‫שטיפת מוח – דווקא כן ניסויים בבעלי חיים / יצחק פרנס‬

האם המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הם מיעוט שעלול לפגוע בבריאות הרוב?

לעתים תכופות מתקבל הרושם כי יש בארץ מחאה ציבורית חזקה נגד ניסויים בבעלי חיים, ולא מזמן אף הונחה על שולחן הכנסת הצעה לשינוי בחוק הניסויים בבעלי חיים. על פי הצעה זו, שיזמו חברי הכנסת רונית תירוש, איתן כבל ודב חנין, מוסדות המחקר יחויבו לשחרר את בעלי החיים לאחר שנתיים מיום הגעתם למוסד. אבל נראה לי כי שיעור המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הוא קטן ושולי וכי פעילות כביכול נמרצת נגד הניסויים האלה עלולה לפגוע במערכת, התורמת לנו רבות.

קרדיט: דפנה אקסל, עבור סיינטיפיק אמריקן ישראל
קרדיט: דפנה אקסל, עבור סיינטיפיק אמריקן ישראל

הגיע הזמן שהרוב הדומם יביע את דעתו ויכתוב לחברי הכנסת ולשרים שהציעו את השינוי בחוק הניסויים בבעלי חיים. חשוב לדעת כי אפילו הידע לגבי כדור ויטמין הפשוט ביותר שאנו נוטלים או נותנים לילדינו התקבל מניסויים בבעלי חיים. תהליכים בסיסיים ביותר, כתהליך קרישת דם, חילוף חומרים של סוכרים, קליטת חומרים במעי, תהליכי יצירת כדוריות דם אדומות ולבנות, כל התהליכים האלו שהיום נראים ברורים מאליהם הובנו בעזרת ניסויים בבעלי חיים. דוגמה נוספת היא חקר התהליכים החשמליים החלים במערכת העצבים. מחקרים אלו, שהתחילו לפני יותר מ-100 שנה ונערכו כולם בבעלי חיים, הם הנותנים לנו היום את הבסיס הן להבנת פעילות המוח והן לטיפולים רפואיים במחלות שונות של מערכת העצבים. יותר מזה, הידע הבסיסי שהפיקו אנשי המדע הקדים בשנים רבות את היישומים השימושיים והיום-יומיים בידע זה.

תארו לעצמכם, למשל, כי כיום חוקר ושמו כריסטיאן ברנרד היה מגיש בקשה לבצע ניסוי שבו הוא נוטל לב מכלב אחד ומשתיל אותו בכלב אחר. כיום היינו אומרים שמדובר בניסוי אכזרי, לא שפוי וחסר כל סיכוי. אבל שאלו את עשרות אלפי מושתלי הלב ברחבי העולם אם הם בעד ניסוי זה. וכך גם לגבי השתלות של איברים אחרים. ראוי לציין כי לא כל הניסויים בבעל חיים מניבים תוצאות בעלות תועלת מידית וקשה לצפות אילו מהם יסייעו באופן מעשי לאנושות. ואולם, גם צבירת הידע כשהיא לעצמה חשובה. לעתים עוברות עשרות שנים בין הרעיון הבסיסי של החוקר לבין ביצוע הניסוי ולבין השימוש בו לתועלת הכלל (ובכלל זה בעלי חיים).

אל תחשבו כי החוקרים הם קבוצת אנשים אכזריים המבצעים את הניסויים להנאתם. רובנו, אם לא כולנו, מבצעים את הניסויים תוך הקפדה על מזעור הסבל שנגרם לבעלי החיים ככל האפשר. יתר על כן, יש בהחלט להמשיך ולפתח שיטות שיאפשרו למזער ככל האפשר את השימוש בבעלי חיים ואת הסבל העלול להיגרם להם. ואולם, לא כדאי להיגרר אחר כמה אנשים המתנגדים לניסויים האלה ופונים אל הרגש ולא אל ההיגיון. הלוא כשאותם אנשים נזקקים לעזרה רפואית, אין הם מתנגדים לקבל טיפולים שפותחו בעזרת ניסויים בבעלי חיים. חשוב לזכור כי כולנו רוצים את טובת המין האנושי.

מקבלי ההחלטות – אל תגרמו נזקים בלתי הפיכים שישפיעו על תוצאות המחקר הניסויי לשנים רבות. ישראל היא חלק מן העולם המדעי והיא חייבת לתרום את תרומתה למחקר המדעי כשאר האומות המתקדמות. אני קורא לכם קוראי סיינטיפיק אמריקן ישראל המבינים את חשיבותם של ניסויים בבעלי חיים, להציף את חברי הכנסת ככל יכולתכם באי-מיילים הדורשים שלא לפגוע בניסויים בבעלי חיים ולהסביר לחבריכם את החשיבות שבניסויים אלו.

יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

26 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן