"מקטע השבר הסורי-אפריקני באיזור הכינרת היה שקט במשך 1,200 שנה והתעורר לאחרונה"

כך אומר פרופסור צבי בן אברהם מומחה לגיאודינמיקה, בקע ים המלח ומזרח הים התיכון בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בראיון לאתר הידען. לדבריו, החשש הוא שאיזור ספציפי זה עלול להתפרץ ברעידת אדמה גדולה בשל הלחצים העצומים שהצטברו מאז רעידת האדמה הגדולה שהחריבה את בית שאן בשנת 749 * עם זאת, קרו גם מקרים שהלחצים השתחררו בסדרה של רעידות אדמה קטנות ולא בבת אחת

הריסות בית שאן, כתוצאה מרעש האדמה בשנת 749 לספירה. צילום: shutterstock
הריסות בית שאן, כתוצאה מרעש האדמה בשנת 749 לספירה. צילום: shutterstock

כך אומר פרופסור צבי בן אברהם מומחה לגיאודינמיקה, בקע ים המלח ומזרח הים התיכון בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בראיון לאתר הידען.

סדרת רעידות אדמה חזקות מורגשת בימים האחרונים בעיקר בצפון הארץ. לפי נתוני השירות הגיאולוגי האמריקני, אמש , 4 ביולי 2018 בשעה 22:45 התרחשה רעידת אדמה בעוצמה 4.7 בין טבריה לעילבון ממערב לכינרת. זו הרעידה השלישית בעוצמה דומה ביומיים האחרונים ומוקד כולן באיזור הכינרת.

איננו מופתעים מרצף רעידות האדמה באיזור צפון הכינרת ומזרח הגליל, אנו יודעים כי זה אחד האיזורים הפעילים ביותר בארץ." אומר פרופ' בן אברהם החוקר את תחום הגיאודינמיקה אך מדגיש כי אינו גיאולוג.

"הרעידות בצפון הכינרת ובמזרח הגליל לא הפתיעו אותי איזור שבו נמדדת פעילות רבה כבר די הרבה זמן. מרבית רעידות האדמה הן בעוצמות 2-3 שאינן מורגשות. אנחנו מודדים כל הזמן באמצעות  מערכות GPS מדויקות שמאפשרות למדוד תזוזות . כל הזמן המאמצים מצטברים, היום GPS ים מדעיים אפשר לבדוק תזוזות בקצב של מילימטרים לשנה. אנו רואים כי הלוח הערבי עליו שוכנת ירדן ותת הלוח של סיני עליו אנו נמצאים, זזים אחד כנגד השני כחמישה מילימטר לשנה.  מדובר במאמצים שנבנים במהלך התזוזות הללו והם משתחררים באמצעות רעידות אדמה. בין אם ברעידת אדמה גדולה ובין אם בסדרה של רעידות קטנות.

 

לדברי פרופ' בן אברהם, אין משמעות רבה לנסיון לחזות את תדירויות רעידות האדמה בישראל ובסביבתה לפי העבר. כל פעם מדובר במקטע אחר של בקע ים המלח ש'מתעורר'. למשל אי אפשר להסיק מהעובדה שהיו רעידות חזקות בשנים  1837 שהמוקד שלה היה באגם החולה, ו-1927, כי צפויה רעידת אדמה חזקה בקרוב. הסיבה – מדובר במוקדים שונים. אחרי הכל השבר הסורי-אפריקני משתרע משארם א-שייך עד להרי הטאורוס בטורקיה. ברעידות האדמה הגדולות נטלו חלק מקטעים באורך של עשרות קילומטרים בלבד.

אבל כאמור, מה שמדאיג הוא שאיזור הכינרת הפעיל בשנים האחרונות, ובמיוחד ביממה האחרונה, היה שקט במשך למעלה מ-1,200 שנה. רעידת האדמה הקשה האחרונה שם היתה בשנת 749. מדובר ברעש כל כך חזק שבנוסף לערים בגליל ובגולן – סוסיתא, טבריה, בית שאן וחצור שנהרסו כליל, הרעש גם גרם להרס ארמון הישאם ליד יריחו ולנזקים בירושלים.

 

הלחצים שהצטברו באיזור זה, עלולים לפי המחקרים לגרום להתפרצות חזקה, אבל אם זה יהיה מחר בבוקר או בעוד חמישים שנה, זה אותו הדבר מהבחינה הגיאולוגית. בכל מקרה, יש סכנה לרעידת אדמה גדולה בישראל. אם היא תבוא מאיזור הכינרת, ים המלח או שבר הכרמל, אי אפשר לדעת.

אלה רעידות שאתה לא מרגיש אותן כי המגניטודה היא 2-3 אבל צפון הכינרת הוא אחד האיזורים הכי פעילים בארץ. קרתה שם רעידה יותר גדולה. הלחצים שהצטברו באיזור זה, עלולים לפי המחקרים לגרום להתפרצות חזקה, אבל אם זה יהיה מחר בבוקר או בעוד חמישים שנה, זה אותו הדבר מהבחינה הגיאולוגית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לא רק שהכתבה סובלת מאי דיוקים, היא גם זקוקה נואשות לעריכה ולהגהה רצינית..

  2. הלוואי ומדעני האקלים יגעו להתפתחות אבולוציונית הדומה למדע הגיאולוגיה. הדיון כמו במאמר זה יהיה צנוע ולא מתרברב.

  3. ממאחר ותגובה שכתבתי לא פורסמה הרי שוב :
    – ראוי לקרוא ל״שבר״ שקע שכן שקיעתו היא תהליך מתמשך
    ולא שבירה ״פיתאומית .
    – שמו סורי-אפריקאי מאחר ורובו משתרע באפריקה :
    ממוזמביק עד אתיופיה ולאורך ים-סוף צפונה עד טורקיה ,
    (ולא כמו שכתוב :
    ״השבר הסורי-אפריקני משתרע משארם א-שייך עד להרי הטאורוס בטורקיה״)
    מענין וחשוב רק שראוי לדייק …

  4. מענין , רק שלא מדוייק שכן כתוב :
    ״ השבר הסורי-אפריקני משתרע משארם א-שייך עד להרי הטאורוס בטורקיה.״
    קודם כל ראוי לקרוא לו שקע (ולא שבר) שכן הוא נוצר בתהליך ארוך
    (ולא בשבירה חד פעמית),
    כמו כן כשמו כן הוא – אפריקאי — כלומר רובו של השקע הוא באפריקה,
    מחוף מוזמביק וצפונה עד צפון אתיופיה ,
    בהמשך דרך ים-סוף , מפרץ אילת וצפונה עד טורקיה ,
    שארם א-שייח עד טורקיה מהווה רק רבע מכל אורך השקע ,
    ראוי לדייק …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן