סיקור מקיף

גוגל הוציאה דודל לכבודה של יוניס ניוטון פוט, שגילתה את הגורם למשבר האקלים כבר לפני 170 שנה

יוניס ניוטון פוט היתה הראשונה שגילתה את ההשפעות המדאיגות של תחמוצות הפחמן באטמוספירה בשנת 1856. כיום התופעה הזו מכונה אפקט החממה. ניתן לומר שאז גם החלה הכחשת משבר האקלים שנמשכת עד היום

דודל לכבודה של יוניס ניוטון פוד, המדענית שגילה כבר לפני 170 שנה את אפקט החממה. לא שזה עוזר למכחישים להפריע גם היום לנקיטת פעולות חרום. צילום מתוך הסרטון האינטראקטיבי של גוגל
דודל לכבודה של יוניס ניוטון פוד, המדענית שגילה כבר לפני 170 שנה את אפקט החממה. לא שזה עוזר למכחישים להפריע גם היום לנקיטת פעולות חרום. צילום מתוך הסרטון האינטראקטיבי של גוגל

כשבחוץ משתולל גל חום ארוך וקיצוני ששטף את אירופה ואת המזרח התיכון, חשוב לדעת שאולי היה אפשר להימנע מכל זה, אילו היו מקשיבים למדענית אחת באמצע המאה ה-19.

יוניס ניוטון פוט (Eunice Newton Foote) הייתה מדענית אמריקאית, שהיא ידועה בעיקר בזכות מחקרה על השפעת גזי החממה על הטמפרטורה של כדור הארץ. ב-1856, היא ביצעה ניסוי שבו היא השוותה את השפעת גזי החממה שונים על הטמפרטורה, והיא גילתה שפחמן דו-חמצני גורם להתחממות החזקה ביותר. מחקרה היה אחד הגורמים הראשונים שהעלו את המודעות לנושא שינוי האקלים שבמשך הזמן הפך למשבר האקלים בין היתר כי התעלמו ממנה ומתגליותהי.

פוט  נולדה ב-1819 במסצ’וסטס. היא למדה בבית ספר למורים וב-1841, היא החלה ללמד בבית ספר לנערות. ב-1842, היא נישאה לג’ון ג’ורג’ פוטה, שהיה מהנדס. בני הזוג התגוררו בעיר ניו יורק, שם המשיכה פוט ללמד ולחקור.

ב-1856, היא ביצעה את הניסוי שבו היא השוותה את השפעת גזי החממה שונים על הטמפרטורה. היא השתמשה בשלושה צינורות זכוכית, שבכל אחד מהם היא הזרימה גז אחר: פחמן דו-חמצני, מימן ומולקולת אוויר רגילה. היא השאירה את הצינורות באור השמש במשך כמה שעות, ואז היא בדקה את הטמפרטורה בכל צינור. היא מצאה שהצינור שבו היה פחמן דו-חמצני היה החם ביותר, והצינור שבו היה אוויר רגילה היה הקר ביותר.

מחקרה של פוט חשף את  הראיה הראשונה לכך שפחמן דו-חמצני הוא גז חממה חזק. גזי חממה הם גזים שיכולים לקלוט קרינה אינפרא-אדומה, שהיא סוג של קרינה תרמית הנפלטת מכדור הארץ. קרינת אינפרא-אדומה עוזרת לשמור על החום של כדור הארץ, וללא גזי חממה, הטמפרטורה של כדור הארץ הייתה נמוכה בהרבה.

מחקריה של פוט נשכחו במשך עשרות שנים. הסיבה לכך היא שמדעי האקלים היה תחום חדש יחסית, ומדענים רבים לא היו מודעים לעבודתה של פוט. בנוסף, פוט הייתה אישה, ובאותה תקופה נשים לא היו נתפסות כמדעניות באותה צורה שבה הן נתפסות היום.

מחקריה של פוט התגלו מחדש ב-2004, על ידי קבוצה של מדענים מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. מדענים אלה מצאו את מאמרה של פוט בכתב עת מדעי ישן, והם הופתעו לגלות כמה פורץ דרך היה מחקרה.

למרות המחקר הנרחב של מדענים רבים בנושא שינוי האקלים, עדיין ישנם אנשים המכחישים את קיומו. הסיבות לכך הן מגוונות ובראשן השפעה של חברות אנרגיה המפיקות דלק מאובנים, שרוצות להמשיך לייצר רווחים גם אם זה כרוך בהעלאת פליטות גזי חממה. סיבה נוספת אך קשורה לשליטה של טייקוני הנפט על התקשורת היא חוסר הבנה של המדע העומד מאחורי שינוי האקלים ולבסוף הרצון להימנע מפעולה, משום ששינוי האקלים הוא בעיה מורכבת ויקרה לפתור.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.