משבר האקלים

קיזוז פחמן. המחשה: depositphotos.com

האם קיזוז פחמן מפצה על פליטתו?

אחת הבעיות היא שקיזוז פחמן לרב אינו מצליח לקזז אמפירית את הפליטות, ויעילותו מוטלת בספק. בנוסף, בחישוב הפליטות, קיימת לעתים התעלמות מפליטות הנגרמות על ידי פעילויות נלוות
השקעות ירוקות. המחשה: depositphotos.com

לנקות את חשבון הבנק

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל
יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים)

מפת האגמים והנהרות באפריקה. המחשה: depositphotos.com

מאבקים על נהרות

בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית, עד 2050 יהיו כמיליארד אנשים נתונים בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
האנזימים של חברת ההזנק מפרקים את הפלסטיק פוליאתילן טרפתאלט למונומרים שלו: חומצה טרפתלית וכן אתילן גליקול, שהם עצמם ניתנים לשימוש ישיר במפעלים קיימים לכדי ייצור הפולימר מחדש

מיחזור פלסטיק בעזרת אנזימים

חברת הזנק ביוטכנולוגית צרפתית בשם 'Carbios' הצליחה לפתח תהליך אנזימטי למיחזור הפלסטיק פוליאתילן טרפתאלט (Polyethylene terephthalate) חזרה למונומרים המרכיבים אותו, שמהם ניתן לייצר שוב את הפולימר המוגמר
מינים שונים של פורמיניפרה. המחשה: depositphotos.com

המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים

מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
הרכפתן משתמש במנגנון הגנה מורכב כדי להדוף מעליו אכלנים לא רצויים – אך מעניק לבולבול "טריק סודי" שמאפשר לו ליהנות מפירותיו ולהפיץ אותו הלאה. צילום: גיל קופילביץ

פרוטקציה מן הצומח

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך
סופת אבק. המחשה: depositphotos.com

לקרוא באבק

חיזוי סופות אבק הוא עניין סבוך. מחקר חדש הצליח לחזות סופות באזורנו ברמת דיוק גבוהה – ולשרטט בכך כיצד ניתן לרתום בינה מלאכותית להבנת תהליכים באטמוספירה
ילדי שבט המסאי רועים את הבקר. המחשה: depositphotos.com

זזים עם האקלים

ילדי שבט המסאי רועים את הבקר המחשה: depositphotos.com</a
קו הולכה במתח גבוה ברשת החשמל הישראלית. המחשה: depositphotos.com

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בתחילת החודש עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו
עברנו כבר את המגבלה של 1.5%. . המחשה: depositphotos.com

הגבולות האקולוגיים של כדור הארץ: נדרשת פעולה דחופה לעתיד בר-קיימא

על פי מחקר ראשוני, כבר עברנו את רוב גבולות ניצול המשאבים. משאבי העולם, כולל האקלים, המגוון הביולוגי, מערכות המים ומשאבי טבע אחרים, חרגו מגבולותיהם והגיעו לרמות קטסטרופליות. האם יש דרך
ישראל אינה ערוכה למשבר האקלים. איור באמצעות DALEE-2. הגדרות: אבי בליזובסקי

הפסקות החשמל מוכיחות את מה שה-OECD  קבע: ישראל מפגרת בביצוע צעדים להפחתת משבר האקלים

לפי דוח הארגון שפורסם השבוע בישראל משתמשים ב-5% במקורות אנרגיה מתחדשים, אילו היינו מתקרבים ל-12% - ממוצע ה-OECD אפשר היה בקלות להימנע מהבושה של הפסקות חשמל יזומות בשעות היום במדינה
גם בישראל קיימים מינים שונים בסכנת הכחדה וחלקם לא מוגדרים כך במקומות אחרים בעולם. גרביל דרומי. צילום: מינוזיג – MimoZig, CC BY-SA 4.0

מעשה ב-29 מינים שיצאו מסכנת הכחדה

בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
רצועת עננים באזור קו המשווה הנוצרת בשל עליית האוויר בתא האדלי ואחראית על המשקעים החזקים באזור זה

רוחות של שינוי אקלים

במשך שני עשורים, מנסים חוקרים למצוא דרך לעקוב אחר מערכת אקלימית בעלת השפעה מכרעת על מיקומם של יערות גשם ומדבריות בכדור-הארץ. מחקר חדש פותר את האתגר וחושף את מידת ההשפעה
אין כל ראיות מדעיות שמצביעות על סיכון בריאותי משמעותי כלשהו לנהגים ולנוסעים עקב רמות הקרינה הבלתי-מייננת שנפלטות מכלי רכב היברידיים. Photo by Markus Spiske on Unsplash

מי מפחד מהרכב ההיברידי?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ
"קולוניאליזם אשפה" הוא מונח שמתאר השלכת חומרים מזהמים על ידי מדינות עשירות יותר, במדינות עניות יותר. Photo by OCG Saving The Ocean on Unsplash

סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח
השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. חלקה שבה בוצעה השתלת אדמה, ליד מינכן. צילום: Wolfgang von Brackel

השתלת איברים – גרסת הטבע

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה
הבנק העולמי. המחשה: depositphotos.com

הבנק העולמי נדרש לשקיפות באשר להשקעותיו באנרגית מאובנים

מסתבר שהבנק העולמי משקיע מיליארדים במיזמי דלק מחצבי, והשקעות רבות מתבצעות באופן לא שקוף. מצב זה חייב להשתנות
ילדים חוקרים את הגלובוס. המחשה: depositphotos.com

כשנצטרך לסרטט מחדש את הגלובוס

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו
גזית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. פרופ' אביטל גזית. צילום: באדיבות המצולם

מילד שמגדל ראשנים לחתן פרס ישראל לסביבה

חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי
מה הקשר בין בוסתנים – לבין שרפות יער? בוסתן בפארק כפר סבא. צילום: בוני שיינמן, ארכיון קק"ל

עצים נגד האש

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה
קרחון בחצי האי האטארקטי, איזור איי פלמר. המחשה: depositphotos.com

יום כדור הארץ: מחקר חדש מראה באיזו מהירות הקרחונים באנטארטיקה נמסים

קרחונים שניצבים על שטחים מישוריים נמסים בקצב גבוה יותר מאלו הנמצאים על הרים, קיים חשש שקרחון ת'ווייטס יגיע בקרוב לאיזור שטוח ואז המסתו תואץ
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים שמצביעה על כך שהלווייתנים חשובים לנו – אפילו יותר ממה שחשבנו. אבל האם אנחנו שומרים עליהם מספיק? Photo by Todd Cravens on Unsplash

מה יש בבטן הלווייתן? פחמן

תרשים המערכת. איור רן לוי RNLV-Design

התפלה, גרסת הננו-רובוטים

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
גם הדרכים השונות שבהן ההודים סוגדים לנהר הגנגס מזהמות אותו. צילום: balouriarajesh, Pixabay

פוליש לכדור הארץ

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

המדען שמוביל את הצלת האמזונס

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
רשת הקורים של בר ההדר המתגודד היא ייחודית. צילום: Olaf Leillinger, CC BY-SA 2.5

עכבישים למען עגבניות

מדוע דולפינים בלתי מאולפים משתפים פעולה עם בני אדם? שיתוף הפעולה אדם-דולפין בלגונה שבברזיל. צילום: Dr. Bianca Romeu, באדיבות Oregon State University

דולפין, אוהב דייגים?

מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי
אשראי סביבתי. המחשה: depositphotos.com

חוב לסביבה

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע
הפחתת הצריכה. המחשה: depositphotos.com

משבר האקלים לא יוקל עד שנוריד את הצריכה, ולא רק נחפש תחליפים

על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), החלפת דלקי מאובנים במקורות אנרגיה מתחדשים בלבד אינה מהווה פתרון מבלי להפחית את הביקוש ושינויים קיצוניים בצריכת האנרגיה
מחקרים רבים מעידים על ההשפעות החיוביות של שטחים ירוקים על בריאותנו. Photo by Myan Nguyen on Unsplash

מה שיותר צפוף יותר ירוק?

הבית החדש הוקם במחוז שיגה שבמרכז יפן, לצד אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינה. צילום: Ushijima Architects

להקדים בנייה להצפה

שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

המחיר הכבד שהאלמוגים עלולים לשלם בגלל שינויי האקלים

ההתחממות הגלובלית משפיעה בצורות רבות על החיים בים כאשר היא גורמת לירידה בחמצן המומס במי האוקיינוס מצד אחד, ומצד שני, לעליה בחילוף חומרים אצל בעלי החיים הימיים, מה שמגדיל עוד
מתקרבים במהירות לגבול המסוכן 1.5 מעלות מעל הממוצע בתחילת המהפכה התעשייתית. המחשה: depositphotos.com

IPCC: למרות צעדי הפחתת גזי החממה ההתחממות נמשכת, נדרשת האצה במאבק במשבר האקלים

כך עולה מדוח מעקב אחר ממצאי מהדו"ח השישי של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC. טמפרטורת פני השטח העולמית הגיעה בעשור האחרון ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בשנים 1850–1900
מס וסחר בפחמן. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שמדיניות המס לא תספיק כדי להילחם בשינויי האקלים

מחקר חדש מעלה כי הסיבה לכך היא שהמודל הסטנדרטי אינו לוקח בחשבון את האופי האיטי של ההתקדמות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, המודל הסטנדרטי מפריז בהפחתה בשימוש המצטבר באנרגיה המושגת על-ידי מס
קיץ בחוף בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

התחזית: גלי חום מתמשכים וקטלניים לאורך כל הקיץ

מחקר חדש מצביע על עלייה עתידית מדאיגה בגלי חום קיצוניים, אשר עלולים להגביר את התמותה פי עשרה. "גל חום אחד צפוי לגרום לתמותה עודפת השווה למספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנה"
הפלסטיק שמגיע לקרקעית נותר זמין לבעלי החיים בים. Photo by PublicDomainPictures on Pixabay

כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
בארצנו יש קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות. אמנית ביצתית נאכלת, צילום: תמר לוינסון

פטרייה קטנה ורעילה

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא,
דב לבן - דב קוטב. מסוגל לעבור בשניה אחת מתרדמת חורף למצב פעילות. גן החיות של ברונקס. צילום: אבי בליזובסקי

רגליים קרות: סוד ההליכה על הקרח של דובי הקוטב

מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את
סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
בחורפים האחרונים כולנו חזינו בתמונות של רחובות מוצפים ומכוניות שקועות במים. משאית צבאית מסיעה אזרחים שנלכדו בעקבות השטפונות בנהריה, ינואר 2020. צילום: IDF Spokesperson's Unit, CC BY-SA 3.0

לא עולים על גדותינו: הפיתוח שימנע הצפות

פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את
הדמיה של פיצוץ צינור גז תת מימי בדומה לצינור הגז הרוסי שפוצץ על ידי הרוסים כדי למנוע גז מאירופה בעת הפלישה שלה לאוקראינה. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על האנרגיה

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה.
כדור הארץ בצילום מהחלל. אילוסטרציה: depositphotos.com

IBM ונאס"א ישתפו פעולה במאבק במשבר האקלים בעזרת מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית

מודלי-בסיס (Foundation Models) של IBM ינתחו מאגרי נתונים עצומים של צילומי לוויינים ומידע גיאוגרפי של נאס"א, ויאפשרו חיפוש יעיל ביותר מ-300 אלף מאמרים אקדמיים על כדור הארץ, כדי לסייע בגיבוש
גביש ארגונייט. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו
העננות בכדור-הארץ כפי שנקלטה לאורך יותר מעשור (2015-2002) על-ידי לוויין המחקר אקווה. פיזור העננים אינו שווה בין שני חצאי הכדור. מקור: נאס"א

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

מדעני מכון ויצמן מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה
וומבט נס מפני שריפת יער באוסטרליה. אילוסטרציה: depositphotos.com

אירועי קיצון אקלימיים כבר אינם נדירים. התוצאה: איום ממשי על עולם החי

שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה טמפרטורה של 40 מעלות.
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע