הממשלה השמיעה הצהרות, קיבלה החלטות – אבל לא נקטה פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש * מבקר המדינה פרסם היום (19.3.24) דוח מעקב על הטיפול במשבר האקלים ודוחות נוספים בנושאי סביבה. על דוח נוסף הנוגע לחיפה ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה הטילה חיסיון בשלב זה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתריע בעניין הטיפול במשבר האקלים: “לצד תשומת הלב הביטחונית, על ראש הממשלה והשרים לפעול להתמודדות עם הסיכונים הסביבתיים. הדוחות הסביבתיים שאנו מפרסמים היום הושלמו ברובם לפני המלחמה. אני רואה חשיבות בפרסומם בעת הזו“
בסכמו את הדו”ח כותב אנגלמן: הממשלה מדשדשת. זו הרמת דגל נוספת עבור ראש הממשלה והשרים; מרבית הליקויים שהתרענו עליהם ב-2021 לא תוקנו; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות ושורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אבל לא נקטה בכל הפעולות הדרושות; היעדר פעולת תיקון ממשית מעמידה את המדינה בפני סיכונים רבים; פעולות האוצר עיכבו ואף בלמו בנושאים מסוימים את היערכות המדינה לטיפול במשבר האקלים”.
על זיהום אוויר חוצה גבולות מיהודה ושומרון: “זהו כשל רב-שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה. מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל, יותר מ-50,000 תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה – אבל הוא לא עידכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקי בריאות וסביבה של למעלה מ-9 מיליארד ש”ח עד 2030”
על זיהום האוויר במפרץ חיפה: “המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים (2021-2019) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר – ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2022-2021)”
פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים – ביקורת מעקב מורחבת
דשדוש תפקודי של הממשלה בתחום האקלים: הממשלה השמיעה הצהרות, קיבלה החלטות – אבל לא נקטה פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. מרבית הליקויים שעליהם התריע המבקר ב-2021 לא תוקנו.
ממצאי הדוח המיוחד שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2021, ושבחן את פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, הצביעו על פערים עמוקים ויסודיים בפעולות ההיערכות של הממשלה ועל אי-עמידת המדינה ביעדים שהתחייבה להם. התבוננות בהתקדמות פעולות הממשלה בנושא מאז פרסום הדוח הקודם, הובילה את מבקר המדינה לקבל בתחילת שנת 2023 החלטה בדבר ביצוע ביקורת מעקב מקיפה שנועדה לבחון אם ממשלת ישראל פועלת לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם – ואם היא מקדמת את הפעולות שיבטיחו את היערכותה למשבר, זאת בהלימה לסיכון המשמעותי שניצב בפניה ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות.
דוח המעקב המקיף שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ”דשדוש תפקודי”.
ניתן להצביע על שישה כשלים יסודיים המסבירים את פעולתה המדשדשת של הממשלה במהלך השנים האחרונות, ובעניינים מסוימים אף ביתר שאת בשנתיים שחלפו מאז פרסום הדוח הקודם:
- היעדר גורם ממשלתי מוביל בעל סמכות הכרעה: היעדרו של גורם ממשלתי מוביל ומחויב להשגת היעדים המדינתיים, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת והוליסטית ומכריע במחלוקות. המשך תפקוד על סמך המערך הממשלתי המבוזר, ללא מענה לחסמים התפקודיים הקיימים כפי שעלו בביקורת מעקב זו, אינו מתמודד עם אותם חסמים במימוש היערכות משרדי הממשלה לשינויי האקלים.
- שיהוי באסדרה מחייבת (עיגון חוקי): יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות, ושיהוי בקידום חוק אקלים. יצוין כי בשלהי הביקורת החלה הממשלה בפעולות לקידום חוק האקלים ואולם הצעת החוק החדשה אינה כוללת יעדים מחייבים שיאפשרו את הובלת הנושא והטמעתו בכלל פעולות הממשלה באופן יעיל.
- אי-קידום מס פחמן: היעדרו של כלי פיננסי שיאפשר הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות בשל פעילות כלכלית הפולטת גזי חממה (גז”ח) ויאפשר הימנעות מהטלת מס פחמן בייצוא סחורות ישראליות לחו”ל, זאת כחלק מ”חבילת” רפורמות במיסוי ובתמריצים שמטרתן למתן ולקזז את העלייה ביוקר המחיה ולפצות אוכלוסיות הראויות לקידום ואת התעשייה המקומית במקרה של פגיעה בהן – דבר העלול להתרחש אם יקודם מס הפחמן לבדו.
- מענה חסר בתחום רשת החשמל: חסרה השקעה לשדרוג ולבנייה של יכולות טכניות לאורך שרשרת רשת החשמל ובכלל זאת הרחבת תמהיל מקורות האנרגייה.
- היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הכנת תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום.
- היעדרה של מסגרת תקציבית לאקלים: גישת משרד האוצר לתקצוב בסגמנטים אינה הולמת את מורכבות הנושא והיקפו, ובד בבד עם היעדר בקרה בנושא, הדבר מוביל לניצול נמוך של תקציבים שיועדו לנושא. הדבר בעייתי אף יותר לנוכח הפערים הבולטים בין הסכומים שנוצלו בפועל משנת 2015 על נושאי אקלים, שקטנים עשרות מונים מהסכומים שהמדינה משקיעה, באמצעות תמיכות שונות, בדלקים פוסיליים.
יש לראות אם כן בממצאיה של ביקורת מעקב זו משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. קיימת חשיבות מיוחדת לפעולה בין-לאומית משולבת לשם התמודדות עם משבר האקלים, ועל מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות זו עם יתר מדינות העולם. היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים.
עוד בנושא באתר הידען:
