משבר האקלים

קידוחי נפט. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט היא הרסנית ולממשלת ישראל זה לא מזיז

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט
״החומר הזה מגיב להתחממות המים: כשהטמפרטורה שלהם עולה הוא מתכווץ וכשהיא יורדת הוא מתרחב״. קרדיט: סאני לוסטוב

מעצבים לעתיד ירוק יותר

בתערוכת הבוגרים.ות של האקדמיה בצלאל בלטו בנוכחותן עבודות הגמר שעוסקות בנושאים סביבתיים. אלו העידו על סטודנטים וסטודנטיות מלאים באמביציה וברעיונות חדשניים, שבאמצעותם הם מקווים להוביל שינוי מחשבתי ומעשי סביב סוגיית
בקרב מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת כמעט בסוף הרשימה, במקום ה-34 מתוך 38; וגם – לא השיגה אף יעד מבין 17 היעדים שנקבעו עד 2030. המחשה: depositphotos.com

מְדדים במדדים: ישראל רחוקה מלהיות מדינה בת-קיימא

לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי –
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
ממשלת אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום שתתמקד בגישה סביבתית ואקולוגית. צילום: Mvs.gov.ua, CC BY 4.0

השיקום הירוק של אוקראינה

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
לטאת זנב קוצנית מצועצעת, Uromastyx ornata, הידועה גם בשם לטאה מקושטת, היא זן של לטאה במשפחת האגמידים. המין אנדמי למזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

איך משבר האקלים צפוי לפגוע באוכלוסיית הלטאות בארץ?

שינויי האקלים עשויים להביא לקריסת האוכלוסייה של לטאות שנפוצות במדבריות ארץ ישראל
עירוב שימושים של מסחר, מבני ציבור ומגורים בעיר חרדית. צילום: הדס מאיר, במסגרת קורס קיימות וכלכלה עירונית של המכללה האקדמית תל חי

הצד הסביבתי של החרדים

דעה: על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין
מחויבות ירוקה. איור באדיבות דאסו סיסטמס

מי אשם ברפיסות הפעולות נגד משבר האקלים ומערפל את השיח בכוונה?

ניתוח השיח הגלובלי ברשתות בנושא משבר האקלים מגלה ציפיות גבוהות מן הסקטור העסקי למציאת פתרונות, בעוד שהסקפטיות בנוגע ל"גרינווש" תאגידי שולטת
ממצאי המחקר הראו שמי ששיתפו פעולה במשחקים, נטו יותר לדווח על התנהגות פרו-סביבתית. המחשה: depositphotos.com

סביבה שיתופית

מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?

ישראל, ארצות הברית, גרמניה וטנזניה משתפות פעולה ליצירת מי שתייה נקיים

שיתוף פעולה בין עמותות ומוסדות ממשלתיים מישראל, ארה"ב, גרמניה וטנזניה במטרה לבנות מערכת סינון מים חדשנית תוך שימוש במסננים קרמיים בבית ספר במחוז באבטי הגיע לשיאו כאשר משלחת מהנדסים ללא
שימור המגוון הביולוגי. המחשה: depositphotos.com

שינוי גישה לטבע

עבור רוב האנשים, "שינוי עמדות לטבע" אינו אלא עבודת אגף אקדמית גרידא, אך שינוי זה עמוק יותר. נדרש שינוי יסודי והכרחי כדי לשמור ולהגן על המגוון הביולוגי ולהגן על אוכלוסיות
גלי חום קיצוניים. המחשה: depositphotos.com

ההשפעה של משבר האקלים על אירועי מזג אוויר קיצוני

חוקרים מתעדים את ההשפעה המזיקה של בצורת ושריפות שהולכות ומחמירות בשלוש השנים האחרונות
תרשים של סדרות זמן מראה שיא לפני כ-125,000 שנה ומצביע על הקרחונים של היום, ומראה טמפרטורות קרובות לרמת ההתחממות של 1C.

האם באמת חם עכשיו יותר מכל זמן אחר מזה 100,000 שנה?

אמ:לק כן. אפילו תחת התרחישים האופטימיים ביותר של העתיד – שבהם בני האדם יפסיקו לשרוף דלקי מאובנים ויפחיתו פליטות גזי חממה אחרות – הטמפרטורה העולמית הממוצעת תישאר קרוב לוודאי לפחות
מחקריו פורצי הדרך על האלמוגים ומאבקיו הסביבתיים בשמירה עליהם מיצבו את לויה כאחד מהחוקרים המוערכים בארץ ובעולם. צילום: דוד סאלם, זוג הפקות

החוקר שהתאהב בשוניות האלמוגים – והפך ללוחם עבור שמירתן

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "קצא״א
דודל לכבודה של יוניס ניוטון פוד, המדענית שגילה כבר לפני 170 שנה את אפקט החממה. לא שזה עוזר למכחישים להפריע גם היום לנקיטת פעולות חרום. צילום מתוך הסרטון האינטראקטיבי של גוגל

גוגל הוציאה דודל לכבודה של יוניס ניוטון פוט, שגילתה את הגורם למשבר האקלים כבר לפני 170 שנה

יוניס ניוטון פוט היתה הראשונה שגילתה את ההשפעות המדאיגות של תחמוצות הפחמן באטמוספירה בשנת 1856. כיום התופעה הזו מכונה אפקט החממה. ניתן לומר שאז גם החלה הכחשת משבר האקלים שנמשכת
קיזוז פחמן. המחשה: depositphotos.com

האם קיזוז פחמן מפצה על פליטתו?

אחת הבעיות היא שקיזוז פחמן לרב אינו מצליח לקזז אמפירית את הפליטות, ויעילותו מוטלת בספק. בנוסף, בחישוב הפליטות, קיימת לעתים התעלמות מפליטות הנגרמות על ידי פעילויות נלוות
השקעות ירוקות. המחשה: depositphotos.com

לנקות את חשבון הבנק

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל
יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים)

מפת האגמים והנהרות באפריקה. המחשה: depositphotos.com

מאבקים על נהרות

בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית, עד 2050 יהיו כמיליארד אנשים נתונים בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
האנזימים של חברת ההזנק מפרקים את הפלסטיק פוליאתילן טרפתאלט למונומרים שלו: חומצה טרפתלית וכן אתילן גליקול, שהם עצמם ניתנים לשימוש ישיר במפעלים קיימים לכדי ייצור הפולימר מחדש

מיחזור פלסטיק בעזרת אנזימים

חברת הזנק ביוטכנולוגית צרפתית בשם 'Carbios' הצליחה לפתח תהליך אנזימטי למיחזור הפלסטיק פוליאתילן טרפתאלט (Polyethylene terephthalate) חזרה למונומרים המרכיבים אותו, שמהם ניתן לייצר שוב את הפולימר המוגמר
מינים שונים של פורמיניפרה. המחשה: depositphotos.com

המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים

מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
הרכפתן משתמש במנגנון הגנה מורכב כדי להדוף מעליו אכלנים לא רצויים – אך מעניק לבולבול "טריק סודי" שמאפשר לו ליהנות מפירותיו ולהפיץ אותו הלאה. צילום: גיל קופילביץ

פרוטקציה מן הצומח

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך
סופת אבק. המחשה: depositphotos.com

לקרוא באבק

חיזוי סופות אבק הוא עניין סבוך. מחקר חדש הצליח לחזות סופות באזורנו ברמת דיוק גבוהה – ולשרטט בכך כיצד ניתן לרתום בינה מלאכותית להבנת תהליכים באטמוספירה
ילדי שבט המסאי רועים את הבקר. המחשה: depositphotos.com

זזים עם האקלים

ילדי שבט המסאי רועים את הבקר המחשה: depositphotos.com</a
קו הולכה במתח גבוה ברשת החשמל הישראלית. המחשה: depositphotos.com

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בתחילת החודש עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו
עברנו כבר את המגבלה של 1.5%. . המחשה: depositphotos.com

הגבולות האקולוגיים של כדור הארץ: נדרשת פעולה דחופה לעתיד בר-קיימא

על פי מחקר ראשוני, כבר עברנו את רוב גבולות ניצול המשאבים. משאבי העולם, כולל האקלים, המגוון הביולוגי, מערכות המים ומשאבי טבע אחרים, חרגו מגבולותיהם והגיעו לרמות קטסטרופליות. האם יש דרך
ישראל אינה ערוכה למשבר האקלים. איור באמצעות DALEE-2. הגדרות: אבי בליזובסקי

הפסקות החשמל מוכיחות את מה שה-OECD  קבע: ישראל מפגרת בביצוע צעדים להפחתת משבר האקלים

לפי דוח הארגון שפורסם השבוע בישראל משתמשים ב-5% במקורות אנרגיה מתחדשים, אילו היינו מתקרבים ל-12% - ממוצע ה-OECD אפשר היה בקלות להימנע מהבושה של הפסקות חשמל יזומות בשעות היום במדינה
גם בישראל קיימים מינים שונים בסכנת הכחדה וחלקם לא מוגדרים כך במקומות אחרים בעולם. גרביל דרומי. צילום: מינוזיג – MimoZig, CC BY-SA 4.0

מעשה ב-29 מינים שיצאו מסכנת הכחדה

בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
רצועת עננים באזור קו המשווה הנוצרת בשל עליית האוויר בתא האדלי ואחראית על המשקעים החזקים באזור זה

רוחות של שינוי אקלים

במשך שני עשורים, מנסים חוקרים למצוא דרך לעקוב אחר מערכת אקלימית בעלת השפעה מכרעת על מיקומם של יערות גשם ומדבריות בכדור-הארץ. מחקר חדש פותר את האתגר וחושף את מידת ההשפעה
אין כל ראיות מדעיות שמצביעות על סיכון בריאותי משמעותי כלשהו לנהגים ולנוסעים עקב רמות הקרינה הבלתי-מייננת שנפלטות מכלי רכב היברידיים. Photo by Markus Spiske on Unsplash

מי מפחד מהרכב ההיברידי?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ
"קולוניאליזם אשפה" הוא מונח שמתאר השלכת חומרים מזהמים על ידי מדינות עשירות יותר, במדינות עניות יותר. Photo by OCG Saving The Ocean on Unsplash

סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח
השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. חלקה שבה בוצעה השתלת אדמה, ליד מינכן. צילום: Wolfgang von Brackel

השתלת איברים – גרסת הטבע

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה
הבנק העולמי. המחשה: depositphotos.com

הבנק העולמי נדרש לשקיפות באשר להשקעותיו באנרגית מאובנים

מסתבר שהבנק העולמי משקיע מיליארדים במיזמי דלק מחצבי, והשקעות רבות מתבצעות באופן לא שקוף. מצב זה חייב להשתנות
ילדים חוקרים את הגלובוס. המחשה: depositphotos.com

כשנצטרך לסרטט מחדש את הגלובוס

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו
גזית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. פרופ' אביטל גזית. צילום: באדיבות המצולם

מילד שמגדל ראשנים לחתן פרס ישראל לסביבה

חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי
מה הקשר בין בוסתנים – לבין שרפות יער? בוסתן בפארק כפר סבא. צילום: בוני שיינמן, ארכיון קק"ל

עצים נגד האש

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה
קרחון בחצי האי האטארקטי, איזור איי פלמר. המחשה: depositphotos.com

יום כדור הארץ: מחקר חדש מראה באיזו מהירות הקרחונים באנטארטיקה נמסים

קרחונים שניצבים על שטחים מישוריים נמסים בקצב גבוה יותר מאלו הנמצאים על הרים, קיים חשש שקרחון ת'ווייטס יגיע בקרוב לאיזור שטוח ואז המסתו תואץ
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים שמצביעה על כך שהלווייתנים חשובים לנו – אפילו יותר ממה שחשבנו. אבל האם אנחנו שומרים עליהם מספיק? Photo by Todd Cravens on Unsplash

מה יש בבטן הלווייתן? פחמן

תרשים המערכת. איור רן לוי RNLV-Design

התפלה, גרסת הננו-רובוטים

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
גם הדרכים השונות שבהן ההודים סוגדים לנהר הגנגס מזהמות אותו. צילום: balouriarajesh, Pixabay

פוליש לכדור הארץ

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

המדען שמוביל את הצלת האמזונס

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
רשת הקורים של בר ההדר המתגודד היא ייחודית. צילום: Olaf Leillinger, CC BY-SA 2.5

עכבישים למען עגבניות

מדוע דולפינים בלתי מאולפים משתפים פעולה עם בני אדם? שיתוף הפעולה אדם-דולפין בלגונה שבברזיל. צילום: Dr. Bianca Romeu, באדיבות Oregon State University

דולפין, אוהב דייגים?

מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי
אשראי סביבתי. המחשה: depositphotos.com

חוב לסביבה

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע
הפחתת הצריכה. המחשה: depositphotos.com

משבר האקלים לא יוקל עד שנוריד את הצריכה, ולא רק נחפש תחליפים

על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), החלפת דלקי מאובנים במקורות אנרגיה מתחדשים בלבד אינה מהווה פתרון מבלי להפחית את הביקוש ושינויים קיצוניים בצריכת האנרגיה
מחקרים רבים מעידים על ההשפעות החיוביות של שטחים ירוקים על בריאותנו. Photo by Myan Nguyen on Unsplash

מה שיותר צפוף יותר ירוק?

הבית החדש הוקם במחוז שיגה שבמרכז יפן, לצד אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינה. צילום: Ushijima Architects

להקדים בנייה להצפה

שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה
שונית אלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

המחיר הכבד שהאלמוגים עלולים לשלם בגלל שינויי האקלים

ההתחממות הגלובלית משפיעה בצורות רבות על החיים בים כאשר היא גורמת לירידה בחמצן המומס במי האוקיינוס מצד אחד, ומצד שני, לעליה בחילוף חומרים אצל בעלי החיים הימיים, מה שמגדיל עוד