בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק
פרופ' רוני אלנבלום ז"ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו
המשרד להגנת הסביבה הציג בוועדת הכספים של הכנסת את אבני הדרך למעבר למשק מאופס פליטות
ההסכם שנחתם בגלזגו היה חלש. ועדיין חברות ומדינות יכולות לרמות בשוק הפחמן. עם זאת, יש סיכוי למקצה שיפורים בשנה הבאה במצרים, וכן נדרש לחץ של הציבור למניעת השקעות מחברות האנרגיה המאובנת
ועידת האקלים הבינלאומית שמגיעה כעת לסיומה בגלזגו שבסקוטלנד הצליחה להוביל למספר הצהרות משמעותיות מצד מנהיגי העולם, בהן התחייבות של יותר מ-100 מדינות להפסיק את כריתת
מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו"
סקר קיימות חדש של Epson מגלה פער משמעותי ומדאיג בין התפיסות לגבי שינוי האקלים לבין חומרת מצב החירום: שיעור גבוה מהישראלים מתכחשים לחלוטין למשבר האקלים
אם יתממשו ההבטחות של המשתתפים בוועידת גלזגו, האטמוספירה תתחמם בעוד 1.9 מעלות, הרבה יותר מהיעד המקורי, אבל גם זה בספק, כי יש עדיין מנהיגים שלא מבינים את משמעות המשבר
כיצד כלכלנים זלזלו ביתרונות של פעולה למניעת משבר האקלים במשך עשרות שנים * לכלכלה אין כלים לטפל בכלכלות במעבר והיא החמיצה את הכדאיות הכלכלית של מעבר לאנרגיה נקיה
חוקר עבר על ארכיונים של חברות הנפט הגדולות ושל מכון הנפט וגילה מסמכים מדהימים שחשפו בדיוק מה ידעו בחברות הנפט. התחזיות התבררו כמדויקות. הם חזו אפילו תופעות כמו הצפת מדינות והגירת אקלים
במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול
"אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22". אומר קלימטולוג ד"ר אסף הוכמן שעמד בראש צוות החוקרים
מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת
כמות גזי החממה (גז"ח) המצרפית של כל המדינות הנפלטת לאטמוספרה קובעת את ריכוזם באוויר. ככל שריכוזם גבוה יותר, צפויה עלייה גדולה יותר בטמפרטורה בכדור הארץ,
השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים
התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון
התוכנית כוללת פריסה רחבה של עמדות הטענה לרכב חשמלי והסבת תחנות דלק לתדלוק מימן
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים
נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין: "אוניברסיטת חיפה פועלת במרקם ייחודי של הר-עיר-ים, מה שהופך אותנו למעבדה חיה למחקרים בתחומי הסביבה אדם והחברה"
הסבר מונגש של המדע שמאחורי הזכיה בפרס נובל לפיזיקה של סיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן ממכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים כפי שפורסם באתר פרס נובל. תרגום: ד"ר משה נחמני.
מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?
בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות
במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה
