האבק הטוב

מדי שנה מתחוללת בקרקעית מפרץ אילת סופת אבק שעשויה להפחית את ההתחממות הגלובלית

אחת הדרכים להעריך את רמת שינויי האקלים היא ללמוד על ההיסטוריה של האקלים, על השתנותו לאורך השנים. שינויי האקלים משפיעים כמובן על בני האדם, אבל גם על האוקיינוסים (למשל גורמים לעליית פני הים והתחממותו). פרופ’ עדי טורפשטיין, ראש החוג לאוקיינוגרפיה והחטיבה למדעי הים באוניברסיטה העברית, חוקר את שינויי האקלים דרך ההיסטוריה של האוקיינוסים. הוא עוסק באוקיינוגרפיה (ענף במדעי כדור הארץ שעוסק בחקר האוקיינוסים ובתהליכים הכימיים, הפיזיים, הגיאולוגיים והביולוגיים שמתרחשים בהם) ופלאו-אקלים (חקר אקלים העבר).  הוא וצוותו מפליגים לאוקיינוסים, קודחים גלעינים מעומק הים, מנתחים את הרכבם הכימי והביולוגי ומתארכים את הזמן שבו שקעו. כך הם משחזרים את האקלים של האוקיינוס לאורך מיליוני שנים, משווים אותו לאקלים של 100 השנים האחרונות, ואף מנסים לצפות את העתיד בתחום זה. האם יש סיבה לאופטימיות זהירה? ייתכן שכן.

מה השאלה? כיצד אירועים קצרים באוקיינוסים, כמו סופות אבק, משפיעים על האקלים?

מטרת מחקרם האחרון של פרופ’ טורפשטיין וצוותו הייתה לבחון כיצד אירועים קצרים באוקיינוסים, כמו סופות אבק, משפיעים על האקלים – נושא שלא נחקר עד כה (לרוב חקר האקלים באוקיינוסים מתמקד בהרכב הכימי והביולוגי של המים בזמן ובנקודה מסוימים ונעשה בהפלגות שנמשכות כמה חודשים).

המחקר, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, התקיים במפרץ אילת. החוקרים דגמו אבק שמגיע לאזור ממדבר הסהרה באמצעות תחנת דיגום שבה מודדים את הרכבו, כמותו ומקורו (באמצעות לוויינים). בנוסף, ביצעו הפלגות מחקר תכופות שבהן דגמו את מי הים באמצעות מערכת שמוצבת בעומק, ולוכדת את החומר ששוקע בים. לאחר מכן ניתחו את הדגימות במעבדה, מדדו את הרכבן הכימי והביולוגי, כולל חלקיקי האבק, והשוו ביניהן. “השיטות הללו נועדו לשחזר את שינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ. באמצעות בחינת הרכב האבק ביבשה ובים ניתן להבחין בכל מיני סוגי חלקיקים – וכך למשל לאתר את המקורות שלו (לדוגמה מדרום או צפון הסהרה) ושל מערכות מזג האוויר”, מסביר פרופ’ טורפשטיין.

כך גילו החוקרים כי מדי שנה (לרוב בחורף), במשך יום עד שלושה ימים, מתחוללת בקרקעית מפרץ אילת סופת אבק תת-ימית. “עד היום לא ידענו על קיומה של סופת אבק זו, שבמהלכה שוקעת מחצית  מהחומר שמצטבר בקרקעית הים של מפרץ אילת במהלך שנה. יש לה תרומה גדולה לכל המערכת האקולוגית שם (כך למשל היא מייצרת חומרי מזון רבים לבעלי החיים, שמתמוססים מתוך האבק) וגם להפחתה של פליטת גזי החממה לאטמוספרה וכך להפחתת ההתחממות הגלובלית”, אומר פרופ’ טורפשטיין.

עד לאחרונה לא ידעו החוקרים על קיומה של סופת אבק שבמהלכה שוקעת מחצית מהחומר שמצטבר בקרקעית הים של מפרץ אילת. מתברר שתופעה זו תורמת למערכת האקולוגית באזור.

האוקיינוס הוא מאגר גדול ביותר של פחמן דו-חמצני – גז חממה שידוע כתורם העיקרי להתחממות הגלובלית. ריכוז הגז הזה בכדור הארץ צפוי להמשיך לעלות (בין השאר בעקבות תחבורה ותהליכים תעשייתיים להפקת אנרגיה, כגון שריפת דלקי מאובנים כפחם, נפט וגז טבעי). מפרץ אילת

פרופ’ טורפשטיין אומר ש”הסופה התת-ימית שגילינו מגבירה את קיבוע הפחומן הדו-חמצני בקרקעית הים, וכך הוא פחות מתפזר לאטמוספרה, ולכן יש לה תפקיד מכריע בשינויי האקלים”. החוקרים בחנו את הממצא הזה גם ביחס לטמפרטורה החמה של המים באילת (שעשויה להיות מנת חלקם של שאר האוקיינוסים בעולם בשל ההתחממות הגלובלית) וגילו שהיא לא הפריעה לקיבוע הפחמן הדו-חמצני.

“אנו צופים שסופות האבק יגברו ב-100 השנים הקרובות בשל תהליכי מדבור, מה שעשוי לסייע לקיבוע הפחמן הדו-חמצני  בקרקעית האוקיינוסים, וכך להפחית ריכוז גזי חממה באטמוספרה.  ייתכן שאפשר יהיה גם לקדם פתרונות בתחום ההנדסה הסביבתית – פיזור מלאכותי של אבק – לצורך ויסות הטמפרטורה בעולם”, מסכם פרופ’ טורפשטיין.

החיים עצמם:

פרופ’ עדי טורפשטיין, בן 47, נשוי + שלושה (18, 14, 11), מתגורר ביישוב באר אורה בערבה. בזמנו הפנוי אוהב לגלוש, לרוץ ולרכוב על אופניים.