היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים הורסות גם הן את היציבות האקולוגית של העולם, ומובילות לכריתת יערות והרס בתי הגידול הטבעיים. מקורותיו של חלק גדול מהניצול הטראומטי הזה של משאבים טבעיים בקולוניאליזם
מחבר: ג ‘וזף מקווייד McQuade, עמית פוסט-דוקטורט, המרכז ללימודי דרום אסיה, בית הספר לעניינים עולמיים, אוניברסיטת טורונטו
אנו חווים כיום את המשבר הסביבתי הגרוע ביותר בהיסטוריה האנושית, כולל הכחדה עולמית של של חיות בר וסיכונים קשים לעתידה של הציוויליזציה האנושית.
היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים הורסות גם הן את היציבות האקולוגית של העולם, ומובילות לכריתת יערות והרס בתי הגידול הטבעיים. חלק גדול מהניצול הטראומטי הזה של משאבים טבעיים מתחקה אחר מקורותיו בקולוניאליזם.
קולוניאליסטים ראו בשטחים “חדשים” מקומות עם משאבים בלתי מוגבלים לניצול, תוך התחשבות מועטה בהשפעות ארוכות הטווח. הם ניצלו את מה שנחשב בעיניהם ל”גבול אין-סופי| בשירות המדינה המודרנית וההתפתחות הקפיטליסטית.
כדי להבין את האסון האקולוגי הנוכחי שלנו, המתואר כ”עולם שבו יחריף המחסור במזון, השריפות, והיעלמות שוניות האלמוגים כבר בשנת 2040, עלינו לבחון את תפקיד הקולוניאליזם בשורשיו.
מחקר זה אינו מהווה דיון בשאלה האם הקולוניאליזם היה “טוב” או “רע” . במקום זאת, מדובר בהבנה כיצד תהליך גלובלי זה גרם ליצירת העולם שאנו חיים בו כיום.
מאז המאה ה – 15, האוקיינוס ההודי היה התווך העיקרי של הסחר העולמי. הקולוניאליזם לא נבנה רק על מערכות כלכליות מקומיות, אלא גם בנה ועיצב את התעשיות הגדולות והתהליכים הנמצאים כיום באזורים רבים בעולם.
כך, למשל, הפכו הקולוניאליסטים הבריטים את חצי האי המאלאי לכלכלת מטע, כדי לענות על הצרכים של בריטניה והמדינות התעשייתיות האחרות, לרבות מענה על הביקוש לגומי זול במהלך המהפכה התעשייתית.
אלפי הודים הובאו כעובדי קבלן לעבודה במטבעות גומי מליאניים שונים. הדילמה ההודית המלזית / ג’אנקי ראמאן מניקאם
ניצול קולוניאלי של הבריטים בסינגפור ובחצי האי המלאי, הגבילה את האפשרויות הכלכליות של תשבים עניים, הודים וסינים. עובדים אלה נאלצו יותר ויותר לברא עבור מעסיקיהם הלבנים שטחים נרחבים של יערות הגשם כדי להתפרנס על חשבון מערכות אקולוגיות מקומיות.
בינתיים, יותר מחצי מאה לאחר תום השלטון הקולוניאלי בחצי האי מלאי, ניצול יתר של המשאבים המקומיים נמשך במהירות. בעבר הנמרים המאלאים היו נפוצים היום הם בסכנת הכחדה קריטית בין השאר בגלל איבוד בתי גידול. כריתת יערות בחלק המלזי של בורניאו ממשיכה להאיץ, בעיקר בשל הביקוש העולמי המתמשך של שמן דקלים ועץ.
ייצוא לשווקים גלובליים
במיאנמר (לשעבר בורמה), הסחר בחומרי גלם נמשך כבר מאות שנים. תחת השלטון הקולוניאלי, יצוא מינרלים, עץ ואופיום הורחב מאוד, והטיל עומס חסר תקדים על המשאבים המקומיים.
סיפוח אזורים מצפון לאגן נהר אירואדי אל המדינה הקולוניאלית בבורמה הגדיל באופן דרסטי את השילוב הכלכלי בין שטחים נרחבים העשירים במשאבים טבע תוך הזרמת הון מאסיבית מאירופה וסין. כיום, למרות מיליארדי דולרים של הכנסות, איזורים אלה הם מהעניים במדינה ומקום בו מנוצלים בני אדם וזכויותיהם מופרות ומתרחשים אסונות סביבתיים.
העלות האנושית של סחר היהלומים במערב אפריקה ובדרום אפריקה ידועה יחסית. ידועות פחות ההשפעות ההרסניות על הסביבה של אפריקה בשל הכרייה המאסיבית של משאבים טבעיים כגון יהלומים, שנהב, בוקסיט, שמן, עץ ומינרלים יצרה. כרייה זו משרתת ביקוש עולמי עבור מינרלים ואבני חן.
פעולות הכרייה האינטנסיביות הדרושות כדי לספק יהלומים ואבנים יקרות אחרות או מינרלים לשוקי העולם מחלישות את הקרקע, פוגעות באיכות האוויר ומזהמות מקורות מים מקומיים. התוצאה היא אובדן כולל של המגוון הביולוגי והשפעות סביבתיות משמעותיות על בריאות האדם.
בין 1867 ל – 1877, התרחשה חפירת גילוי של יהלומים לאורך הנהרות ואל, הארט ואורנג’ בדרום אפריקה שהביאה זרם עצום של כורים וספקולנטים בחיפוש אחר אושר. בשנת 1888, תעשיית היהלומים בדרום אפריקה הייתה למונופול כאשר חברת המכרות דה בירס הפך להיות המפיק היחיד.
בערך באותו זמן, הכורים ב – Witwatersrand הסמוכה גילו את שדות הזהב הגדולים בעולם, והניעו את התפשטותן של תעשיות כרייה חדשות. כאשר המעצמות האירופיות עיצבו את היבשת במה שמכונה “scramble for Africa ” בסוף המאה ה – 19, היצוא המסחרי בא להחליף את העבדות כגורם המניע הכלכלי העיקרי במקום הכיבוש הקולוניאלי הישיר.
טכנולוגיות תחבורה חדשות וצמיחה כלכלית שהוזנה על ידי המהפכה התעשייתית יצרו ביקוש עולמי ליצוא אפריקאי, כולל אבני חן ומינרלים שדרשו פעולות כריה נרחבות כדי להפיקם. בשנים 1961-1930, תעשיית היהלומים בסיירה ליאונה מילאה תפקיד מכריע בעיצוב והגדרת אסטרטגיות ממשלתיות קולוניאליות והתמחות מדעית ברחבי האזור.
ליבריה מעולם לא היתה מושבה של אף מעצמה, והיא הוקמה כמולדת לעבדים אפרו-אמריקאיים משוחררים. אבל בעלי עבדים אמריקנים ופוליטיקאים ראו את הרפובליקה בעיקר כפתרון להגבלת “ההשפעה המשחיתה” של עבדים משוחררים על החברה האמריקאית.
כדי “לעזור” לליבריה להחזיר את החוב לבריטניה, נתנה חברת פירסטון האמריקנית בשנת 1926 למדינה האפריקנית הלוואה של 5 מיליון דולר בתמורה לחוזה של 99 שנה על מיליון אייקרים (4 מיליון דונם) ששימשו למטעי גומי. הלוואה זו היתה תחילתה של שליטה כלכלית ישירה על ענייני ליבריה.
יחסי כוחות לא שווים
מהדו”ח עולה כי אפריקה נמצאת על סף שגשוג כרייה חדש המונע על ידי ביקוש בצפון אמריקה, הודו וסין, אשר רק יחמיר את המשברים האקולוגיים הקיימים. הביקוש למינרלים כגון טנטלום, מרכיב מרכזי לייצור האלקטרוניקה, הוא המניע העיקרי של פעולות הכרייה הנוכחיות.
הבנתנו את הקולוניאליזם מוגבלת לעתים קרובות לרעיונות פשוטים על איך שאנו חושבים שהקולוניאליזם נראה בעבר. רעיונות אלה מעכבים את יכולתנו לזהות את הדרכים המורכבות שהקולוניאליזם עיצב וממשיך לעצב את מבני הכוח הבלתי שוויוניים של המאה ה – 21, כפי שהאנתרופולוגית וההיסטורייונית אן לורה סטולר טוענת בספרה ” דורס” .
יחסי כוח לא שווים בין המדינות המפותחות והמתפתחות ממשיכים להגדיר את הסיבות ואת ההשפעות של שינויי האקלים. הבנה ברורה יותר של מקור הבעיות הללו היא צעד ראשון הכרחי לפתרונן.
אנשים במדינות משגשגות אינם מודעים לכך שהזבל שהם זורקים מדי יום נשלח לעתים קרובות ברחבי העולם כדי להפוך לבעיה של מישהו אחר.
בעוד אנשים דנים אם שינוי האקלים צריך להילקח ברצינות מן הנוחות של בתים ממוזגים שלהם, מאות אלפי אנשים כבר סובלים מההשלכות.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
מענין וחשוב
רק שראוי לדייק בתרגום :
– כתוב ״דלקים״ בעברית אין הטיית מכלולים לרבים
לכן ראוי שיהיה דלק .
כתוב ״הנמרים המאלאים ״ לא ״נמרים״ אלא טיגריסים.
כתוב ״זבל״ צריך להיות אשפה או פסולת.
ראוי להקפיד על תרגום לעברית נכונה .