משבר האקלים

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח פנייה סביבתית-חברתית והחל לקדם חקיקה שתגביל את ייצוא הפלסטיק של המדינות שבשטחו. האם יש לישראל מה ללמוד מאירופה בנושא זה?

מסתבר שהבנק העולמי משקיע מיליארדים במיזמי דלק מחצבי, והשקעות רבות מתבצעות באופן לא שקוף. מצב זה חייב להשתנות

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות

קרחונים שניצבים על שטחים מישוריים נמסים בקצב גבוה יותר מאלו הנמצאים על הרים, קיים חשש שקרחון ת'ווייטס יגיע בקרוב לאיזור שטוח ואז המסתו תואץ

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה

כך עולה מדוח מעקב אחר ממצאי מהדו"ח  השישי של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC. טמפרטורת פני השטח העולמית הגיעה בעשור האחרון ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בשנים 1850–1900

מחקר חדש מעלה כי הסיבה לכך היא שהמודל הסטנדרטי אינו לוקח בחשבון את האופי האיטי של ההתקדמות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, המודל הסטנדרטי מפריז בהפחתה בשימוש המצטבר באנרגיה המושגת על-ידי מס אנרגיה נתון

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים