אריות נכחדים במערב אפריקה

על־פי הדו"ח, האריות במערב אפריקה נמצאים רק באחוז אחד מהשטחים שהיו ביתם בעבר. רוב השטחים הוסבו לשימוש חקלאי ושימושים אחרים שאינם מאפשרים את קיום האריות.

אריה מונצח על בול ממדינת גינאה שבמערב אפריקה מ-1977. צילום: <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-125293p1.html?cr=00&pl=edit-00">rook76</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
אריה מונצח על בול ממדינת גינאה שבמערב אפריקה מ-1977. צילום: rook76 / Shutterstock.com

כל מי שקרוב לטבע, כל מי שצופה בסרטי טבע וכל מי שביקר בשמורות האפריקאיות יודע כי אחת החוויות הנחשבות ביותר היא תצפית באריות בזמן שהם צדים, אוכלים או מה שנפוץ יותר – נחים.

מפעילי הטיולים מתייחסים לאריה כאחד מ״חמשת הגדולים״ וככזה טיול בו המטיילים לא ראו אריות נחשב בעיני מפעילי הטיולים ל״כשלון״. אריות הם אבן שואבת לתיירים וככזו גם גורם כלכלי חשוב. נוסף לכך עבור רבים מתושבי אפריקה אריות הם סמלים לגאווה וככאלה משמשים כסמל בדגלי מדינות רבות.

אלא שאם לא ינקטו צעדים ופעולות הכרחיים בשנים הקרובות כל המשפטים שלעיל לא יהיו נכונים. על־פי סקר שנערך על־ידי ארגון פנתרה (Panthera) ושמתפרסם ב- PLOS One , ה״כשלונות״ יהפכו ליותר ויותר נפוצים, בעיקר בארצות מערב אפריקה.

לא רק שקשה יהיה לראות אריות, אלא התחזית היא כי בשנים הקרובות יעלמו או יוכחדו אחרוני האריות ביותר מ-15 ארצות מערב אפריקניות. האריות שונים גנטית מאחיהם בחלקי אפריקה האחרים. בתום סקר שנמשך כשש שנים והשתרע מסנגל עד ניגריה, מתארים הסוקרים את המצב כ״קטסטרופי״, שכן בטבע נשארו כ-250 אריות בגיל פוריות.

על־פי הדו"ח, האריות נמצאים רק באחוז אחד מהשטחים שהיו ביתם בעבר. רוב השטחים הוסבו לשימוש חקלאי (בעיקר מטעי דקל שמן, שטחי כותנה וגידולי מזון) ושימושים אחרים שאינם מאפשרים את קיום האריות.

כתוצאה מכך קוראים אנשי ארגון פנתרה להכריז על אריות מערב אפריקה כמין בסכנת הכחדה חמורה ומיידית. על־אף שרוב השטחים שנסקרו היו שמורות מוכרזות, טוענים הסוקרים כי ״אלה הן שמורות על הנייר ללא ניהול, ללא פיקוח וללא פעילות שימור או שמירה. כתוצאה מכך איבדו ה״שמורות״ את מרבית היונקים הגדולים – אלה שמושכים תיירים וכסף. לעומת השמורות במזרח ובדרום אפריקה בהן מושקעים מיליוני דולרים שמניבים הכנסות, במערב אפריקה ה״שמורות״ מוזנחות והתוצאה בהתאם.

לדברי הסוקרים ״אריות מתקיימים היום רק בחמש ארצות: סנגל, ניגריה, בנין, ניג׳ר ובורקינה-פאסו. אריות מערב אפריקה שמיוחדים בשונותם הגנטית ובהתאמתם לתנאי השטח, אינם נמצאים במקומות אחרים, גם לא בשבי או בגני חיות, ולכן אובדנם יהווה מכה קשה לסביבה.

הסוקרים מציינים כי אותן אוכלוסיות שעדיין קיימות ב״שמורות״ סובלות מחוסר בטרף. התפתחות השווקים לבשר חיות שניצודות (bushmeat), גורמת שמקומיים מספקים את הדרישה בשווקים ומביאים לדילדול חיות הטרף ואת האריות לסף רעב. אריות רעבים מוצאים טרף בישובים – עיזים, פרות וחיות משק אחרות, וכך נוצרים חיכוכים שתוצאתם … הרג אריות.

חוסר תיקצוב לשימור מתחבר עם ״התפוצצות״ אוכלוסיה שחייה בעוני. לדברי הסוקרים ״רבות הממשלות להן בעיות גדולות מהגנת אריות״… בעקבות הסקר הודיע הארגון הבין־לאומי לשימור הטבע International Union for Conservation of Nature (IUCN) כי ״דרושה עזרה ממשית ודחופה על־ידי גופים בין־לאומיים״.

בנין וסנגל החלו בשיתוף פעולה עם צוות הסוקרים כדי להקים ״תכנית פעולה לאומית״ (National Lion Action Plan) שתזהה דרכים ופעולות להצלת האריות בארצותיהם. היזמים שמכירים ב״קטסטרופה״ שפוגעת באריות במערב אפריקה מכירים בצורך במחויבתם לפעול להצלת האוכלוסיות על־ידי הפניית משאבים לשימור. יש לקוות כי בעקבות ההצהרות יבואו פעולות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן