ההסטוריה של רעידות האדמה בארץ ישראל

האחרונה היתה ב-1927 ופגעה קשות בצפת, ברמלה, בלוד ובשכם * לפ ני-כן ה יתה זו הרעידה הקשה ב-1837 שהחר יבה את צפת כליל * האם זה עו מד לקרות שוב?

עוד בנושא באתר הידען:

•  המזרח התיכון יושב על תפרים בין חמישה לוחות טקטוניים * אלפי הרוגים ברעידות אדמה בטורקיה ובסוריה (7/2/2023) עדכון- מספר ההרוגים עומד כבר על 11,000 (8/2)
• איך מכינים בניין לרעידת אדמה?
• “מקטע השבר הסורי-אפריקני באיזור הכינרת היה שקט במשך 1,200 שנה” – 5/7/2018
• סקר מקיף לאיתור שברים לא מוכרים בקרקעית ים סוף באילת ובעקבה
• חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציעים דרך לחזות את מידת החומרה של רעידות אדמה
• חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב חוזים רעידת אדמה קשה באזורנו

12/2/2014

רעידת האדמה שחווינו אתמול היתה רק תזכורת קטנה לכך שמדינת ישראל יושבת באיזור מועד לפורענות: השבר הסורי-אפריקני * הססמוגרפים מראים כי מדי שנה מתרחשות פה 75 רעידות קלות שאינן מורגשות * אבל אחת למאה שנה מתרחשת רעידת אדמה הרסנית באמת * האחרונה היתה ב-1927 ופגעה קשות בצפת, ברמלה, בלוד ובשכם * לפ ני-כן ה יתה זו הרעידה הקשה ב-1837 שהחר יבה את צפת כליל * האם זה עו מד ל קרות שוב?

אנשים נקברים מתחת להריסות, מבנים היסטוריים קורסים תחתיהם, ערים שלמות נהרסות ופני השטח משתנים. המחזות הללו, שמוכרים לנו מצילומים מטורקיה, מיפן ומסן-פרנסיסקו, עלולים להיות מציאותיים מאוד עבורנו ובקרוב מאוד. למעשה, השאלה היא כבר לא אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה שכזו בישראל, אלא מתי היא תתרחש. אתמול קיבלנו תזכורת קלה מאוד למה שעלול לקרות פה. אחת למאה שנה פוקדת את החלק שבו מצויה מדינת ישראל, באזור השבר הסורי-אפריקני, רעידת אדמה משמעותית. רעידת האדמה הקודמת בעוצמה כזו באזורנו היתה בתחילת המאה הקודמת, ב-1927, והיא גרמה נזקים קשים לצפת, לשכם, לרמלה וללוד. לפי החישוב, חגיגות המאה לאותה רעידה מתקרבות, ואיתן גם הסבירות לרעידת אדמה עוצמתית, רק שהפעם הערים צפופות יותר, הבניינים גבוהים יותר, והמפעלים המייצרים חומרים דליקים, רעילים ומסוכנים רבים יותר.
בשנים האחרונות, מאז הקמתן של התחנות הססמוגרפיות באזורנו, יש לנו תיעוד של מאות הרעשים הקטנים הפוקדים אותנו, שאותם אנחנו לא מרגישים. בסך-הכל מורגשות בארץ בעוצמה כזו או אחרת כ-75 רעידות אדמה קלות מדי שנה.
אבל במהלך ההיסטוריה פקדו את האזור רעידות אדמה שלא היו צריכות שום ססמוגרף שיעיד על קיומן. הן השאירו אחריהן עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות מצמררות. איזכורים לרעידות האלה אפשר למצוא גם בתנ”ך, אבל ההערכות הולכות הרבה יותר רחוק אחורה ומדברות על 5 מיליון שנה של רעידות אדמה חזקות ותכופות, ששינו בעבר, ומשנות בהווה, את פני השטח של ישראל. בין הנפגעות העיקריות נמצאות ירושלים, צפת, רמלה, לוד וטבריה – כולן נפגעו קשה או אפילו נהרסו, בערך אחת למאה שנה, ואלפי אנשים נהרגו בהן.

סדום ובית-שאן נחרבו
מספר אזכורים בתנ”ך מתארים אדמה רועדת, ערים נחרבות, אש ואבנים, וניתן לשער שמדובר ברעידות אדמה. אחת הבולטות בהן היא זו המצוינת בספר בראשית שהחריבה את העיר סדום, שהתרחשה ככל הנראה במאה ה-22 לפני-הספירה. במאה השמינית לפני הספירה, כמאתיים שנה לפני חורבן בית ראשון, התרחש רעש חזק ביהודה, והוא מתואר בספר עמוס ובספר זכריה כאחד כמשהו שחולל שבר באדמה. בתקופת בית שני, בשנת 31 לפנה”ס, פקדה את האזור רעידת אדמה חזקה מאוד שהמוקד שלה היה כנראה ליד יריחו. ד”ר עקיבא פלכסטר מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב מסביר שהעדות לרעידת האדמה הזו היא חדרי המדרגות במערות קומראן שנשברו ונפלו לכיוון מסוים, כמו ברעידת אדמה.
“האירוע התרחש בשנת מלכותו השביעית של הורדוס”, אומר פלכסטר, “ההיסטוריון יוספוס פלביוס מספר על כ-30 אלף קורבנות. צבאו של הורדוס שחנה על החוף ניצל מפגיעה אך חשש להתקדם. הורדוס שיכנע את חייליו שרעש אדמה אינו סימן לסכנה אלא אסון טבע הנגרם מכוח חוקים קבועים. הצבא אכן חצה בסופו של דבר את הירדן וזכה לניצחון מוחץ בפילדלפיה, הלוא היא רבת-עמון”.
בתקופת הכיבוש הרומאי והשלטון הביזנטי בארץ-ישראל, במאות השנייה עד השביעית לספירה, התרחשו באזור כמה רעידות אדמה, שחלקן הביאו עימן גלי צונאמי ענקיים שפגעו בקיסריה. ערים ויישובים נמחקו, נזק נרשם גם בירושלים. את רעידות האדמה הגדולות ליוו אחר-כך שרשראות של רעידות קטנות שרק החמירו את הנזק.
במאה השמינית לספירה, בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ-ישראל, פקדה את האזור רעידת אדמה קשה שגבתה עשרות אלפי קורבנות. הערים בית-שאן וסוסיתא נחרבו כליל. טבריה נפגעה קשות, והמרחצאות הטבעיות בעיר הקדומה גדרה, כעשרה קילומטרים דרום-מזרחית לכינרת, הושמדו גם הן.
במאה ה-11 לספירה פקד את האזור רצף של רעידות אדמה בזו אחר זו. זה החל ב-1033, כשמרכזן בבקעת-הירדן, והמשיך במשך 40 יום. חלק מרעידות האדמה היו חזקות כל-כך שהרגישו אותן מסוריה ועד מצרים. נזק רב ואבידות בנפש נרשמו בעיר הנמל פטולמיס (היום עכו). הדיווחים מצביעים על כך שהנמל פשוט התרוקן ממים למשך שעה, עד ששטף אותו ברגע אחד גל צונאמי הרסני. גם החומה בירושלים נפגעה מהרעש, יריחו הושמדה, רמלה נהרסה, ונזק כבד נגרם למבנים בטבריה.

אלפי הרוגים
ב-18 במרס 1068 פקדה את ארץ-ישראל רעידת אדמה בעוצמה מוערכת של 6.3 בסולם ריכטר. מרכזה היה בים התיכון, סמוך לחוף. רמלה כמעט נהרסה. דווח אז על כ-15 אלף הרוגים, אבל הדיווח היה, ככל הנראה, מוגזם. “העדויות שנשארו לנו מחלק מרעידות האדמה מגיעות מאנשים המנסים לגייס תרומות לצורך שיקום”, אומר פרופ’ יוסי מרט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה. “משום כך אנחנו מתייחסים לתיאורים אלה בהסתייגות מסוימת. אנחנו יודעים שהאירוע אכן קרה, אבל ככל הנראה התיאורים מעט מוגזמים”. ב-1201 שוב התרחש רעש אדמה חזק, בעוצמה של 6.6. מרכזו היה בבקעת-הירדן והוא הרס את העיר שכם וגבה אלפי קורבנות. שוב גלי צונאמי פגעו בעכו ובערי החוף, וגם צפת נפגעה קשה.
ב-14 בינואר 1546 פקד את האזור רעש נוסף בעוצמה כזו. מרכזו היה פעם נוספת בקעת-הירדן והוא גרר אחריו הרס רב. נהר הירדן הפסיק לזרום ליומיים שלמים, גלי הצונאמי חזרו לפקוד את ערי החוף מעכו ועד עזה, וגלי הענק חזרו גם לים המלח.
ב-0 3 באוקטובר 1759 רעש אדמה נוסף בעוצמה של 6.3, שמרכזו בעמק הירדן, מביא למותם של עשרות אלפים. צפת שוב נהרסת. גם נצרת וטבריה נפגעות. הפעם גלי הצונאמי מגיעים לכינרת, ואילו אלה הפוקדים את עכו אחרי כל רעידת אדמה מכסים את רחובות העיר במים בעומק של שני מטרים, וזורקים ספינות ואוניות עמוק אל תוך החוף.

הנס של95′
ב-1 בינואר 1837 התרחש אחד מרעשי האדמה הקטלניים ביותר. כ-28 אחוז מתושבי טבריה נהרגו ברעש הזה, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת. צפת נהרסה כליל, וככל הנראה הנזק הכבד שנגרם לה היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. עדויות מהרעידה הקשה מתארות את ההרס העצום: “כל פני השטח של הקרקע, באזור העליון ובאזור המקיף את הגבעה, נפגע מהזעזוע. כמויות ענקיות של סלעים פשוט נקרעו מהאדמה והועפו ממנה. בקעים ענקיים חצו את הקרקע ואחר כך התמלאו באדמה ואבנים. . . ליד צפת ראינו קרעים בסלע ובאדמה. . . וליד גוש-חלב עוד בקע באורך של כמה מטרים”.
ב-11 ביולי 1927 התרחשה רעידת האדמה הקשה האחרונה באזור. זרימת הירדן הופסקה כמעט ליממה שלמה כתוצאה מהמפולות. גם אז נפלו מבנים כמו מגדלי קלפים וקברו תחתם את דייריהם. הרעידה גבתה מאות קורבנות משני צדי הירדן. רמלה, לוד, טבריה ושכם נפגעו קשה.
זו היתה רעידת האדמה האחרונה בעוצמה של 6.25 – החזקה ביותר שנמדדה כאן במאה האחרונה. “למעשה, מאז קום המדינה, לא היתה רעידת אדמה שהעוצמה שלה בתוך המדינה היתה מעל 6”, מסביר פרופ’ משה ענבר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. “הרעידה של שנת27′ היתה החזקה וההרסנית ביותר באזורנו בתקופה האחרונה”.
בנובמבר95′ התרחשה שוב רעידת אדמה שהורגשה בכל הארץ, אבל מרכזה היה בלב מפרץ אילת – רחוק מספיק כדי למנוע נזקים גדולים. ב-6:15 בבוקר התעוררו תושבי המדינה כשקירותיהם מתנדנדים. עוצמת הרעש הוערכה בכ-6.2. באותו יום נרשמו עוד 1,500 רעידות קלות – ה”אפטר שוק” של הרעידה המרכזית. ברעש נפגעו כמה בתי מלון בעיר, ותייר אחד, בן 67, שהיה בעיר במסגרת טיול גמלאים עם אשתו ושניסה להוריד אותה במו ידיו במדרגות אחרי הרעידה, לקה בלבו ונפטר.
לדברי פרופ’ מרט, “זו היתה רעידת אדמה אדירה, אבל היא פגעה באזור לא מיושב, ולכן מספר הנפגעים ושיעור הנזק היו קטנים “.