סיקור מקיף

מסתדרים גם בלי גשם

מחקר: צמחי א"י עמידים בפני בצורת ממושכת

יחמור רועה עשב בערבה. צילום: shutterstock
פרא רועה עשב בערבה. צילום: shutterstock

האם ישראל כולה תהפוך למדבר בעקבות התחממות כדור הארץ? מחקר גרמני-ישראלי רחב היקף מחזק את הסברה שתהליך כזה אינו צפוי לנו, ומראה כי הצמחיה הים-תיכונית עמידה בפני שינויי אקלים הרבה יותר ממה שסברו עד כה. במחקר יחיד מסוגו מזרח הים התיכון, בחנו החוקרים את מצב הצמחיה במשך תשע שנים בארבע חלקות מחקר ברחבי הארץ, המאופיינים בתנאי אקלים שונים: מחורש ים תיכוני המקבל כ-800 מ"מ גשם בשנה, ועד אקלים מדברי שבו יורדים פחות מ-100 מ"מ.

בתחנות המחקר חסמו את מי הגשם מהצמחים, ויצרו משטר השקייה המדמה תנאים של שינויי אקלים. על פי התחזיות של מומחי אקלים, החליטו החוקרים, בהובלת מדענים מאוניברסיטת טובינגן, לדמות תנאי בצורת מתמשכת, והפחיתו 30% מכמות המשקעים. בחלקות אחרות הוסיפו לצמחיה 30% מכמות הגשם הטבעית. החוקרים עקבו אחד הצמחיה בחלקות במשך תשע שנים, והופתעו לגלות כי בתקופה הזו לא חלו שינויים של ממש בצמחיה העשבונית, לא מבחינת כמות הצמחים וגודלם, ולא מבחינת ההרכב של אוכלוסיית הצמחים או המגוון שלה.

"בהתחלה היינו מופתעים מהממצאים, אבל בהמשך הבנו כי מדובר במערכת שהתפתחה במשך אלפי שנים בתנאים של תנודתיות אקלימית, ושינויים בכמויות הגשם הדומים לאלה שהפקנו בניסוי", אומר ראש הצוות הישראלי בניסוי, פרופ' מרסלו שטרנברג מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב. "עם זה, אי אפשר להסיק מכך שהצמחיה באזורנו עמידה בפני שינויי אקלים. מה שמאפיין שינויים כאלה אינו שינוי בכמות הגשם הממוצעת, אלא עלייה בשכיחות של אירועי קיצון. איננו יודעים מה יהיה ההיקף של אירועים כאלה בישראל, וכיצד הם ישפיעו על שטחי המרעה בישראל". החוקרים גם לא מצאו ראיות התומכות בסברה המקובלת, ולפיה בעקבות בצורת ממושכת ינדדו אוכלוסיות צמחים לאזורים נוחים להן יותר.

קשיי מימון

במחקר המתפרסם בכתב העת Nature Communications, החוקרים מדווחים על מצב הצמחיה העשבונית, המשמשת מקור מזון עיקרי לבעלי חיים בכרי מרעה. לדברי שטרנברג, יידרשו עוד שנים ארוכות של מחקר כדי להגיע למסקנות ברורות בדבר השפעתה של בצורת ממושכת על צמחיה מעוצה – כלומר שיחים ועצים. ואולם, תשע שנות המחקר שהתקיים במימון מלא של גרמניה, הסתיימו לפני שלוש שנים, ומאז נאבק שטרנברג להמשיך את מימון המחקר, לא בהצלחה רבה. "אני מממן את המשך העבודה מכספי ומתקציב של מחקרים אחרים, אבל שום גורם ישראלי לא הסכים לממן עד כה את המחקר הזה", הוא אומר. "מדובר בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים לשנה להפעלת תחנות המחקר, כשחלק גדול מהעלות נובע מגניבות של ציוד בשטח ומוונדליזם".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. זה תלוי בסוג הקרקע ,בקרינת שמש ,רעיה של בעלי חיים,נדידת חולות,שריפות .נראה שאם תתרחב החקלאות בהר הנגב ,ובערבה יתמתן האקלים גם בדרום הארץ.אם יתנו לצומח והחי הזדמנות הם יתחזקו.לדוגמה הפרא בתמונה עבר התאמה גנטית,כך שפראים שנולדו בנגב יותר דומים לפרא הסורי.מאשר לפרא הפרסי.

  2. הנגב אינו יחידה אקלימית אחת ,
    בערבה הדרומית ממוצע הגשמים הוא 25ממ׳ לשנה ,
    וככל שעולים צפונה הממוצע עולה
    עד כ 250מ׳מ בקוו קרית גת – אשקלון ,
    על פי השנים האחרונות יש יותר ארועים קצוניים (שמשלימים את הממוצע),
    גשם רב בזמן קצר אינו מרווה את הקרקע ולכן הסיכוי לצמיחת צמחים עשבוניים חד שנתיים פוחת,
    עבור צמחים עציים – שיחים ועצים – 9 שנות מחקר הם … מעט מידי ,
    לכן יש לקחת את מסקנות המחקר בערבון מוגבל .

  3. הנגב היה מיוער לפני 5000 שנה. אין צמח שיכול לעבור מ-500 מ"מ בשנה ל-100 מ"מ בשנה. אז נקווה שהשינוי יהיה רק 30%.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן