סיקור מקיף

משבר האקלים

פליטת גזי חממה. איור: depositphotos.com

גבישים נקבוביים ללכידת גזי חממה מכילי פלואור

גזים מכילי פלואור – לרבות אלו המכונים פחמימנים על- או רב-מופלרים [PFCs], נמצאו כבעלי השפעה מרובה על ההתחממות הכלל עולמית. חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה חומרים גבישיים חדשניים המסוגלים לספוח באופן בררני את המולקולות של חומרים מכילי פלואור. החוקרים מקווים כי גבישים נקבוביים אלו יוכלו להיות שימושיים לקישור ולשיוב של גזים כאלו

"השורה התחתונה של המחקר, שהייתה ברורה לנו מהיום הראשון, היא שהטורבינות לא משרתות את המקומיים". צילום: ד"ר נורית השמשוני-יפה

לא מספיק לעשות רוח

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון

תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות; השרה להגנת הסביבה: "סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים לקחת אפס סיכונים"

ד"ר ג'יין גודול, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60 בהרצאה בפני האגודה הישראלית לאקולוגיה. צילום מסך

מדברים סביבה

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

מקלט אקלים. Courtesy of Barcelona City Council

מקלט מן האקלים

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

מעבר אקולוגי מעל כביש 70, בסמוך למחלף עין תות. פתרון מומלץ, אבל יקר. צילום: מרב זקס

תנו לחיות לחצות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

צינור נפט ניצב על עמודים מכיוון שאי אפשר להכניסו לתוך הקרקע הקפואה באלסקה. איור: depositphotos.com

מדעני אקלים חוקרים את האצת פליטות גז החממה מתאן באזור הארקטי

מחקר מקיף בוחן את גז המתאן, אחד מגזי החממה העיקריים, מתחת לקרקע קפואת העד באלסקה. שיתוף פעולה של מדעניות סביבה ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה הניבו מסד נתונים שיאפשר לשפר את ההערכות באזורים הארקטיים

מלחמה גרעינית. איור: depositphotos.com

נוסחת דרייק (חישוב הסיכוי לגילוי חייזרים תבוניים): הפרמטר החסר וגורל האנושות

נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד

זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי – מתוך דו"ח מצב הטבע 2022 מגמות ואיומים

דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג

Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק נפוץ מאוד בישראל ובעולם, שמצוי בקרקע, במים, בצמחים ולעיתים נדירות אף בריאות האנושיות. צילום: Nathan Reading, Flickr, CC BY-NC-ND 2.0

חיידקים, התגודדו!

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ

"תאום דיגיטלי" של כדור הארץ. unistar של אנבידיה. צילום יחצ

אנבידיה תאיץ פי 7 את ניתוח תמונות הלווין של האו"ם כדי למנוע מאסונות טבע להפוך לאסונות הומניטריים

מרכז הלוויין של האו"ם ישתמש בטכנולוגיות מחשוב מואץ של אנבידיה שתשפר את יכולת הניתוח של צילומי לוויין ותאפשר חיזוי טוב יותר של אירועים כגון שטפונות, הצפות ושריפות. היכולת לנתח אירועים כאלה כמעט בזמן אמת תאפשר מתן מענה מהיר לקהילות בשטח, בניית חוסן מפני אירועי אקלים ופיתוח מדיניות ברת קיימא לטווח הארוך

משבר האקלים - לא רואים בטלוויזיה. איור: depositphotos.com

מדוע משבר האקלים נעדר מהתקשורת הישראלית?

מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי שרוצה להתקדם יודע שלא להתעסק במשבר האקלים"

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

הממשלה תעביר החלטה לקידום החדשנות באקלים בשווי 3 מיליארד שקלים

במושב במסגרת כנס אלי הורוביץ אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כי ההישגים של הממשלה היוצאת בתחום הסביבה היו חסרי תקדים, לאור הזנחה פושעת לדבריה בממשלות הקודמות, וחבל שלא ניתן יהיה להמשיך בתוכניות החשובות

עומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור. עומס החום הממוצע בצפון ובדרום, איור: מתוך המחקר

חם יותר, לח יותר, מסוכן יותר

לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך

חקלאות חכמה. איור: depositphotos.com

החקלאים הרובוטיים של העתיד

חוקרים מהטכניון מפתחים פתרון יוצא דופן לבעיית המחסור בידיים קוטפות בחקלאות: רובוטים שנעזרים ברחפנים קטנים, שיוצרים תמונה ממוחשבת של העצים, כדי לבצע פעולות חקלאיות במטעי פירות

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

4 ביולי – עשרות הרצאות בנושא משבר האקלים ברחבי הארץ

האקדמיה הצעירה הישראלית, בשיתוף עם "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, תקיים במסגרת "שבוע המדע והסביבה" עשרות הרצאות בנושאי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ בכל רחבי הארץ "אקדמאניה 2022".

אנטארטיקה. צילום: depositphotos.com

קפסולת הזמן שמסתתרת בקרח של אנטארקטיקה

משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום

אילת. צילום: depositphotos.com

האם אילת תפסיק לפלוט פחמן?

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?

אחד המועמדים המובילים להחלפת הליתיום הוא גם אחד היסודות הנפוצים ביותר בטבע – הנתרן, שמוכר לנו היטב מהמלח שמתבל את האוכל שלנו. Photo by moritz320 on Pixabay

התחליף המלוח לסוללה המזהמת

ענקית הסוללות הסינית CATL הציגה לאחרונה סוללת נתרן-יון ללא אנודה, שעשויה להוות חלופה יעילה וסביבתית יותר לסוללות הליתיום-יון הנפוצות

אצל דבורי הבומבוס, כל אחת מהפועלות חשובה לתפקוד הכוורת. צילום: רעות אלון

לא סתם דבורה

יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים. מיוחד ליום הדבורה הבינלאומי

האצה שבה נעשה שימוש בפיתוח. קרדיט Biotic

פלסטיק סביבתי בניחוח ים

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

אטמוספירה חמה יותר מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות באזורים נרחבים שבהם הן לא התקיימו בעבר. Photo by geralt on Pixabay

המיקרובים שמתפשטים באוויר החם

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן