האם המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הם מיעוט שעלול לפגוע בבריאות הרוב?
לעתים תכופות מתקבל הרושם כי יש בארץ מחאה ציבורית חזקה נגד ניסויים בבעלי חיים, ולא מזמן אף הונחה על שולחן הכנסת הצעה לשינוי בחוק הניסויים בבעלי חיים. על פי הצעה זו, שיזמו חברי הכנסת רונית תירוש, איתן כבל ודב חנין, מוסדות המחקר יחויבו לשחרר את בעלי החיים לאחר שנתיים מיום הגעתם למוסד. אבל נראה לי כי שיעור המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הוא קטן ושולי וכי פעילות כביכול נמרצת נגד הניסויים האלה עלולה לפגוע במערכת, התורמת לנו רבות.
הגיע הזמן שהרוב הדומם יביע את דעתו ויכתוב לחברי הכנסת ולשרים שהציעו את השינוי בחוק הניסויים בבעלי חיים. חשוב לדעת כי אפילו הידע לגבי כדור ויטמין הפשוט ביותר שאנו נוטלים או נותנים לילדינו התקבל מניסויים בבעלי חיים. תהליכים בסיסיים ביותר, כתהליך קרישת דם, חילוף חומרים של סוכרים, קליטת חומרים במעי, תהליכי יצירת כדוריות דם אדומות ולבנות, כל התהליכים האלו שהיום נראים ברורים מאליהם הובנו בעזרת ניסויים בבעלי חיים. דוגמה נוספת היא חקר התהליכים החשמליים החלים במערכת העצבים. מחקרים אלו, שהתחילו לפני יותר מ-100 שנה ונערכו כולם בבעלי חיים, הם הנותנים לנו היום את הבסיס הן להבנת פעילות המוח והן לטיפולים רפואיים במחלות שונות של מערכת העצבים. יותר מזה, הידע הבסיסי שהפיקו אנשי המדע הקדים בשנים רבות את היישומים השימושיים והיום-יומיים בידע זה.
תארו לעצמכם, למשל, כי כיום חוקר ושמו כריסטיאן ברנרד היה מגיש בקשה לבצע ניסוי שבו הוא נוטל לב מכלב אחד ומשתיל אותו בכלב אחר. כיום היינו אומרים שמדובר בניסוי אכזרי, לא שפוי וחסר כל סיכוי. אבל שאלו את עשרות אלפי מושתלי הלב ברחבי העולם אם הם בעד ניסוי זה. וכך גם לגבי השתלות של איברים אחרים. ראוי לציין כי לא כל הניסויים בבעל חיים מניבים תוצאות בעלות תועלת מידית וקשה לצפות אילו מהם יסייעו באופן מעשי לאנושות. ואולם, גם צבירת הידע כשהיא לעצמה חשובה. לעתים עוברות עשרות שנים בין הרעיון הבסיסי של החוקר לבין ביצוע הניסוי ולבין השימוש בו לתועלת הכלל (ובכלל זה בעלי חיים).
אל תחשבו כי החוקרים הם קבוצת אנשים אכזריים המבצעים את הניסויים להנאתם. רובנו, אם לא כולנו, מבצעים את הניסויים תוך הקפדה על מזעור הסבל שנגרם לבעלי החיים ככל האפשר. יתר על כן, יש בהחלט להמשיך ולפתח שיטות שיאפשרו למזער ככל האפשר את השימוש בבעלי חיים ואת הסבל העלול להיגרם להם. ואולם, לא כדאי להיגרר אחר כמה אנשים המתנגדים לניסויים האלה ופונים אל הרגש ולא אל ההיגיון. הלוא כשאותם אנשים נזקקים לעזרה רפואית, אין הם מתנגדים לקבל טיפולים שפותחו בעזרת ניסויים בבעלי חיים. חשוב לזכור כי כולנו רוצים את טובת המין האנושי.
מקבלי ההחלטות – אל תגרמו נזקים בלתי הפיכים שישפיעו על תוצאות המחקר הניסויי לשנים רבות. ישראל היא חלק מן העולם המדעי והיא חייבת לתרום את תרומתה למחקר המדעי כשאר האומות המתקדמות. אני קורא לכם קוראי סיינטיפיק אמריקן ישראל המבינים את חשיבותם של ניסויים בבעלי חיים, להציף את חברי הכנסת ככל יכולתכם באי-מיילים הדורשים שלא לפגוע בניסויים בבעלי חיים ולהסביר לחבריכם את החשיבות שבניסויים אלו.
יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.
27 תגובות
לב של חזיר באיש דתי.
חברי לעבודה שומר מצוות לקה בליבו מסתמים רפויים.
חייו היו על בלימה.
לטובת חייו הוקרב חזיר שמליבו הוצאו המסתמים והושתלו בלב הבחור החי ונושם כאחד האדם .
האיש כמובן איש חרדי מאוד שלא היה מעלה בדעתו ליגוע בחזיר.
לא כל שכן שבליבו יושתלו חלק מאבריו.
להראות לכל ה”צדיקים”.
ככל שזה נוגע לחיי אדם גם החזיר יהיה “קורבן כשר”.
אם הייתם שואלים לדעתי:
“חיי חברי או חיי החזיר”..?
התשובה ברורה לחלוטין.
חיי חברי קודמים.
אכזרי??
בהחלט.
אך הביטו סביבכם קודם וראו איך בני אדם מקריבים ילדים לג’יהאד כשהם חוגרים חגורות נפץ ורוצחים עם מותם עשרות חפים מפשע.
איתם צריך לבוא חשבון ולהוקיעם.
ומה עם החזיר ?
המאמין לא ישחט אותו כי הוא “טמא”.ויעניק לו חיי נצח.
אבל ירצח ללא הנד עפעף אדם שתוכנת אחרת מתוכנת ה”דוס” שהוא הוזן בה.
קצת פרופורציות “צדיקים”.
אלוף טובות ההנאה הפעם נסמך על ביתו, השרשרת נמשכת
לא נכון. אין לנו זכות לעשות ניסויים בבעלי חיים! בטח שלא בשיטות האכזריות האלו אתה איש רשע!
בתגובה ל א. בן נר
ראשית, הרשה לי להביע את הערכתי למעשה הנאצל שעשית. צריך הרבה מאד כוחות נפש לטפל בבעל חיים שעבר סבל וכאבים בכלוב סגור במשך כל התקופה שמעצבת את אופיו.
אני גם מתפעל מריטה הכלבה שלאחר מה שעברה במשך 3 השנים הראשונות לחיה עדיין מצאה בתוכה את האופטימיות לבטוח בך ואת היכולת להעניק אהבה לבן אדם.
שנית, ריטה הייתה כנראה בת מזל במיוחד להשתתף בניסוי שהתקלקל ובוטל. ממה שידוע לי על הפרוצדורה של ניסויים אלו, בסופם היו אמורים לבתר אותה לחלקים על מנת למדוד את מידת הנזק ותופעות הלוואי שנגרמו מהמחלה ומהטיפול הניסיוני.
שלישית, המוסדות שמבצעים את הניסויים מתפארים ב”הומניות” שמנחה אותם. אם הם כה הומאניים אז כיצד הם לא מוצאים את התקציב המועט הנדרש כדי להעניק לברי המזל מבין החיות ששורדים את הניסויים מקום שבו יוכלו לחיות את המשך חייהם ברווחה?
כיצד הם מסתמכים על מעט אנשים נדירים כמוך שמסוגלים לאמץ בעל חיים שעבר כזו טראומה נפשית ןפיזית?
ולבסוף, מה קורה לבעלי החיים ששרדו ולא נמצא להם מאמץ כמוך? אני חושב שאנחנו יכולים לנחש את התשובה.
אם כל הכבוד, לכל ההומאניות, ולגילויים המרעישים בזכות עקירת לב של כלב, והשתלה שלו באחר. צר לי, אבל האנושות שתעמוד בקרוב על 8 מיליארד בני אדם, צריכה להתחיל להבין, שלמצוא עוד שיטה להאריך את החיים לבני האדם, זו כבר סיבה שחוקה, מאין כמוה.
מן הראוי שימצאו תחליפים ותחומים רבים אחרים, בהם יהיה אפשר לעסוק.
לכל אוהבי החיות באשר הנכם
יש הרבה מאד חיות ש”עשו קריירה” מחקרית במעבדות המחקר של האוניברסיטאות
וכעת, משסיימו את תפקידם, מחפשים עבורם מאמצים שיגדלו אותם בבית חם ואוהב.
אני עצמי אימצתי כלבה בשם ריטה מגזע בייגל ,שהשתתפה באוניברסיטת ת”א בפיתוח דגם חדיש
של קוצב לב. אימצתי אותה כשהייתה בת כ-3 ש’ וטיפלתי בה למעלה מ-10 שנים.
אתם יכולים להירשם בבית גידול החיות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א ולעזור לחיות שמסיימות
את שירותן בשירות הציבור ניסויים הרפואיים, להשתלב במעגל החיים האזרחי.
אם הנכם אוהבי חיות, מובטחת לכם ולחיות הנאה מרובה. ותבואו על הברכה .
אייל, לפני שמנסים חומר פוטנציאלי כתרופה על בעלי חיים, בדרך כלל גם מנסים אותם על תרביות תאים אנושיות מחוץ לגוף.
רבות מהתרופות הוטרינאריות אינן מתאימות לבני אדם, מכיוון שהם אינן יעילות בבני אדם או יוצרות אצלם תופעות לואי קשות שאינן נוצרות בבעלי החיים.
באופן דומה רבות מהתרופות לפרות אינם מתאימות לכלבים וכך הלאה.
אבל בני האדם הם גם סוג של בעל חיים, ולכן גם ניתן להסיק את ההפך:
” רבות מהתרופות שהיו יכולות להועיל לבני האדם אינם בשימוש משום שבחיות מעבדה הן אינן יעילות או גורמות לתופעות לוואי קשות. ”
לכן השימוש בחיות לניסויי תרופות אינו רק אכזרי לבעלי החיים אלא גם לבני האדם, שנמנעות מהם תרופות שיכלו להתגלות בדרך אחרת כמועילות.
הדרך היעילה ביותר לגלות תרופות חדשות תהיה לנסות אותם על חולים שאין להם שום תקווה אחרת.
נכון, ניסויים ללא בקרה סטטיסטית קפדנית שאפשרית רק בבעלי חיים ימנעו גילוי של תרופות שמשפרות את המצב בצורה מועטה, כמו שיפור של 20% בקרב 25% מהמטופלים. אבל כשתרופה היא ממש יעילה, כמו אנטיביוטיקה או אספירין, התוצאות הן כה מובהקות שאין צורך בבקרה סטיטיסטית מהדרגה הראשונה.
יתכן שתרופה לאיידס לא התגלתה מכיוון שהיא לא הועילה לנגיף ה SIV בקופים (שמשמש כהדמייה ל HIV מכיון ש HIV אינו מדביק קופים).
ואולי תרופה לסכרת לא התגלתה מכיוון שתפקודי הלבלב של עכברי מעבדה שונים משל בני אדם.
לכן הין מההיבט המוסרי והן מהבט של יעילות. ניסויים בבעלי חיים הם אכזריים לבעלי החיים, לבני האדם ומתסכלים לחוקרים שנאלצים להתקדם עקב בצד אגודל במסלול רצוף מהמורות שאינן רלוונטיות.
אורן, למה שאגיד לחתול לאכול תירס במקום עכבר? מחתול אינני מצפה למחשבה מוסרית או לחמלה או שיקשיב לי ויוכל ליישם. גם אינני מצפה שיידע להכין לו טופו מוקפץ או להזמין פלאפל. תסכים איתי שיש כמה דברים שבכל זאת ניתן לצפות מבני אדם, אבל לא מחתול או מזאב. בני אדם בד”כ נוהגים להפריד את עצמם מבעלי חיים, בטוענה שהם נעלים מהם מחשבתית ומוסרית ותרבותית. עד כדי כך מפרידים, שאינם חשים כל צורך להתיחס אל בעה”ח בצורה מוסרית. אז פתאום כשכדאי לנו, אנחנו חיות שלא יכולות אחרת חוץ מ”לטרוף” (לא יודעת, לטרוף זה לא ממש לקנות קילו שניצלים בקופסת קלקר)? תן לבני אדם יותר קרדיט.
אין כל צורך להיכנס לשאלה מה היינו במקור – ניתן לחיות חיים בריאים וארוכים על תזונה צמחית מאוזנת. בשר זה לא מאכל בריא במיוחד, בטח ובטח בשיטות הגידול היום, אתה בוודאי יודע. “עולם השפע” שאותו אתה מציג משום מה כהצדקה לסבל, הוא בדיוק הסיבה לחדול מאכילת בשר: בניגוד לזמן בו היינו ציידים-לקטים, בעולם השפע הזה שאנו חיים בו היום, הצורך בבשר מתייתר. יש לנו שפע של מזון צמחי שמספק לנו את כל אבות המזון. הוא טעים, בריא, זול, זמין ומגוון – הוא בסופר הקרוב לביתך.
לאבי בליזובסקי – הכל בראש. אין לבשר כוח מיתי שרק בעזרתו ניתן לשבוע, נסה ותגלה. חמין צמחוני מלא שעועיות, קערה יפה של חומוס עם פיתות, דייסת קוואקר בריאה וטעימה בבוקר – אין שום סיבה לא לשבוע מהם.
אלזה
האם תגידי לחתול לאכול תירס במקום עכבר?
לזאב לאכול קטניות במקום ארנב?
שנתחיל את הוויכוח לגבי האם האדם הוא צמחוני שחונך לאכול בשר או אומניבור בעל שיניים ומערכת עיכול המאפשרת לו לאכול בשר (והוא אכן אכל בשר לפני שהיה לאדם מתורבת)?
אולי השיטות המסודרות והיעילות שהאדם פיתח לגידול המזון שלו נהיו נוראות למחשבה או צפייה (והן נוראות בעיני). אבל זה המחיר של עולם החי בשפע ועולם עם 7-8 מיליארד אנשים.
אני הייתי מעדיף “לצוד” את האוכל שלי מאשר לקנות אותו בסופר / קצב. אבל אנחנו כבר לא חברת לקטים/ציידים…
ניסויים בבעלי חיים הם רע הכרחי.
אך היחס ואיכות החיים להם זוכים בעלי החיים המשתתפים בניסויים, לפני, אחרי ובמהלך הניסוי, הם לרוב מתחת לכל ביקורת. אין מדובר ב”אכזריות” או “סדיזם” אלה כהות חושים הכרחית והתייחסות אינסטרומנטלית לאובייקט הניסוי.
ההתנגדות האישית שלי היא לא לניסויים עצמם אלה לדרך בה הם מתבצעים – דרך המעדיפה את הוזלת העלויות על רווחת בעלי החיים.
לא אלזה. אם אני לא אוכל בשר אני רעב. אפילו אם אוכל טון ירקות.
כן, אבי. זו המשמעות. אתה בטח “חייב” בשר כי זה “מדעי”.
כן,זו שטיפת מוח מהזן הגרוע ביותר. מה המשמעות – שלא נאכל בשר?
גם לזה אתם קוראים שטיפת מוח?
http://video.google.com/videoplay?docid=7294975991929906674
קורא, התגובות הנזעמות שלך מיותרות. בכל מקרה, אם תקרא את מה שאני כתבתי תבין שמדובר באיזון לגבי הסוגיה. אפשר להתחיל את הדיון על בסיס הסכמה ( שאני חושב שגם אתה היית מסכים לקבל ) והיא שהמחקר המדעי צריך לפחות לשאוף למחקר אשר לא נדרש לבעלי חיים. אם מקבלים טענה זו הרי שהפעולה הנדרשת היא לבחון היכן ניתן לצמצם את השימוש בבעלי חיים עבור ניסויים. כלומר שהיד מאשרת ניסויים בבעלי חיים לא תהיה קלה. לשם כך יש לגבש קריטריונים עבור ניסויים אלו ולא למהר להשתמש בבעלי חיים. כמו כן יש לגבש קריטריונים אלו ניסויים מותר לאשר ומהו הטיפול הנדרש לבעלי החיים לאחר הניסוי. קריטריונים אלו לא יעשו לחוקרים חיים קלים וכמו כן ידרשו עלויות נוספות. אבל זו בדיוק הבעיה, העדפת ניסויים בבעלי חיים לא תמיד נובעת מחוסר ברירה אלא לעתים מונעת משיקולים כלכליים צרים של חברות התרופות הקוסמטיקה וכו’. אם יוקם מנגנון עם ציבורית שקיפות מלאה לגבי ניסויים אלו הרי שכנראה יתברר שחלק ניכר מן הניסויים מיותר לחלוטין והם לא למטרת הצלת חיי בני אדם. ואם אכן כך, המחקר המדעי יכול להתעכב במעט עד לפיתוח אמצעים חלופיים. השאיפה לצמצום על לביטול מוחלט צריך להיות חלק מן המחקר המדעי ולשם כך צריך להפנות משאבי מחקר. מחקר מן הסוג הזה יתרום בסופו של דבר לכולם.
“אתם רוצים ניסויים רפואים? תעשו ניסויים על בני אדם.
מה אשמים בעלי החיים שאנחנו רוצה לפתח תרופות?!
אם ההומו ספיינס רוצה ניסויים שיבצע אותם על עצמו!”
– “אתם”? כלומר אתה ומשפחתך לא חלק מהאנושות? שהרי מעולם לא חליתם ולעולם לא תזדקקו לטיפול רפואי. כרגיל, צביעות במיטבה – בדיוק כמו אצל שאר מתנגדי הניסויים, שכנראה בשניה שילדם יפרכס על הרצפה הם ירוצו לבית חולים ויכניסו אותו למיון. מעניין מה יהיה להם להגיד על הניסויים כשהילד שלהם יחובר למכונת הנשמה ויוזרקו לו תרופות לדם כדי להשאירו בחיים.
“הלכה למעשה, יש שפע של מחקרים שאין בהם תועלת מדעית, ונעשים לשם יוקרתו של החוקר. המציאות המחקרית היא שחוקרים, בכוונה להרבות ביוקרתם, עליהם למצוא זוית קטנה וחדשה שטרם נחקרה עדיין, איזוטרית וחסרת משמעות ככל שתהיה. כך הדבר בכל תחום מחקר וכל האקדמיה עובדת.”
– לא קראת את הכתבה, נכון?
“הבעיה העיקרית היא עם ניסויי חומרי קוסמטיקה, דאודורנטים, תרסיסים לשיער. אין שום סיבה לנסות אותם על בעלי חיים, שמבנה העור והשיער שלהם אחר. הניסויים הנויירולוגיים אכן נחוצים, אבל צריך לקחת בחשבון שהסטרס בו נתונים הקופים עלול לשבש את התוצאות.”
– ולהלן החכמולוג התורן. תגיד לי, אתה חושב שפרופ’ לביולוגיה שנמצא 15 שנה באקדמיה לא יודע משהו על מבנה העור והשיער של בעלי החיים עליהם הוא עושה את הניסוי? או על הסטרס בוא נתונים הקופים?
“פיקוח רציני יותר ידרוש מן החוקרים פיתוח שיטות מחקר חדשות שלא נדרשות לבעלי חיים. גם המדע ירוויח מכך וגם בעלי החיים. אני מאמין שבשלב מסוים ניסויים אלו יהיו נחלת העבר ויהיו אמצעים טובים יותר לבצע גם מדע טוב וגם מדע מוסרי יותר.”
– זה כבר בפיתוח. אבל מה לעשות שאי אפשר לעצור את כל המחקר ולחכות? אתה לא רוצה שהילד שלך, חס וחלילה, יחלה במחלה שעצרו את המחקר לגביה, נכון?
ניסויים על בעלי חיים זה מזעזע, נורא ואיום
אבל האם ניתן לקיים מחקר רפואי לקידום הרפואה ללא ניסויים אלה ?
התשובה היא כנראה : לא ! ולכן הניסויים הללו הם רע הכרחי, בזכותם
אנשים כיום חיים הרבה יותר, והרבה יותר טוב מאשר בעבר הלא כל כך רחוק.
נראה לי כי התנועה הציבורית המתנגדת לניסויים בבע”ח היא יותר ריאקציה
לקידמה ולהשכלה מאשר אהבת חיות. מתנגדי ההשכלה והמחקר המדעי
מתחפשים לאוהבי חיות מחד – במאבקם נגד המחקר הרפואי
ולאוהבי גוויות מאידך – במאבקם במחקר ההיסטורי-ארכיאולוגי.
במאבקם במחקר הפיסיקאלי הם מתחפשים לאוהבי האלוהים (יעני דתיים )
ובמאבקם במחקר האבולוציה- מתגלה פרצופם האמיתי – שונאי השכלה ודעת.
אתם רוצים ניסויים רפואים? תעשו ניסויים על בני אדם.
מה אשמים בעלי החיים שאנחנו רוצה לפתח תרופות?!
אם ההומו ספיינס רוצה ניסויים שיבצע אותם על עצמו!
אני מבין לחלוטין את חשיבות המחקרים ואת דילמות החוקרים אבל אני גם מבין את אלא הקוראים להפסקת הניסויים בבעלי חיים.
הפגיעה במין אחד בכדי לשפר את מצבו של מין שני היא לטעמי האישי לא אתית גם אם יש שיפור ניכר במצבו של המין השני.
“יבוא יום ובני אדם כמוני יתייחסו אל רצח בעלי חיים כדרך שהם מתייחסים כיום אל רצח בני אנוש” לאונרדו דה וינצ’י
מסכים עם דבריו של ראובן. ראוי ליצור סטנדרטים ברורים ונוקשים עבור ניסוי בבעלי חיים. ישנם הרבה ניסויים מיותרים או זניחים אשר אינם מצדיקים ניסוי בבעלי חיים. תחום הקוסמטיקה הוא אחד מהם. כמו כן ישנם ניסויים רבים בבעלי חיים אשר נעשים למרות שקיים ידע קודם המאפשר הסקת מסקנות ללא הניסוי. בחלק מן המקרים הניסוי נעשה כ כסת’ח ולא למטרות מדעיות.
אני מאמין שהקריטריון הראשון חייב להיות שרק ניסויים ההכרחיים להצלת חיים יתאפשרו על בעלי חיים וגם אז תחת בקרה חמורה ביותר. לגבי שאר הניסויים, אני מאמין שניתן ואפשר לחשוב על חלופות אשר יספקו תשובות לא פחות טובות ואמינות עבור החוקרים. ניסויים בבעלי חיים היא אלטרנטיבה נוחה ויחסית זולה. אולם היא לא היחידה ובוודאי לא המוסרית בין האלטרנטיבות הקיימות. פיקוח רציני יותר ידרוש מן החוקרים פיתוח שיטות מחקר חדשות שלא נדרשות לבעלי חיים. גם המדע ירוויח מכך וגם בעלי החיים. אני מאמין שבשלב מסוים ניסויים אלו יהיו נחלת העבר ויהיו אמצעים טובים יותר לבצע גם מדע טוב וגם מדע מוסרי יותר.
עמנואל, גם כדי ליצור סימולציות ממוחשבות צריך ניסויים בבעלי חיים – משם לוקחים חלק נכבד מהנתונים שעל פיהם בונים את המודלים.
נושא כאוב מאוד
הבעיה היא לא רק עם הניסויים הבעיה היא איך מתייחסים לחיות האלו,,,,,
אין ספק שהניסויים האלו תורמים המון לידע האדם אבל לדעתי חלק מהניסויים מיותרים וגורמים רק צער וכאב לבעלי החיים
אני מאמין שבעוד 50 שנים כוח המחשוב והידע שיתצבר ימנע את הצורך בניסויים אמיתיים וסימולציות מחשב יצליחו לסמלץ את המציאות
ליאור
מי שמבצע מחקר, רוצה להצליח במחקר שלו. לכן סמוך על כך שמי שצריך לקחת בחשבון סטרס של קופים או שאר משתנים אחרים, לוקח בחשבון.
הבעיה העיקרית היא עם ניסויי חומרי קוסמטיקה, דאודורנטים, תרסיסים לשיער. אין שום סיבה לנסות אותם על בעלי חיים, שמבנה העור והשיער שלהם אחר. הניסויים הנויירולוגיים אכן נחוצים, אבל צריך לקחת בחשבון שהסטרס בו נתונים הקופים עלול לשבש את התוצאות.
כמו תמיד, חוקרים בעלי אינטרסים, מבקשים להציג את נושא הניסויים בבע”ח כאילו כל ניסוי הוא של תרופה מצילת חיים לסרטן או לטרשת נפוצה. זו תמונה דמגוגית, שמטרתה להשקיט את המבקשים להחמיר בפיקוח על ניסויים, ולאפשר “חופש מדעי” מהולל לחוקרים. הלכה למעשה, יש שפע של מחקרים שאין בהם תועלת מדעית, ונעשים לשם יוקרתו של החוקר. המציאות המחקרית היא שחוקרים, בכוונה להרבות ביוקרתם, עליהם למצוא זוית קטנה וחדשה שטרם נחקרה עדיין, איזוטרית וחסרת משמעות ככל שתהיה. כך הדבר בכל תחום מחקר וכל האקדמיה עובדת. אין עם זה בעיה כשמדובר בחוקר במדעי החברה או הרוח; אך במקצועות אלה, כל הרפתקה כזו שאין בה צורך כרוכה בסבל עצום, מיותר. ארגוני בעלי החיים מבקשים לתת לוועדת אתיקה חיצונית המורכבת מאנשי מדע ואנשי אתיקה לשקלל את נחיצות הניסוי עם מידת הסבל לבעלי החיים. אין כל סיבה שחוקר בעל מוסר יתנגד לכך. את הניסוי לתרופה החיונית לסרטן – יאשרו במילא.
להגיד “רובנו, אם לא כולנו, מבצעים את הניסויים תוך הקפדה על מזעור הסבל שנגרם לבעלי החיים ככל האפשר” זה מס שפתיים במקרה הטוב, וזלזול באינטליגנציה ברע. אלה שצריכים להיות אמונים על רווחת בעלי החיים בניסויים אינם יכולים להיות האנשים שמבצעים אותם, והם בלבד. דרוש יתר פיקוח על ביצוע הומני של ניסויים כואבים. האם החוקרים אכזריים? לאו דווקא. אבל הזילות בחיים ובסבל שהם סופגים מכל הסובב אותם בשנותיהם במקצוע, כמו גם שיטות הלימוד המיושנות מהיום הראשון באקדמיה – עודדו גם את המוסריים והרגישים לסבל להקהות את רגשותיהם, ולראות בסובלים דגימה בלבד, שאין כל חוב מוסרי כלפיהם.