וירוס השפעת מסתובב בעולם בקיץ ומתערבב עם זנים אחרים של וירוסים

זו אחת הסיבות לכך שהוא משתנה לשנה * ממצא זה מיישב את הויכוח על מעשיו של הוירוס בזמן הקיץ, כאשר הוא אינו מדביק אנשים

וירוס השפעת , מתוך ויקיפדיה

ביולוגים מוסרים כי וירוס השפעת מסוג A אינו נכנס לתרדמת בזמן הקיץ. במקום זאת, הוירוס מטייל מסביב לעולם ומתערבב עם זנים אחרים של וירוסים, לפני שהוא חוזר לחצי-הכדור הצפוני כשהוא שונה גנטית. ממצא זה מיישב את הויכוח על מעשיו של הוירוס בזמן הקיץ, כאשר הוא אינו מדביק אנשים.

“אף אחד לא באמת יודע למה השפעת היא מחלה חורפית באזורים הממוזגים [אזורים בהם הטמפרטורה בחורף נמוכה יותר (ר.צ.)], ומחלה מתמשכת באיזורים הטרופיים,” אומר אדוארד הולמס, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת פן-סטייט. “השאלה האמיתית היא – למה השפעת היא מחלה עונתית?”

להתפרצויות שפעת בחצי-הכדור הצפוני יש בד”כ תבנית שחוזרת על עצמה. זמן מה לפני תחילת תקופת ההדבקה בחורף, הוירוס מתפתח ומשתנה מספיק כדי להתחמק ממערכת החיסון – שעדיין ערוכה לוירוס מהשנה שעברה. הוירוס נעלם ממש לפני בוא הקיץ, אך הוא חוזר בסתיו הבא עם מערכת גנטית שונה לחלוטין, כשהוא מוכן לשטות מחדש במערכת החיסון. מעט מאד ידוע על מה שקורה לוירוס בין חורף אחד למשנהו, או כיצד והיכן הוא מצליח לשרוד.

השאלה המרכזית, מסביר הולמס, היא האם הוירוס נכנס למצב של תרדמת, בעודו מחכה לאותות הנכונים של טמפרטורה ואור-שמש כדי להתעורר מחדש, או האם הוא מהגר למאגרים ויראליים באיזורים הטרופיים, ומהם הוא חוזר בבוא החורף.

המחשבה הרווחת היא שקיימים איזורים בדרום-מזרח אסיה, בהם בני אדם וחיות חיים בקרבה רבה. מקומות אלו הם מעין 'כור היתוך', והוירוסים עוברים ושבים דרכם כל העת ומחליפים מידע גנטי ביניהם.

על מנת לבדוק את תיאורית ההגירה, הולמס ומרתה נלסון, סטודנטית לתואר גבוה באוניברסיטת פן-סטייט ועמיתיהם במכון הלאומי לבריאות – לון סימונסן, ססיליה ויבאוד ומרק א. מילר – ניתחו את הגנומים [1] של וירוס השפעת מסוג A. החוקרים בדקו 900 דגימות ויראליות שונות מניו-זילנד, אוסטרליה ומדינת ניו-יורק בין השנים 1998 ל- 2005.

ממצאיהם, המפורטים בגליון לחודש זה של Public Library of Science – Pathogens, חושפים כי הגנומים של 52 וירוסים מניו-יורק דומים במידה רבה לוירוסים שמהגרים במהלך החורף (בין אפריל לאוקטובר) לניו-זילנד ואוסטרליה. העובדה שעצי המשפחה של וירוסים אלו מהצפון והדרום מעורבבים, מרמזת על תנועה רחבה של וירוסים מעבר לקו-המשווה מדי שנה. דבר זה, לפי החוקרים, תורם במידה רבה להתפרצויות המחלה החדשות בשני חצאי הכדור.

“אם הוירוסים היו נכנסים לתרדמת, הרי שדגימות מעונות עוקבות של השנה בכל איזור היו דומות רק לדגימות מוירוסים אחרים מאותו איזור,” אומר הולמס, שחוקר גם במרכז של פן-סטייט לדינמיקה של מחלות מדבקות, “מכיוון שהוירוסים מעורבבים, ברור לנו שהוירוסים מהגרים מדי עונה לשני חצאי-הכדור”.

אך עדיין לא ברור לגמרי היכן ומתי הוירוסים מתפתחים מספיק כדי להביס את מערכת החיסון. לפי נלסון, הוירוס משנה את כל המבנה הגנטי שלו בזמן כלשהו במהלך הקיץ. קרוב לוודאי שהוא עושה זאת באיזורים הטרופיים, בהם ניתן למצוא את הוירוס במהלך השנה כולה.

“כרגע עדיין איננו יכולים לאמר בוודאות. כדי לבחון את התיאוריה, אנו זקוקים לדגימות וירוסים מהאיזורים הטרופיים,” מוסיפה נלסון. כותבי המאמר צופים שדגימות מאיזורים אלו יהפכו להיות זמינות בשנים הקרובות.

החוקרים גם אינם בטוחים מדוע הוירוס נעלם בזמן הקיץ, ומה בדיוק גורם לו לחזור.

“זה יכול להיות כל דבר – נדידה של בני-אדם, שינויים באקלים, רמות אור השמש, רגישות של אנשים לעונות השנה – או כל הגורמים הללו ביחד ועוד. זוהי שאלה גדולה נוספת.” אומר הולמס.

החוקרים בטוחים בדבר אחד – והוא שוירוסים רבים מגיעים למדינת ניו-יורק בכל עונה. בעולם מקושר היטב, בו וירוסים חדשים יכולים להתפשט לכל כדור-הארץ במהירות רבה, הולמס אומר שהדרך הטובה ביותר להגן על קהילות היא ע”י תיחזוק מערכת יעילה של ניטור מגיפות ופיתוח חיסונים אוניברסליים שיכולים להגן כנגד כל הזנים של וירוס השפעת.

קישור לכתבה באתר אוניברסיטת פנסילבניה
תמונה מויקיפדיה : מודל של וירוס השפעת