משבר האקלים

קרחונים נמסים מאיטים את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC), הזרם הימי החזק ביותר בעולם, כך גילו חוקרים. קרדיט: NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio

האטת האוקיינוס הגדולה: כיצד אובדן הקרח באנטארקטיקה מעצב מחדש את האקלים

מחקר חדש מגלה שהמסת הקרחונים באנטארקטיקה מחלישה את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC) ועלולה להוביל להחמרת הקיצוניות האקלימית, שיבוש מערכות אקולוגיות ימיות והפחתת יכולת האוקיינוס לקלוט פחמן עד שנת 2050
מחאת צעירים למען צדק אקלימי. המחשה: depositphotos.com

בדיקטטורה של טראמפ אין מקום לצדק סביבתי

בין התחומים שהוחלט לבטל "מטעמי ייעול" הוא תחום הצדק הסביבתי עליו אחראית הרשות להגנת הסביבה (EPA). במהלך 2025, נשלחו לחופשה מנהלתית 171 עובדי EPA – מהם 160 עסקו בנושאי צדק
המחקר מתמקד בהשלכות של ברקים עוצמתיים עבור תשתיות שנמצאות במגע עם הים. המחשה: depositphotos.com

סכנת ברקים: האיום הגובר על התשתיות במזרח הים התיכון

מחקר חדש חושף את העלייה בעוצמת הברקים באזור מזרח הים התיכון עקב משבר האקלים והסכנות לתשתיות ימיות ואסדות גז
אי צדק סביבתי. המחשה: depositphotos.com

תוכניות לצדק סביבתי ומאבק במשבר האקלים מוקפאות בעקבות הקפאת מימון פדרלי

הקפאת מענקים בסך 19 מיליארד דולר מפגעת במאמצי שיפור איכות החיים בקהילות נזקקות ומעוררת מחלוקות משפטיות ופוליטיות
כמו שינוי האקלים, גם זיהום הפלסטיק הוא עולמי, אך ההשפעות המקומיות צריכות להיחקר בכל מדינה בנפרד. צילום: pixabay

מיקרו-פלסטיק: משבר עולמי

הזיהום בחלקיקי פלסטיק הוא צרה עולמית חמורה. זוהי קריאת השכמה להתייחס אליה בכובד ראש ולבצע מיפוי מסודר של הזיהום בישראל. דעה
פריחת עצי שקד בישראל. צילום: Ran Berkovich, Unsplashנשמע שהגשם וההשקיה הם גורם משמעותי לא פחות מההתחממות.

ט"ו בשבט הגיע: האם פריחת השקד בסכנה?

השקדיות מלבלבות בישראל כבר אלפי שנים, אבל משבר האקלים עלול להשפיע על הגידול המסורתי. ריאיון מיוחד לכבוד ט"ו בשבט עם ד"ר אור שפרלינג
בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
"פלטפורמת קידוח צפה לחילוץ ליבות משקעי אגמים, אלסקה". Credit: Alfred-Wegener-Institut / Weihan Jia

התחממות גלובלית והכחדות המוניות: מה נוכל ללמוד מצמחים מתקופת הקרח האחרונה

שיטות ניתוח חדשניות על DNA עתיק חושפות כיצד השפיעה ההתחממות על מיני צמחים במעבר מתקופת הקרח – רמז למה שעשוי לקרות בעתיד
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.
טמפרטורה ורוח נחשבים לתנאי מזג אוויר המשפיעים בטווח הקצר על הסיכון להצתת שריפות, למהירות התפשטותן ולגודלן. צילום: pixabay

קליפורניה בוערת: 3 נזקי שריפות שלא חשבת עליהם

האש משתוללת בלוס אנג'לס כבר שבועות ומהווה דוגמה כואבת להשלכות של משבר האקלים. את הנזק ישלמו לא רק התושבים, אלא גם האוויר, הקרקע והמערכות האקולוגיות באזור
השממיות מצמצמות את הפעילות שלהן למינימום, ובמקביל, גם את איבריהן הפנימיים. צילום: סיימון ג'מיסון

השממית שאוכלת את עצמה כדי לשרוד

המין הפולש הזה הגיע לישראל לפני כעשור ומאז מפתיע ומטריד עם יכולותיו המרשימות – הכירו את שממית החומות המצרית
פסל של יוליוס קיסר, סמלה של רומא העתיקה, מזכיר כיצד ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מתוך ויקימדיה

שינויי אקלים, מגפות וזיהום מי התהום ברומא העתיקה: האם הזלזול במדע ובמשבר האקלים יביא אותנו לנפילת המערב?

שני מחקרים חדשים (ינואר 2025) חושפים כיצד שינויי אקלים טבעיים וזיהום המים בעופרת עיצבו את ההתפתחות החברתית והבריאותית של רומא העתיקה, ומדגיש את הצורך לשלב היבטים בריאותיים בהערכת סיכוני אקלים
המערכת לא רק מבחינה בין המינים, אלא גם מסייעת בניהול האוכלוסיות. צילום: pexels

AI נגד מינים פולשים

בינה מלאכותית מתגייסת למען הסביבה ועוזרת לטפל בבעיה קריטית שכולנו מכירים – מינים פולשים של בעלי חיים שמאיימים על הטבע המקומי
המאמן הישראלי ניר לוין מאמן שחקני כדורגל בזמביה. צילום: התאחדות הכדורגל הזמבית

משבר האקלים: האם הוא משנה את מפת הספורט העולמית?

האם הצבאים מקבלים את כל הערכים התזונתיים שהם צריכים כשהם חיים ואוכלים ביער? צילום: אורי שגב, באמצעות מצלמת שביל

גם הצבי צריך דיאטנית

הצבי הארץ-ישראלי בסכנת הכחדה, וכדי לשמור עליו צריך לגלות מה התזונה הטובה ביותר עבורו. מחקר ישראלי חדש מצא דרך לגלות מה מתרחש במעמקי הקיבה של הצבי – בלי לגעת בו
בשמירת טבע, בהגדרה, אין צד חיובי. זה ניהול הפסדים. פרופ' דרור הבלנה. התמונה באדיבות רשות הטבע והגנים

"אנחנו מנסים לשמור על כמה שיותר, כדי שבעתיד יהיה מה להוריש לאלה שיבואו אחרינו"

פרופ' דרור הבלנה מדבר על לטאות, מלחמות, אסונות נפט ושמירת טבע בכלל, ואהבתו למדבר. ריאיון עם המדען הראשי הנכנס של רשות הטבע והגנים על אתגרי התפקיד
ילידים מברזיל מוחים בבריסל נגד העוולות הסביבתיות הנגרמות להם, אוקטובר 2022. המחשה: depositphotos.com

הכוחות הבוחשים מאחורי הופעת אוטוקרטיות במקום משטרים דמוקרטיים

לטייקוני הנפט ובראשם קרן קוך - משפחה של טייקוני אנרגיה וזיקוק נפט מטקסס, יש השפעה עודפת על ממשלות רבות העולם, שאינם מתחשבים בצרכי תושביהם, במדע והשיקולים סביבתיים. זה התרחש כשהשלטונות
בחירתו של טראמפ עלולה להחריף את משבר האקלים. איור: אבי בליזובסקי באמצעות FLUX

 השפעת בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ על המאבק במשבר האקלים

עם חזרתו לבית הלבן, הוא מינה את לי זלדין, מכחיש שינויי אקלים, לראש הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), מה שמעיד על כוונותיו להמשיך במדיניות הכחשת משבר האקלים שיישם בקדנציה הראשונה שלו
בתוך החופה שיוצרות האצות, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. דגיגים מהמין סרגוס משורטט מעל יער סרגסום בבת גלים. צילום: שרה אוחיון

היער התת ימי של חיפה

אימפלה מצויה בשמורת קרוגר בדרום אפריקה. המחשה: depositphotos.com

חוכמת האנטילופות

תופעה משונה בזימבבואה הובילה לתגלית מפתיעה: אנטילופות משתמשות היום במה שהשאירו בני אדם בתקופת הברזל – לפני 1,800 שנה
קומפוסט עץ עם פסולת אורגנית בגוונים עשירים. צמבו"ז הוא רעיון שמבקש לשים סוף לתופעה שבה מזון נזרק לפח בזמן שיש אנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. צילום: pixabay

לכיס, לסביבה ולקהילה: התועלת ממיזמי צמצום בזבוז מזון

בזבוז מזון הוא תופעה שפוגעת בכיס של כולנו ובעיקר באלו שסובלים מאי-ביטחון תזונתי. מה הפתרון שמיזמים קהילתיים יכולים להציע?
הבירה עשויה משעורה, אחד מהמינים הראשונים שהאדם ביית. המחשה: depositphotos.com

בירה חדשה? על שינויי האקלים וגנטיקה של שעורה

״שיטה זו לא פוגעת בציפור המקננת שכן היא ממשיכה בדגירה בלי לדעת שהביצים לא יבקעו" הדמיה, יוחאי רותם

קינים נגד פולשים: הדברה הומנית של מיינות

מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
פסולת פלסטיק. המחשה: depositphotos.com

פלסטיק בגוף האדם: האם אמנת הפלסטיק תשנה את המצב?

ישראל היא שיאנית בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בסוף החודש עתיד להתקיים בדרום קוריאה מפגש שנועד לנסח אמנת פלסטיק בינלאומית, וגם ישראל צפויה להשתתף בו. מהי אותה אמנה ואיך היא תשפיע
לאוזון בגובה פני הקרקע יש השפעות שליליות על בריאות האדם. צילום: pexels, german latasa

איך זיהום האוזון משפיע על תחלואה בסוכרת?

זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

האם זיהום אור עולה לנו יותר ממה שחשבנו? המחיר הכבד של הלילה המואר

משבר האקלים והשפעתו על המזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

משבר האקלים והידלדלות המשקעים באזורנו

במהלך המפגש בלובליאנה נחגגה הצטרפותן של שלוש מדינות חדשות – חוף השנהב, זמביה וזימבבואה. צילום: pexels

אמנת המים של האו"ם: למה צריך שיתוף פעולה חוצה גבולות?

מדינות החולקות נהרות ואגמים עם מדינות נוספות נתקלות באתגרים רבים. בניית שיתופי פעולה בנושא מים בצל משבר האקלים היא קריטית לביטחון המים של כולנו
מס פחמן. המחשה: depositphotos.com

מס פחמן: ההחלטה המוסרית

בעולם שהולך ומתחמם בקצב מהיר מהצפוי, מס פחמן הוא תמריץ שיועיל לנו גם לו הכסף היה נזרק לים. למרות הפשרות, מדובר בחקיקה הכרחית. דעה
שושנת ים שלמה וזורחת. הצבע הירוק מסמן את המיקום בו ישנה העשרה לתאי גזע. צילום: שני טליסה

שיטה ייחודית מעולם הרפואה תציל את האלמוגים מהלבנה בשל משבר האקלים

החוקרים מהמעבדה לאימונולוגיה השוואתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטה לפתח את היכולת של השתלת תאי גזע בין אלמוגים, ממש כמו השתלת מח עצם בבני אדם
שני עולמות מנוגדים: נוף תעשייתי מזהם לצד עיר ירוקה בת-קיימא. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

משבר האקלים עולה לנו בבריאות

צלחת תזונתית מומלצת; מבוססת על המשקל (בגרמים ליום לנפש) של כל קבוצת מזון מתוך סך הכול. מקור: עיבוד מוסד שמואל נאמן לנתוני משרד הבריאות – קשת המזון החדשה של ישראל

צלחת המזון הישראלית: מה נאכל ב-2050?

דו"ח חדש חושף מה כדאי שנאכל בעתיד, וכמה. ספוילר: אם אתם אוהבים סלט – אתם מסודרים
סוד יופיו של המדבר, קבע הנסיך הקטן, הוא המים שמסתתרים בו: מים הם גם המרכיב הסודי בשיקום תפקודי של שטחים ממודברים. בריכה באיזור עין גדי. המחשה: depositphotos.com

המדבר משתלט על הנוף: מה אפשר לעשות?

מחקר חדש מנתח צילומי לוויין על מצב הצומח בצפון הנגב באזורים שעלולים להפוך למדבר. המסקנה: יש תקווה, סכרים קטנים שתופסים את מי הגשם מייצרים חיים סביבם ויכולים למנוע את תהליך
אין לנו אלטרנטיבה לכדור הארץ. הכחשת משבר האקלים גואה בעזרת הפוליטיקה האנוכית. המחשה: depositphotos.com

הכחשת משבר אקלים: עד מתי נטמון את הראש בחול?

מוועידת האקלים בבאקו ועד בחירתו של דונלד טראמפ: על אילו גורמים תפיסתיים נשענים מכחישי אקלים, ואיך הם משפיעים על העולם?
אוכלוסייתה של יפן קְטֵנָה. המחשה: depositphotos.com

מעבר לשיא: החל מ-2080 אוכלוסיית העולם תחל להתכווץ

דו"ח חדש של האו"ם קובע כי אוכלוסיית העולם תחל להצטמצם ב-2080. אוכלוסיית ישראל לעומת זאת תמשיך לגדול גם לאחר סיום המאה
שאלת סימן מתוך פסולת למחזור - אמנות סביבתית. המחשה: depositphotos.com

כשהמצב בזבל: הפסולת שלנו מחריפה את משבר האקלים

איור 2: מאפייני התנועה המרכזיים של כדור הארץ בחלל המשפיעים על הקרינה שהוא מקבל מהשמש. משמאל: מידת האליפטיות של המסלול סביב השמש, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-400,000 וכ-100,000 שנים. במרכז: מידת הנטייה של ציר סיבוב כדור הארץ לכיוון השמש, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-40,000 שנים. מימין – הכיוון אליו מצביע ציר הסיבוב של כדור הארץ בחלל, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-20,000 שנים. מקור: ויקימדיה.

מחקר חדש חושף: השפעת שינויי האקלים על אגן הלבנט לאורך 5 מיליון השנים האחרונות

חוקרים מהמכון הגיאולוגי לישראל זיהו מחזורי אקלים והשפעותיהם על הצטברות חול וחרסית בקרקעית הים התיכון, תוך שילוב ממצאים היסטוריים ותיאוריה אסטרונומית
הטלפון הנייד יכול לספק נתונים לחיזוי התפתחות שריפות יער. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בתמונה כתמונה מדעית

הטלפונים הניידים יכולים להתריע מפני שריפות יער ותנאי מזג אויר קיצוניים

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הטלפונים הסלולריים החכמים שנמצאים ברשות כל אחד מאתנו עשויים לסייע באיסוף נתוני מזג אוויר (מהציבור) ובמתן התראות מוקדמות על תנאי מזג אוויר
"שונות גנטית חשובה לעצים, השיטה משתמשת בכלים האבולוציוניים שלה כדי להתגבר על קשיי האקלים". צילום: בני שלמון

העץ גדול מסך חלקיו: הדרכים של הטבע להסתגל למשבר האקלים

מינים שונים של עצים שגדלים אחד ליד השני יוצרים עץ חדש – מכלוא – שמשלב את היתרונות של שני המינים, ומסוגל להתמודד עם השינויים המהירים בסביבה. מחקר ישראלי חדש מעורר
השיטה הכחלחלה היא הצמח הפולש הנפוץ ביותר ביערות קק"ל. צילום: pixabay

להביס את השיטה: הדרכים היצירתיות למגר את התפשטות השיטה הכחלחלה

השיטה הכחלחלה, עץ פולשני שהובא לישראל מאוסטרליה, מתפשט במהירות ומאיים על המערכות האקולוגיות המקומיות. מחקר חדש מציע פתרונות חדשניים, כולל הדברה ביולוגית באמצעות חדקוניות, הדברה כימית, ושיטות מכניות כמו חיטוי
אוטובוס עירוני אדום בבאקו, אזרבייגן עם עיצוב אקולוגי לקראת COP29

COP29: כל מה שרצית לדעת על ועידת האקלים הקרובה

ועידת האקלים של האו"ם, שצפויה להתקיים בשבוע הקרוב בבאקו, היא הזדמנות קריטית להעלות הילוך במאבק במשבר האקלים – במיוחד במקרה של ישראל, שיכולה לתרום רבות לעולם בתחום של החדשנות האקלימית.
השפעות האקלים עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהשפעותיו הישירות של האדם. צילום: pixabay

לא רק האדם באופן ישיר: האקלים כגורם מפתח בתפוצת יונקים

מסנאים ועד זאבים, ליונקים יש בעיה. מחקר חדש בדק מי מאיים עליהם יותר – פעולות ישירות של האדם, או שינוי האקלים
אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

שיתוף פעולה ימי: אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים

ייחודו של מזרח הים התיכון נובע מהיותו אחד האזורים הימיים המגיבים במהירות הגבוהה ביותר לשינויי האקלים והשפעות אנושיות, מה שהופך אותו למערכת התרעה מוקדמת למצב האוקיינוסים העתידי
פראקינג - הפקת נפט מפצלי שמן. המחשה: depositphotos.com

פראקינג: למה פצלי השמן אינם פתרון לטווח הרחוק

בעימות של טראמפ והאריס לקראת הבחירות המתקיימות היום, עלתה סוגיית השימוש בסדיקה הידראולית להפקת נפט או גז מפצלי שמן. תמיכה בתעשייה זו משמעותה איום על הסביבה. דעה
The Art of the Fungi – בידוד מדוגמאות אוויר של ד"ר נעמה לנג יונה. הוצגה בתערוכת אומנות במכון וויצמן למדע. צילום: אוהד הרכס.

כמו פטריות אחרי החום | זווית

עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
ציפורים נודדות בשמי צפון ישראל. המחשה: depositphotos.com

השפה המורכבת של הציפורים

מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה