הפגזת עציצים בטונדרה

במדור הידען קלאסיק אנחנו מביאים לכם מאמרים בני כמה שנים אך שיש להם ערך הסטורי או שהם מעניינים גם היום.

הכתבה פורסמה במדור האלף השלישי שכתב הח”מ, הארץ, 6/8/1996

מדוע בטונדרות הנרחבות של רוסיה וצפון קנדה צומח רק עשב והעצים בהם מעטים, בעוד שבאזורי סמוכים שבהם ושררים תנאי אקלים דומים, צומחים עצים גבוהים? את השאלה הזאת שאל את עצמו משה אלמארו, מהנדס אווירונאוטיקה ישראלי המתגורר בבוסטון, שם הוא שוקד על הדוקטורט שלו בהנדסת מכונות ב-MIT.
התשובה נעוצה בגל הקור שעבר על כדור הארץ במאה ה-13, המכונה “תקופת הקרח הקטנה”, שהכחיד את ההתיישבות הסקנדינבית המוקדמת בגרינלנד וגרם להיעלמותם של יערות העד שכיסו את האיזורים בקווי הרוחב הגבוהים. איזורים אלה לא התאוששו, למרות העליה בטמפרטורות.
הממשלות במקומות אלה מעוניינות לייער חלקים נרחבים מהטונדרות. גם האדמה שם מתאימה ליעור. זהו גם אינטרס של ממשלות במדינות אחרות שיערותיהן נפגעו בגלל שריפות או מסיבות אחרות. כך למשל, באחרונה הושמדו כ-60 מיליון דונם יער במלזיה. השיטה הישראלית שפיתחה הקרן הקיימת לישראל, למשל, אינה מתאימה לסדרי הגודל של הייעור הנדרש במדינות אלה. ייעור במקומות כאלה יימשך מאות שנים ואולי גם אלפי שנים.

לאלמארו רעיון פשוט כיצד לפתור קושי זה- לנטוע את העצים מהאוויר. לשם כך הקים חברה שתיישם את הרעיון.
התהליך, לדעתו, אינו מסובך. מטילים את השתילים ממטוס והם ניטעים באדמה מעצמם. מובן שלשם כך יש לצייד כל שתיל במכל אווירודינמי – בצורת חרוט שקודקוד פונה כלפי מטה, כדי שלא יתהפך בדרך. מכל,או עציץ זה צריך להיות עשוי מחומר חזק, משום שההתנגשות באדמה צפויה להיות במהירות של 200-300 קמ”ש. אך גם הוא צריך להתפרק בפירוק ביולוגי, כדי לאפשר לעץ להכות שורשים בקרקע. העציץ מכיל את כמות המים והדשנים הדרושה לעץ לצורך התפתחותו הראשונית.
לפני התחלת הייעור בשיטה זו, יש לערוך מחקרים על השפעת נטיעות יער במקום שבו כבר נוצר שיווי משקל אקולוגי אחר, יש לבחון אלו עצים מתאימים לאיזור (על פי תנאי האקלים וכמות המים) וגם לדאוג שלא יהיו בני אדם באיזור המופגז. לא כל כך נעים לחטוף בראש עציץ שנע במהירות של 200 קילומטרים בשעה.
אחת הסיבות השכיחות לייעור כיום היא התגוננות מפני התחממות האטמוספירה, המתרחשת בשל אפקט החממה. אפקט זה נוצר בשל פליטת דו תחמוצת הפחמן, שהיא תוצאה משריפת חומרי דלק, בעיקר בתחנות כוח ועל ידי כלי רכב.
לדברי אלמארו, המימון לפעולות כאלה יבוא בין השאר מגביית מס על פליטת דו תחמוצת הפחמן בתחנות הכוח, כחלק מתנאי הרשיון שלהן 0 והסדר כזה כבר מתגבש בארצות הברית.

אלמארו אינו משוכנע שאפק החממה הוא תוצאת מעשי ידי אדם. לדבריו, פליטת דו תחמוצת הפחמן בשריפות יער טבעיות, התפרצויות הרי געש ועוד פעילויות טבעיות עדיין גדולה פי כמה מפליטת דו תחמוצת הפחמן בידי האדם.
נטיעת עצים מהאוויר הוצעה כבר לפני 25 שנה בידי ג’ון וולטרס, תושב קולומביה הבריטית שבקנדה. הוא הציע זאת לצורך הפקת עץ – על איכות הסביבה לא חשבו א, אך גם הניסויים המעטים שנעשו באותן שנים לא צלחו, בעיקר משום שמבנה העציצים לא היה אווירודינמי. היום מועסק וולטרס אצל אלמארו.
לדברי אלמארו, שבא בשבוע שעבר לביקור חטוף בארץ, שיטתו תאפשר להגדיל פי כמה את שטח היערות בכדור הארץ. הוא גם מחפש חברות ישראליות שיסייעו באיתור עזורים לייעור במזרח התיכון ומשתלות לגידול השתילים בגליונו של “ביזניס וויק” מה-29 ביולי נכתב כי אלמארו ושותפו, ניקולאס פאטריק, מקווים להקים קונסורציום בינלאומי ובו חברות שיספקו את ספינות האוויר (או המטוסים) לאיתור האיזורים בהם יתאפשר ייעור. לדברי אלמארו, ניסוי בשטח עדיין לא נעשה, אבל הוא אופטימי כשהוא מספר על התעניינות מצד ממשלות, כמו ממשלת דרום אפריקה, ומצד גורמים פרטיים ביפן, בקוריאה ובמלזיה.