זמנים של משבר לעיתים קרובות דורשים פעולה חזקה ומהירה, אבל בחברות מפולגות, מדיניות חזקה מלמעלה עשויה להיכשל. כך עולה ממחקר של חוקרים באוניברסיטת פרינסטון
במאמר שפורסם ב-Environmental Research Letters, סבריו פרי, עמית מחקר ב Applied Complexity Fellow Saverio Perri של SFI, , סיימון לווין, עמית מחקר במועצת המדע של SFI, (אוניברסיטת פרינסטון), ועמיתיהם מציגים מודל רעיוני של איך דינמיקות חברתיות אלו עשויות להתפתח במאמצים להוריד את פליטות האנרגיה שלנו. המודל ממחיש את השילוב המורכב בין מדיניות חזקה, תפיסת סיכון של אנשים והקיטוב בחברה. הם מראים שבמצבים שבהם תפיסת הסיכון נמוכה – כאשר האיום לא מרגיש מיידי או מסוכן במיוחד – וקיטוב דעות גבוהה, מדיניות חזקה יכולה למעשה להחמיר את התוצאות בטווח הארוך.
זו דינמיקה שראינו בזמן אמת במהלך מגפת הקורונה. כאשר קובעי המדיניות נקטו צעדים להאט את התפשטות המחלה, תפיסת הסיכון העולמית הייתה גבוהה מאוד. אבל ככל שמסכות וסגרים עבדו כדי לצמצם את התפשטות הווירוס, תפיסת הסיכון שלנו ירדה; הצווים בוטלו, אנשים בחרו לא להישמע להם, ומספר המקרים עלה שוב, לעיתים קרובות עבר את השיאים הקודמים.
המודל החדש של צוות המחקר מציע שתרחיש כזה יכול לקרות גם עם מדיניות לעידוד מעבר לאנרגיה דלת פחמן. נאמר שהקהילה העולמית השקיעה רבות בתשתיות אנרגיה מתחדשת בתגובה לנזקים הנגרמים משינויי אקלים. אם ההשקעות הללו יהיו חזקות מספיק כדי להפחית את הנזק, הנטייה האנושית שלנו תהיה לדאוג פחות. המודל של פרי ולווין מציע שבחברות יותר מפולגות, זה יכול לעורר מהלכים להשקעה מחודשת בדלקי מאובנים.
"בתרחיש זה, יש לך מדיניות חזקה ויעילה מאוד, וזה טוב," אומר פרי. "אבל באותו זמן, בטווח הארוך, זה לא יעיל."
המודל מראה שבמצבים מפולגים מאוד, אינטראקציות חברתיות – התנהגויות המחזקות נורמות דומיננטיות – יכולות להוביל לשינוי המצב הראשוני ושלב זה יכול לקרות מהר, אך המעברים הבאים הופכים לקשים יותר.
"זו חרב פיפיות. מצד אחד, זה יכול להאיץ שינוי. אבל באותו זמן, זה יכול להקשות על מעבר עליו" אומר פרי. "זה מועיל אם דעת הציבור נוטה לטובת שינוי למצב בר קיימא, אבל זה מזיק אם יש הסכמה כללית לשמור על הסטטוס קוו הלא בר קיימא או להדרדר."
אלמנטים דינמיים אלה של התנהגות אנושית אינם כלולים במודלים של אקלים, אבל הם צריכים להיות, אומר פרי. "המודל שלנו אינו תחזית. אבל אנחנו יכולים להשתמש בו כדי להבין איך דינמיקות המערכת עובדות," הוא אומר. "מה שאנחנו מוצאים הוא שתפיסת הסיכון וההשפעה של דעות על פעולות הפחתת אקלים הן חשובות ביותר."
הכותבים מקווים שיותר מודלים של אקלים – והחלטות המדיניות שהם עשויים לעורר – ישקלו את הפידבקים החברתיים-אנושיים בעתיד.
עוד בנושא באתר הידען:
