חוקרים מתעדים את ההשפעה המזיקה של בצורת ושריפות שהולכות ומחמירות בשלוש השנים האחרונות
במחקר שהתפרסם לאחרונה, פרופ’ מייקל מאן ועמיתיו חקרו את ההשפעות של שינויי האקלים על החמרת מצבים מורכבים של חום ובצורת. התגלית שלהם סוללת את הדרך לחיזוי טוב יותר של תופעות מזג האוויר השזורות האלה. זה יכול לאפשר למדענים וקובעי מדיניות הבנה כוללת יותר, ובכך לשפר אסטרטגיות מניעה ותכנון בנוגע לאירועי מזג אוויר חמורים.
“רצינו לראות איך מודלי האקלים הכי חדישים שמשמשים בדוחות ההערכה הכי עדכניים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מתייחסים למקרים של גלי חום ובצורת שגרמו לכמה משריפות היער הכי חמורות שראינו בעבר הקרוב”, אומר מאן.
“רצינו גם להבין טוב יותר באיזו תכיפות אירועים אלה התרחשו, המשך האופייני שלהם והעוצמה כדי לשפר את החיזוי וגם את הגישות להפחתת הפגיעה העתידית שלהם בחיי אדם”.
החוקרים מתעדים את ההשפעה המזיקה של בצורת ושריפות שהולכות ומחמירות בשלוש השנים האחרונות.
“שני אירועים בולטים”, אומר מאן, “היו השריפות בקליפורניה ב-2020 וגל השריפות באוסטרליה ב-1919-20, שנמשך כמעט שנה שלמה וקיבל את השם הקיץ השחור. אירועים כאלה נקראים “גל בצורת וחום מורכב” (CDHW), שהוא מצב שבו באזור יש גם טמפרטורות חמות ממושכות וגם מחסור במים”.
מצבים אלה יכולים להתרחש ביחד ולהחריף הדדית את ההשפעות שלהם, אומרים החוקרים, ויכולים פוטנציאלית להוביל למחלות ומקרי מוות הקשורים לחום, למחסור במים לשתייה ולחקלאות, לתנובת יבולים מופחתת, להגדלת הסיכון לשריפות ולמצוקה אקולוגית. הם גם מציינים ששינויי אקלים הנגרמים בגלל פעילות אנושית יכולים לתרום לתכיפות והחומרה של אירועים אלה.
החוקרים הישוו שני נתיבים סוציו-אקונומיים מנוגדים: התרחיש הכי חמור שבו החברה לא מצליחה להפחית את ההשפעות של שינויי אקלים הנגרמים בגלל פעילות אנושית, ותרחיש מתון שבו נוקטים באמצעים משמרים מסוימים ונעשה מאמץ לפעול לפיהם.
בתרחיש הכי חמור, הם מצאו שעד שלהי המאה ה-21 בכ-20% מהאזורים היבשתיים בעולם צפויים בערך שני אירועי CDHW בשנה. אירועים אלו יכולים להימשך בסביבות 25 ימים וחומרתם תוכפל פי ארבעה.
“לשם השוואה, תכיפות ה-CDHW בתקופת הייחוס הייתה בממוצע בערך 1.2 אירועים בשנה, שנמשכו פחות מעשרה ימים, וחומרתם פחותה בהרבה”, אומר מאן.
החוקרים מדגישים את האיום העז שמהווים אירועי CDHW יותר תכופים ועוצמתיים בעשורים הבאים והתלות שיש בין מסלול הפליטות שייבחר והחומרה של אירועים אלה.
כששינויי האקלים ממשיכים להתרחש, הטיפול בסיכונים המסלימים הקשורים לאירועי CDHW נעשה קריטי. המחקר הזה מוסיף להבנה של השינויים החזויים באירועי CDHW ומדגיש את הצורך באמצעים פרואקטיביים, כולל הפחתת פליטות ואסטרטגיות הסתגלות, כדי ליצור עמידות ולהגן על אזורים פגיעים מההשפעה של אירועי גל בצורת וחום מורכב.
“הממצאים שלנו מספקים הקשר מדעי חשוב לשיאי החום והשריפות שאנו עדים להם ממש עכשיו בארצות הברית”, אומר מאן. “הם מדגישים שעלינו להפסיק להשתמש בדלקי מאובנים מהר ככל האפשר כדי למנוע החרפה של השילוב המסוכן הזה של חום ובצורת”.
עוד בנושא באתר הידען:
