בשנים האחרונות נצפית ברחבי העולם המערבי תופעה מדאיגה של ירידה משמעותית בפוריות, וכ-15 אחוז מכלל הזוגות לא מצליחים להגיע להיריון ספונטני. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות
ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?
בשבועות האחרונים תיירות חלל הפכה למציאות עבור שניים מעשירי העולם. האם מדובר בשעשוע יקר אך בלתי מזיק, או במכה נוספת לאטמוספירה החבוטה של כדור הארץ? יצאנו לבדוק
בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?
אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"
צוות חוקרים בינלאומי ניסה לבדוק את ההשערה לפיה המציאות כפי שהיא משתקפת בקונצנזוס המדעי לא תואמת תיאוריות ימניות – בעיקר ליברטריאניות, בעיקר בתחום משבר האקלים
הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים: אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. ביין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים
דוח IPCC – הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים מכיל תקציר עבור מקבלי החלטות שאינם מדענים. המסקנות הללו הינן קונצנזוס של אלפי מחברי הדו"ח ומשקפות את המחקרים המדעיים העדכניים בכל תחום. האדם גרם להתחממות, התחחמות גורמת למזג האוויר הקיצוני
דו"ח ה-IPCC קובע חד משמעית שהאדם אחראי להתחממות, ושגם אירועי מזג האוויר הקיצוניים התכופים נגרמו בשל ההתחממות * כל משיכת זמן תגרום להחמרת הנזקים, יותר זול להפסיק לפלוט פחמן מאשר לספוג אותו אחר כך
משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים
ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015
פעילות משותפת למען הסביבה יכולה לחבר בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות, ולגשר על הפערים ביניהם
מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"
מונח שחשוב להכיר – גל רוסבי, גשם שירד מעל יפן יצר הפרעה לזרם הסילון, נע עימו מזרחה והתנפץ באיזור לחץ גבוה ששהה מעל צפון אמריקה ואיך זה קשור לעובדה שבעת בצורת בדרום מזרח אוסטרליה יש שטפונות בצפונה
מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב
התקשורת מתעלמת ממשבר האקלים. ההתחממות הגלובלית היא מצב החירום הגדול ביותר שכדור הארץ התמודד איתו אי פעם, אבל אי אפשר היה לדעת זאת אם קוראים או מקשיבים לחדשות. זו נקודה שצריך לשנות בדחיפות
חוקרים גרמנים ואמריקאים בדקו מה גורם לאנשים להתקין פאנלים סולאריים בביתם ומצאו שאם לשכן שלך יש פאנלים כך סביר שיהיה גם לך. האם ההגיון הזה עומד גם במבחן הבירוקרטיה הישראלית?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הוציאו את ההודעה המשותפת בכנס אלי הורוביץ
חוקרים ששילבו נתוני לוויין ומודלים דיגיטליים הראו כי הסיכון לשיטפונות כתוצאה מהצפת חופים, עלול לגדול באופן מואץ במהלך המאה ה-21, עד פי 50 תחת תרחיש התחממות כדור הארץ בלא עצירה, במיוחד באזור הַטְרוֹפִּי. עלייה זו נגרמת בעיקר משילוב של עליית מפלס הים וגלי האוקיאנוס
הערכות חדשות מצביעות על כך שאזורי מרכז אמריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה הן הנפגעות הגדולות ביותר
הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו
הסרט "איך ליצור הר", שהוצג בפסטיבל דוקאביב, מציץ אל אחורי הקלעים של התהליך הארוך והקשה של הקמת מבנה אדריכלי-סביבתי יוצא דופן בדנמרק: קופנהיל
עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית מהמדינה
אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל
תו תקן חדשני שצובר תאוצה כיום ברחבי העולם הוא B Corporation (או בקיצור "בי קורפ"), שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח שמתנהלים באופן חברתי וידידותי לסביבה. חברות ישראליות כמעט לא נוכחות
