כבר נמצאים במסלול של המסה מתמשכת. תחזיות חדשות מראות כי חריגה זמנית של 3 מעלות צזליוס מהמגבלה של 1.5 מעלות צלסיוז, תגרום לאובדן קרחונים מסיבי ובלתי הפיך – עד 16% יותר מאשר במצב שבו לא חורגים ממגבלת 1.5 מעלות צלזיוס. עלייה זו תשפיע על מפלס הים, רכסי הרים מאלפים ועד אנדים יחוו ירידה משמעותית במסת הקרח, ואספקת המים המתוקים במשך מאות שנים תשתבש, וזאת גם אם האנושות תצליח להפוך את מגמת שינוי האקלים ולקרר את כדור הארץ חזרה ליעד של 1.5 מעלות צלזיוס.
משבר הקרחונים העולמי: אין התאוששות מהירה
מחקר חדש מראה כי קרחוני הרים ברחבי העולם ככל הנראה התקבעו למגמה של הצטמצמות מתמשכת במשך מאות שנים, גם אם נצליח להוריד את הטמפרטורות העולמיות בחזרה ליעד של 1.5 מעלות צלזיוס לאחר שחרגנו ממנו.
המחקר, בראשות מדענים מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה ואוניברסיטת אינסברוק באוסטריה, הוא הראשון שמציג תחזית של שינויים בקרחונים ברחבי העולם עד לשנת 2500. המיקוד הוא בתרחישים של "חריגת אקלים", שבהם כדור הארץ מתחמם זמנית הרבה מעבר ליעד של 1.5 מעלות צלזיוס, ומגיע עד ל-3 מעלות צלזיוס, לפני שהוא מתקרר מחדש.
השלכות של חריגת אקלים
הממצאים פורסמו ב-19 במאי בכתב העת "Nature Climate Change".
ד"ר פביאן מאוסיון, מחבר שותף ופרופסור חבר לשינויים סביבתיים בקוטב באוניברסיטת בריסטול, אמר כי התוצאות הן אזהרה ברורה. "מדיניות האקלים הנוכחית מובילה את כדור הארץ למסלול הקרוב לעליה של-3 מעלות צלזיוס. ברור שמצב כזה גרוע בהרבה לקרחונים מאשר עולם שבו נשמרת מגבלת 1.5 מעלות צלזיוס", הוא הסביר.
"מטרתנו הייתה לגלות אם קרחונים יכולים להתאושש במקרה שכדור הארץ יתקרר מחדש. זו שאלה שרבים שואלים – האם קרחונים יצמחו מחדש במהלך חיינו, או בחיי ילדינו? ממצאינו מצביעים, למרבה הצער, על כך שלא".
חום שיא ומסלול של עלייה של 3 מעלות צלזיוס
הטמפרטורות העולמיות העולות מצביעות כעת על סיכוי משמעותי לחריגה ממגבלות הסכם פריז, שאומצו לפני עשור. לדוגמה, השנה שעברה הייתה השנה החמה ביותר שתועדה אי פעם על פני כדור הארץ והשנה הראשונה שבה חצתה את סף 1.5 מעלות צלזיוס במהלך שנה קלנדרית שלמה.
מדעני האקלים העריכו את התפתחות הקרחונים העתידית בתרחיש חריגה חזק שבו הטמפרטורות העולמיות ממשיכות לעלות עד ל-3.0 מעלות צלזיוס בסביבות שנת 2150, לפני שהן יורדות חזרה ל-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2300 ומתייצבות. תרחיש זה משקף עתיד שבו השגת פליטות אפס מאוחרת, שבו טכנולוגיות פליטה שלילית כמו לכידת פחמן מיושמות רק לאחר שחוצים ספי התחממות קריטיים.
עליית מפלס פני הים ואובדן מסת קרחונים
התוצאות מראות כי הקרחונים יסבלו הרבה יותר מאשר בעולם שבו הטמפרטורות מתייצבות על 1.5 מעלות צלזיוס ללא חריגה, עם אובדן נוסף של 16% ממסת הקרח עד שנת 2200, ו-11% נוספים עד שנת 2500, בנוסף ל-35% שכבר נועדו להמסה אפילו ב-1.5 מעלות צלזיוס. מים נמסים נוספים אלה מגיעים בסופו של דבר לאוקיינוס, ותורמים לעלייה גדולה עוד יותר במפלס הים.
המחקר השתמש במודל חדשני בקוד פתוח שפותח באוניברסיטת בריסטול ובמוסדות שותפים, המדמה שינויים בעבר ובעתיד בכל קרחוני העולם, למעט שתי כיפות הקרח הקוטביות. המודל שולב עם תחזיות אקלים גלובליות חדשניות שהופקו על-ידי אוניברסיטת ברן בשווייץ.
השפעות ארוכות טווח על קרחוני הרים
החוקרת הראשית, ד"ר ליליאן שוסטר, מאוניברסיטת אינסברוק, אמרה: "המודלים שלנו מראים כי יידרשו מאות שנים, אם לא אלפי שנים, לקרחונים הקוטביים הגדולים להתאושש מחריגה של 3 מעלות צלזיוס. עבור קרחונים קטנים יותר כמו אלה באלפים, בהימלאיה ובאנדים הטרופיים, התאוששות לא תיראה בדורות הבאים, אך היא אפשרית עד שנת 2500".
מי ההמסה של הקרחונים באזורי הרים אלה חיוניים לקהילות במורד הזרם, במיוחד בעונות היבשות. כאשר קרחונים נמסים, הם משחררים זמנית יותר מים, תופעה המכונה "שיא מים" של קרחונים.
ד"ר שוסטר הוסיפה: "אם קרחונים צומחים מחדש, הם מתחילים לאגור מים מחדש כקרח – וזה אומר שפחות מים זורמים במורד הזרם. אנו מכנים אפקט זה 'מים נמוכים', בניגוד לשיא מים. מצאנו כי כמחצית מהאגנים שחקרנו יחוו צורה כלשהי של מים נמוכים מעבר לשנת 2100. מוקדם מדי לומר מה יהיה היקף ההשפעה, אך המחקר שלנו הוא צעד ראשון לקראת הבנת ההשלכות הרבות והמורכבות של חריגות אקלים על מערכות מים המוזנות מקרחונים ועל עליית מפלס הים".
מחקר זה נערך כחלק מפרויקט PROVIDE, הממומן על-ידי האיחוד האירופי, החוקר את השפעות חריגות האקלים על ריכוזי אוכלוסייה מרכזיים ברחבי העולם.
שינוי בלתי הפיך וקריאה לפעולה
ד"ר מאוסיון אמר: "חריגה מ-1.5 מעלות צלזיוס, אפילו זמנית, מקבעת את מגמת אובדן הקרחונים למשך מאות שנים. המחקר שלנו מראה כי חלק גדול מהנזק הזה אינו ניתן לביטול פשוט, גם אם הטמפרטורות יחזרו מאוחר יותר לרמות בטוחות. ככל שנדחה את קיצוץ הפליטות, כך נטיל יותר נטל על הדורות הבאים עם שינוי בלתי הפיך".
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
יש קישור מהמאמר המקורי
תודה. יש לינק למחקר? הכתבה מתייחסת אך ורק לקרחונים יבשתיים?
300 סנטימטרים, מספיק להגדרה "כמה סנטימטרים"?
לא אמרת כלום. נשמע כמו זאב זאב. דבר לעניין: כמה ס״מ עליית גובה פני הים. ירידה של 16% מהקרחונים: מכולם? מאיזה וכמה? איך זה משפיע?