אלו נתונים שעולים מדוח Climate Action Monitor של ארגון המדינות המפותחות. המשרד להגנת הסביבה קורא להרחיב את הכוננות למפגעי האקלים אך הוא חסר יכולת להשפיע על משרדי ממשלה אחרים לאחר שבתחילת הקדנציה התפשט מסמכויותיו לטובת גופים המעדיפים את התעשיה
בסוף השבוע התפרסם דוח Climate Action Monitor של ה-OECD. הדוח מנתח ומשווה פעולות, צרכים ותחזיות לשם היערכות למשבר האקלים (אדפטציה) והפחתות נדרשות (מיטיגציה) של המדינות החברות ב-OECD ומדינות שותפות נוספות בהקשר של שינוי אקלים.
דו”ח “Climate Action Monitor” של ה-OECD לשנת 2023 מכיל מידע מקיף על פעולות האקלים וההתקדמות לקראת יעדי אפס נטו עבור 51 המדינות השותפות ב-OECD. הדו”ח מכסה מגוון רחב של נושאים, כולל פליטות גזי חממה, סיכונים הקשורים לאקלים ומגמות עדכניות בפעילות אקלימית.
הדוח של ה-OECD מפורסם על רקע הקיץ האחרון, שעל פי שירות האקלים קופרניקוס היה הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות, שבו כל אחד מהחודשים יוני, יולי, אוגוסט ספטמבר ואוקטובר היו החמים ביותר בהשוואה לאותם חודשים בהיסטוריית המדידות. על פי ההערכות, שנת 2023 תהיה כמעט בוודאות השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ותהיה גבוהה ב-1.43 מעלות צלסיוס בהשוואה לטרום המהפכה התעשייתית. כתרחיש עתידי לחשיפות, נבחר בדוח תרחיש בינוני (SSP 2-4.5). פרופ’ נגה קרונפלד שור חברה בוועדת המומחים של International Programme for Action on Climate שחיבר את הדוח.
בדוח מוצגות מספר תוצאות חשובות הדורשות את היערכות ישראל:
על פי הדוח, גם בתרחיש המתון שנבחר, בשנים 2080-2099 אדם בישראל צפוי להיחשף לכ-80 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה המקסימלית תעלה על 35 מעלות צלסיוס. נתון זה הוא השלישי בגובהו מבין כל המדינות שנבחנו, והוא נובע מכך שבישראל יהיו כ-45 ימים כאלו יותר לאדם בממוצע בהשוואה ל-1995-2014. עלייה זו היא הגבוהה ביותר בין כל מדינות ה-OECD והמדינות השותפות שנבדקו.
,וצאה זו חמורה אף יותר כשבוחנים את התוצאות לגבי לילות חמים, שבהם הטמפרטורה לא תרד מתחת ל-20 מעלות צלסיוס. בשנים 2080-2099 הישראלים ייחשפו לכ-145 לילות כאלו, מספר המהווה עלייה של כ-48 לילות בשנה לאדם בממוצע בהשוואה לערך הממוצע בין 1995-2014. עלייה זו היא השנייה בגובהה ביחס למדינות שנבחנו. לילות חמים, ובמיוחד משך ארוך של לילות חמים, תורמים במידה שווה ואפילו גבוהה יותר במקרים מסוימים לעקת חום, להתפתחות איי חום עירוניים ולעלייה בתמותה. מכאן שיש צורך דחוף בהיערכות לחשיפה נרחבת של האוכלוסייה לטמפרטורות גבוהות למשך זמן ארוך.
נושא נוסף שבו מוצגות תוצאות חריגות יחסית בנוגע לישראל הוא חשיפה של גידולים לתנאי בצורת, שמוגדרים בדוח על ידי אינדקס הכולל ירידה במשקעים וחשיפה לטמפרטורות גבוהות (המשפיעות על לחות הקרקע). העלייה בשטח החשוף לתנאי בצורת בין ממוצע השנים 1995-2014 לבין השטח שצפוי להיחשף לתנאי בצורת בשנים 2080-2099 בתרחיש מתון בישראל היא הגבוהה ביותר בין כל המדינות שנבחנו. באחרונה, פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח של הועדה הבין משרדית להערכות מערכות מזון לשינוי אקלים שהובלה על ידי המדענית הראשית במשרד, פרופ’ נגה קרונפלד שור: https://www.gov.il/he/departments/news/food-systems. בדוח המלצות לפעולות שיסייעו לישראל להתמודד עם סיכונים אלו בצורה כוללת. הנתונים המוצגים בדוח ה-OECD שפורסם כעת, מחזקים את הצורך ביישום ההמלצות שהעלה הדוח של המשרד להגנת הסביבה ושותפיו בממשלה.
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ’ נגה קרונפלד שור: “הדוח מציג באופן ברור את העובדה שישראל נמצאת בסיכון מוגבר (hot spot) להשלכות שינוי האקלים. על מנת להתמודד עם התחזיות, עלינו לקדם את הידע המדעי והמקצועי המקומי בנושא, שיאפשר קבלת החלטות מושכלות המבוססות על מדע וידע. המשרד מקדם את המחקר בנושא שינוי אקלים על ידי הוצאת קולות קוראים למחקרים ומלגות, וכן עוסק בבניית כלי מרחבי שיסייע למקבלי החלטות בקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות בנושא הערכות לשינוי אקלים. גם כיום, כשישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים, חשוב לא להזניח את ההתמודדות עם איומים נוספים ובכללם שינוי אקלים, ובמיוחד היום, חשוב שקביעת סדרי העדיפויות והשקעת המשאבים תעשה בצורה נכונה ויעילה”
מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ד”ר עמיאל וסל: “המשרד להגנת הסביבה פועל בשיטתיות עם כלל משרדי הממשלה ועם עשרות רשויות מקומיות כדי לקדם את ההיערכות המיטבית לשינויים הצפויים. אנו ממשיכים ומעדכנים את התרחישים השונים יחד עם גופי המקצוע האמונים על כך בארץ ובעולם. לאחר עבודת מטה מעמיקה ונרחבת נפרסם בחודשים הקרובים את התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים אשר תתווה את אופן התמודדות המדינה עם סכנות אלה. הגברת החוסן האקלימי תסייע לרשויות ולמשרדי הממשלה במגוון האתגרים הביטחוניים והחברתיים הצפויים בעתיד”.
לכאורה המשרד להגנת הסביבה מודאג מהממצאים אבל הוא התפשט מראש עם הקמת ממשלת קהלת האחרונה ממרבית הסמכויות שהיו לו נגד התעשייה. בנוסף מיד עם כניסתה לתפקיד, זימנה השרה להגנת הסביבה עדית סילמן אליה לפגישה מספר מכחישי משבר אקלים ישראליים בולטים. פורום קהלת מחקה בישראל את הפלג הימני של המפלגה הרפובליקנית שעיקרו הכחשת המדע לטובת בעלי ההון המחזיקים בחברות אנרגיה. יש לנו מספיק בעיות משלנו, לא צריך לחקות בעיות של אחרים.
זה גם מתחבר לחלק המרכזי בדוח שעליו דיווחנו לכם בקובץ נפרד לפיו יש פיגור משמעותי בין ההתחביויות של מדינות ה-OECD להפחתת הפליטות לבין התוצאות בפועל.
ראו: מי מחבל במאמצי המאבק במשבר האקלים
ע
כיצד מתכוננת ישראל לשינוי האקלים?
- דוח ביקורת האקלים 2 – אדפטציה – ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים לוקה בחסר
- מי אשם ברפיסות הפעולות נגד משבר האקלים ומערפל את השיח בכוונה?
- משבר האקלים נתן מכה חזקה: קיץ 2023 היה החם ביותר מאי פעם
- משבר האקלים – גרסת דור ה-Z
