בזמן שהוריקן מילטון פגע בחופי פלורידה, תיאוריות קונספירציה נפוצו, וטוענות כי הכוחות השולטים במזג האוויר מכוונים את ההרס. החוקרים מסבירים מדוע אנשים נאחזים באמונות הללו לנוכח אסונות טבע מתגברים.
מאת אִיוֶן דִינִיק, עמית מחקר, פסיכולוגיה, אוניברסיטת נוטינגהאם ודניאל ג'ולי, מרצה לפסיכולוגיה חברתית, אוניברסיטת נוטינגהאם
הוריקן מילטון פגע בחוף המערבי של פלורידה ב-9 באוקטובר והיה השני בעוצמתו שפקד את המדינה בתוך שבועיים בלבד אחרי ההוריקן הלן.
בעוד רוב האנשים פנו למטאורולוגים להסברים, מיעוט קולני נותר ספקן, והציע שההוריקנים נוצרו בכוונה, שהאקלים בפלורידה מנוהל או שאולי שההוריקנים כוונו לעבר מצביעים רפובליקנים.
רעיונות כאלו אינם חדשים. כפסיכולוגים, אנחנו חוקרים את שורשי תיאוריות הקונספירציה, ומוצאים שהן מתעוררות לעיתים קרובות לאחר אסונות טבע. חקירת תיאוריות אלו חיונית ביותר כאשר אירועי מזג האוויר הקיצוניים צפויים להיות חמורים ותכופים יותר.
תיאוריות קונספירציה מסבירות אירועים חשובים על ידי ייחוסם לפעולות סודיות של קבוצה קטנה וחזקה. אם ניקח צעד אחורה מההגדרה הפסיכולוגית הזו, נראה משהו מפתיע.
אם תיאוריות קונספירציה מסבירות אירועים כפעולות של קבוצה קטנה, אז הן אמורות לחול רק על אירועים שבהם השפעת קבוצה כזו היא סבירה.
לדוגמה, זיוף הנחיתה על הירח הייתה מחייבת את נאס"א ליצור סט מורכב, תלבושות, שחקנים ולשמור על סודיות. למרות שהתאוריה אינה סבירה, מתקבל על הדעת כי בני אדם יכולים לעצב סטים, ליצור תלבושות ולפעול. עם זאת, תיאוריות קונספירציה מבוססות אקלים אינן מתאימות לתבנית זו באותה קלות.
בניגוד לסטים קולנועיים או אירועים מבוימים, בני אדם אינם שולטים באקלים באופן ישיר. בעוד שניתן לזרוע עננים בודדים כדי לעודד גשם, הוריקן שלם הוא גדול מדי וחזק מדי עבור הטכנולוגיה האנושית כדי להשפיע עליו. זה הופך את תיאוריות הקונספירציה האקלימיות לפחות סבירות, כי האקלים הוא מעבר לשליטה הישירה שהקונספירציות האחרות תלויות בה.
לאחר הוריקן הלן, דונלד טראמפ הצהיר מספר טענות שקריות וביניהן שהממשלה "עושה כל שביכולתה לא לסייע לאנשים באזורי הרפובליקנים". אריק ס. לסר / EPA
מדוע אנשים פונים לקונספירציות על מזג האוויר?
לאנשים יש צורך בסיסי להרגיש בטוחים ומוגנים בסביבתם. אם שינויי האקלים הם אמיתיים, זה מציג איום קיומי, וגורם לחלק מהציבור לדחות זאת לטובת תיאוריות קונספירציה ששומרות על תחושת הביטחון שלהם.
בנוסף, אנשים משתוקקים לשליטה וליכולת להשפיע על סביבתם. כאשר הם נתקלים בטבע הבלתי נשלט של שינויי האקלים, הם נוטים לאמץ תיאוריות קונספירציה כאמצעי להחזיר תחושת שליטה. מחקרים פסיכולוגיים עדכניים עברו להתמקד מאמונות קונספירטיביות בקנה מידה גדול, כמו הכחשת משבר האקלים, לאמונות ברמת מאקרו בקשר לאסונות טבע מקומיים.
המחקר הפסיכולוגי הראשון בתחום זה בחן התפרצות טורנדו גדולה במערב התיכון של ארה"ב בשנת 2019 ומצא שהאנשים שנפגעו יותר מההתפרצות היו יותר נוטים להאמין שהטורנדואים נשלטים על ידי הממשלה. מה שהסביר את האמונה הזו היה העובדה שהנפגעים מהטורנדואים הרגישו שאין להם שליטה על חייהם.
לאחר מכן, מחקר נוסף ביקש מהמשתתפים לדמיין שהם חיים במדינה בדיונית בשם נבוֹלוֹריה. החצי מהם נאמר שייתכנו אסונות טבע בזמן הקרוב והם אמורים לנקוט באמצעי זהירות עבור ביטחונם, בעוד האחרים נאמר להם שאסונות אלו נדירים ושאין צורך לדאוג.
המשתתפים נשאלו על מגוון אמונות קונספירטיביות, כמו האם השבילים שמותירות מטוסים הם "הוכחה לשליטה במזג האוויר". תוצאות הראו שאלו בתרחיש הסיכון הגבוה היו יותר נוטים להאמין בקונספירציות.
מה שהסביר את העלייה הזו באמונות הקונספירטיביות היה תחושת האיום הקיומי שחוו המשתתפים בסיכון הגבוה. משמעות הדבר היא שכאשר אנשים מרגישים פגיעים עקב סיכוני הסביבה, הם פונים לקונספירציות בכדי להחזיר תחושת שליטה, אפילו כשהאיומים הם מעבר להישג ידם.
מעגל שמזין את עצמו
זה עשוי להיראות אינטואיטיבי שאם אינך מאמין במשהו, לא תפעל כאילו הוא אמיתי. לפיכך, אם אינך מאמין ששינוי האקלים אמיתי, לא תנהג בהתאם. ואכן, כמות גדולה וגוברת של מחקר פסיכולוגי תומכת בכך.
ככל שאנשים מאמינים יותר באמונות קונספירטיביות הקשורות לאקלים, כך הם פחות מאמינים בקונצנזוס המדעי על שינוי אקלים מעשה ידי אדם, פחות מודאגים מאיכות הסביבה ופחות בוטחים במדענים המפיקים את הראיות.
אמונות אלו אינן נשארות אבסטרקטיות. ככל שאנשים יותר מאמינים בקונספירציות אקלים, כך הם פחות נוטים לנקוט בצעדים למיתון שינויי אקלים. מחקרים הראו שהחשיפה בלבד לקונספירציות של שינוי אקלים מספיקה להקטין את הרצון לחתום על עצומה לתמיכה במדיניות סביבתית.
יש לכך השלכות חמורות. ראשית, אם אנשים לא יאמינו בשינוי האקלים, הם לא ינקטו בפעולות, מה שיאיץ את התקדמותו. שנית, ככל ששינוי האקלים מואץ, כך מתרבים אסונות טבע. כמו שכבר ראינו, עלייה באסונות טבע מובילה לעלייה באמונות קונספירטיביות, ויוצרת מעגל שלילי שמזין את עצמו.
מחקרים מראים שאסונות טבע יכולים להמריץ מחשבות קונספירטיביות על אירועים בלתי קשורים, מה שפוגע במעורבות הדמוקרטית, בבריאות הציבור ובסולידריות החברתית. בקצרה, תיאוריות קונספירציה אקלימיות יכולות להשפיע שלילית על תחומים רבים מעבר לנושא האקלימי עצמו.
מה ניתן לעשות?
ישנן סיבות לאופטימיות שהתערבויות מסוימות שמטפחות חשיבה אנליטית או גישה ביקורתית יכולות לצמצם אמונות קונספירטיביות. לדוגמה, חשיפת אנשים לחשיבה מדעית שמאתגרת את ההנחות מאחורי קונספירציות הקורונה הקטינה משמעותית את האמונה בתיאוריות אלה. בנוסף, שימוש נכון יותר במשאבים וכישורים להתמודד עם אסונות טבע יכול להפחית את תיאוריות הקונספירציה.
אם לא נפעל נגד שינויי האקלים, העלייה באסונות טבע תוביל ככל הנראה לעלייה בתיאוריות הקונספירציה. הסיכון גבוה, אך עם התערבויות מתוכננות היטב, אנו יכולים לשבור את המעגל השלילי הזה.
עוד בנושא באתר הידען:
