שתי רעידות אדמה חזקות בתוך שעות ספורות והעובדה שלא היתה שכבת קרקע עבה שמקטינה את עוצמת רעידות האדמה, בנוסף לתנאי הבניה, ולהרס התשתיות – בעיקר בסוריה. גם לשעת הרעידה 4:17 לפנות בוקר היה חלק במספר ההרוגים הגבוה
בוב הולדסוורת’, פרופסור לגיאולוגיה מבנית, אוניברסיטת דורהאם
רעידות האדמה שפקדו את טורקיה וסוריה בשעות המוקדמות של ה-6 בפברואר, הובילו להרס נורא בקנה מידה שלא נראה באירופה ובמזרח התיכון במשך עשורים רבים. מספר המתים עלה מעבר ל-34,000 בני אדם (נכון ל-12/2/2023) וימשיך לעלות בימים ובשבועות הקרובים. מאות אלפים נוספים איבדו את בתיהם.
ישנן סיבות רבות מדוע המוות וההרס היו כה נוראיים. בראש ובראשונה, עוצמתן הרבה של שתי רעידות האדמה הגדולות. רעידות אדמה אלו בדרגה של 7.8 ו-7.5), שחררו כל אחת אנרגיה דומה לאנרגיה שהשתחחרה בניסוי פצצת האטום הגדול ביותר שנערך אי-פעם במהלך המלחמה הקרה – כ-50 מגה-טון, ב-1961 על-ידי ברית המועצות לשעבר. והיו שני אירועים כאלה באותו איזור בהפרש של כמה שעות.
לכך יש להוסיף את מקבצי רעידות המשנה (אפטר שוק) מהרעידות הגדולות. רעידות אלה חלשות יותר (לרוב בדרגה קטנה מחמש , אך הן יימשכו מספר ימים, ויפחתו בהדרגה בעוצמתם ובתדירותם. הן בכל זאת מסוכנות, שכן מבנים שכבר נחלשו קשות על-ידי אירועים קודמים עלולים לקרוס והדבר יקשה עוד יותר על ניסיונות החילוץ באזור.
גורם נוסף הוא העיתוי של רעידת האדמה הראשונה והגדולה ביותר. זה קרה בשעה 4:17 לפנות בוקר (שעון מקומי), כאשר רוב האנשים היו ישנים בבתיהם. במהלך רעידת אדמה, הרוב הגדול של הנפגעים נגרם לא על-ידי הרעידות עצמן, אלא בעקבות קריסת מבנים כתוצאה מהן. לאנשים רבים היו מעט מאוד הזדמנויות לברוח מבתיהם בזמן. זה כנראה גורם מרכזי למספר הגבוה מאוד של הרוגים ופצועים.
אבל תרומה גיאולוגית מרכזית לממדי ההרס הייתה העומק הרדוד יחסית של מרכז רעידות האדמה: 18 ק”מ באירוע הראשון בדרגה 7.8 ו-10 ק”מ ברעש המאוחר יותר בדרגה 7.5 .
המרכז הוא הנקודה שבה האדמה מתחילה להיסדק. מדובר בזעזועים קרובים יחסית לפני השטח. ישנן שתי סיבות מדוע הדבר מוביל למידה גדולה יותר של הרס:
הסיבה הראשונה היא, שככל שרעידת אדמה רדודה יותר, כך פני כדור הארץ קרובים יותר לאפיצנטר. משמעות הדבר היא כי רעידת האדמה היא חזקה והרסנית יותר. לגלי ההלם יש פחות הזדמנויות להתפוגג, כפי שקורה כאשר רעידות אדמה מתרחשות עמוק יותר בכדור הארץ והן נעות דרך עשרות קילומטרים של סלע.
הסיבה השנייה היא שהסדקים שיוצרות רעידות אדמה גדולות מדרגה -5.5 נוטים יותר להגיע אל פני השטח. הדבר יוצר– כמעט מיידית – תזוזת קרקע כאשר חלק אחד של הקרקע ממש נע בכמה מטרים ביחס לחלק סמוך.
שברי פני השטח האלה מזיקים מאוד. הם יכולים להוביל לניתוק תשתיות תת-קרקעיות וקרקעיות עיקריות, כולל צינורות מים, כבלי חשמל, צינורות גז ומנהרות.
כבר כיום ישנם דיווחים על נזק לצינורות בטורקיה בעקבות אירועי ה-6 בפברואר. כמו כן, מתגלים תצלומי לוויין וצילומי קרקע של כבישים ומסילות רכבת שנקטעו כמו גם נזקים כבדים למבנים שהסדקים חוצים. כל זה מתרחש בנוסף לנזק שנגרם על-ידי רעידות אדמה – מפולות והצפה של עמקים נמוכים במי תהום.
קרע של שלושה מטרים בכביש שנגרם על-ידי רעידת האדמה הטורקית ב-2023.
קרע של שלושה מטרים בכביש המהיר קהרמנמאראש-גזיאנטפ, סמוך לכפר טבקלי באזור רעידת האדמה. חסן זוזביליר / אוניברסיטת אסקישהיר אוסמנגאזי, באדיבות המחבר
בבלוג שפורסם לאחרונה, פרופסור חסן זוזביליר ממרכז למחקר יישומי לרעידות אדמה באוניברסיטת דוקוז איילול הוא דיווח: “עד כמה שאני יכול לראות, לפחות שלושה מקטעים נשברו. אורכו הכולל של שבר פני השטח גדול מ-500 ק”מ”.
מדוע היו הרעידות רדודות באיזור זה? כמה מרעידות האדמה הגדולות ביותר שידוע כי כל רעידות האדמה באיזור שמכונה “טבעת האש של האוקיאנוס השקט”. רעידות אדמה אלה נוצרות בדרך כלל בעומק של עד 700 ק”מ, כאשר הלוחות האוקייניים החזקים והצפופים צוללים אל תוך כדור הארץ מתחת ליבשות הסובבות. (לפיכך, הנזק שלהן מרוכך עד שגלי הרעידה מגיעים לקרקע. נכון שהתרחש גם באיזור הזה רעידות אדמה קטלניות – ובפרט זו שיצרה את אסון הצונאמי ב-2004 ואסון פוקושימה ב-2011 אבל יכלו להיות הרבה יותר. א.ב.) ואילו באיזור טורקיה-סוריה אין מה שירכך את עוצמתן של רעידות האדמה.
טורקיהשוכנת באזור של ליתוספירה חלשה יותר, בעיקר יבשתית, שבו עובי הקרום הוא רק כ-30 ק”מ, קרוב לנקודה שבה שלושה לוחות טקטוניים נפגשים – אפריקה, ערב ואנטוליה. ההתכנסות של הלוח הערבי דוחקת את הלוח האנטולי דמוי הטריז החוצה מערבה, ויוצרת סדרה של העתקים תת-אנכיים), שביתה-החלקה (שברי חילוף) כגון השבר האנטולי המזרחי, שלאורכו פעלו הכוחות במהלך האירוע בדרגה 7.8 .
מפה המציגה פעולה של לוחות טקטוניים בקרבת רעידת אדמה בטורקיה ובסוריה
בקרום יבשתי כזה, החלק החזק ביותר – והנקודה הסבירה ביותר להיווצרות רעידות אדמה גדולות – נמצא בדרך כלל בעומק שבין 10 ק”מ ל-20 ק”מ. באיזורים כאלה סביר יותר שיווצרו העתקים רדודים שיקרעו את פני השטח.
זמן לא נכון, מקום לא נכון
גורם שלישי הוא פשוט שהאזור שבו התרחשו רעידות האדמה מאוכלס מאוד. בהתחשב בעיתוי, אובדן חיים משמעותי הוא כמעט בלתי נמנע בעקבות אירוע – או אירועים – בסדר גודל כזה.
רעידות אדמה קטלניות מוכרות היטב בטורקיה. ב-50 השנים האחרונות אירעו לפחות ארבעה אירועים שנגרם בהם אובדן חיים משמעותי – בשנים 1975, 1983, 1999 ו-2020. בעקבות רעידת האדמה באיזמיט ב-1999, נעשו מאמצים רציניים מצד הרשויות הטורקיות לשפר את תקני הבנייה כדי לעמוד טוב יותר בפני רעידות אדמה.
אבל יש גבול לגבי מה שאפשר לעשות באזור מאוכלס מאוד באירועים בסדר גודל כזה. עלינו לזכור ששני הזעזועים הסייסמיים העיקריים היו אולי גדולים יותר מפי שניים מרעידת האדמה ההיסטורית הגדולה ביותר הידועה באזור זה.
יתר על כן, בסוריה יש להוסיף את העובדה ששנים של מלחמת אזרחים מתמשכת פגעו באופן משמעותי בתשתיות הבנייה, והפכו את האירוע באזור לפחות עמיד בפני השפעות הטלטולים הסייסמיים. סביר להניח שהדבר יפגע גם במאמצים להגיש סיוע גם בטווח הארוך יותר, במאמצי השיקום.
עוד בנושא באתר הידען:
