משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
מאת גדעון בכר, רביד לוי ויורם מורד, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ההכרה במומחיות ובידע הישראלים בנושא המים היא נושא שיש עימו קונצנזוס עולמי רחב. הכרה זו היא גם הבסיס שעליו ניתן למקם את ישראל כמרכז מים עולמי ממנו תצא בשורת המים לעולם כולו. מדובר במנוע צמיחה ממשי עבור המשק הישראלי, באמצעי לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל, ולמיתוגה כמדינה התורמת באופן מעשי ומוכח לפתרון אחת הבעיות הגלובליות המתפתחות בעולם.
לישראל ישנה חוזקה ייחודית נוספת – בתחום הדיגיטלי – מיזוג בין “אומת ההייטק” לתחום המים והתשתיות. זו מהווה פוטנציאל משמעותי לפיתוח ויתרון יחסי עתידי של ישראל בשוק הבינלאומי.
לאור משבר המים העולמי מחד, והביקוש הגובר למים מאידך, שוק המים העולמי הינו שוק מבטיח מאוד מבחינה כלכלית. לפי Global Water Intelligence, גוף המתמחה בתחזיות מים, ההון המושקע במים ותשתיות מים יגדל מ-3.8 טריליון דולר בשנת 2024 ל-12.6 טריליון דולר בשנת 2034. הוא צופה כי חלקו של הסקטור הממשלתי בהשקעת הון בסקטור המים ירד מ-78% כיום ל-43% בשנת 2034. מכאן, שהאפשרויות למשקיעים פרטיים בתחום יגדלו באופן ניכר.
בכדי להגיע למיצוי מיטבי של היכולות הישראליות בזירה הבינלאומית, נדרש גוף ישראלי מרכזי בלתי תלוי שיתכלל, ירכז, ייפתח וינגיש את הידע הישראלי הרב, שכרגע מפוזר במספר מגזרים, לגופים בינלאומיים, בשלל תחומים כמו התחום האקדמי, היישומי, המסחרי ונוספים. גוף זה יפעל במכלול ההיבטים הקשורים למים כגון דיגיטציה, הידרולוגיה, טכנולוגיות, מדיניות, חקלאות, השבת מים, התפלה ועוד.
בהשקעה שאינה גדולה, אך תוך אימוץ אסטרטגיה לאומית וסינרגיה פנימית בין הממשלה, הסקטור הפרטי, האקדמיה וקהילת החדשנות במים, מדינת ישראל יכולה להיות המרכז העולמי לחדשנות המים, ואבן שואבת לחברות ומדינות ברחבי העולם. האם אנו מוכנים לאתגר?
השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות משרד החוץ; רביד לוי, מנהל קהילת המים הישראלית; יורם מורד, שליח מיוחד למים, מש”ב, משרד החוץ
עוד בנושא באתר הידען:
