מים חמים בגרינלנד

ההנחה המקובלת עד היום הייתה כי המים שמגיעים מהאזור המשווני בזרם הגולף, מתקררים כבר מצפון לאנגליה וממשיכים בזרימה כשהטמפרטורה שלהם קרובה לטמפרטורת הקיפאון, אלא שעכשיו מתבררת תמונה שונה

אנחנו מכירים את הזרמים המחזוריים באוקיינוסים. אחד הידועים הוא זרם הגולף שמחמם את אירופה, חלקו הצפוני מגיע לים הצפוני ומתפצל לענפים שזורמים עד הקוטב או לכוון גרינלנד, הענף שמגיע לגרינלנד (נחשב לחדש) זורם לאורך החופים וסביבם.

ההנחה המקובלת עד היום הייתה כי המים שמגיעים מהאזור המשווני מתקררים כבר מצפון לאנגליה וממשיכים בזרימה כשהטמפרטורה שלהם קרובה לטמפרטורת הקיפאון, אלא שעכשיו מתבררת תמונה שונה.

חוקרים בראשות האוקיאנוגרפית פיאמה סתראנאו Fiamma Straneo, מהמכון ללימודי האוקיינוסים בווד הול (Woods Hole Oceanographic Institution (WHOI, מדווחים כי בפיורדים סביב גרינלנד זוהו מים שמקורם באזורים משווניים, בטמפרטורה של 4 מעלות.

החוקרים שמפרסמים את תוצאות הסקר ב:- Nature Geosciences אספו נתונים מפיורד במזרח גרינלנד Sermilik Fjord ומקרחון Helheim Glacier שב-2003 איבד מספר קילומטרים משטחו והכפיל את קצב “זרימתו” לאוקיינוס. החוקרים מצאו “מים משווניים” בטמפרטורה של 4 מעלות במעמקי הקרחון,

חלק מהנתונים כמו: עומק, טמפרטורה וכוון זרימה, נאספו בעזרת מכשירים שהוצמדו לכלבי-ים, מסתבר כי בחדשים יולי עד דצמבר מתחממים (ונמסים) שולי הקרחון בגלל ה”מים המשווניים” החמים. לדברי פיאמה, “המים המשווניים זורמים דרך הפיורדים במהירות גבוהה ” מה שמאפשר העברה מהירה של חום לסביבה והמסת קרח בקצוות/שולי הקרחונים.

קרחוני גרינלנד יוצרים כיסוי שעוביו כ 3 ק”מ בשטח של כ מליון וחצי קמ”ר, בעשור האחרון איבדו קרחוני גרינלנד כ 7% מנפחם. המסת קרחונים הכפילה את עליית פני המים באוקיינוסים, עליה שנגרמת (גם) כתוצאה מהתחממות הימים. המסת קרחונים בגלל ההתחממות העולמית היא הליך ידוע אבל רק עכשיו מתחילים חוקרים למדוד ולהבין את השפעת הזרמים באוקיינוסים על כיסוי הקרח.

אחת הסיבות להתגברות התופעה היא שנויים בזרימות בצפון האוקיינוס האטלנטי, בגלל חוסר נתונים מעשורים קודמים קשה להשוות את המצב היום לעבר ובכל זאת ברור כי כמויות גדלות והולכות של “מים משווניים” זורמות לאזורים צפוניים, מים בטמפרטורה שגורמת להמסת קרחונים.

זהו הסקר המקיף הראשון שמראה את כוחם של הזרמים המחזוריים באוקיינוס ואת השנויים שנגרמים בעקבות מסלולי זרימה שונים, מה גורם לשינוי מסלול הזרימה… ?

הערה: אחרי שהידיעה נכתבה התפרסמו תמונות לווין שמראות איך קרחון ענק נשבר ונפרד מגוף הקרח בצפון מזרח אנטרקטיקה, שטחו של השבר כ 2,500 קמ”ר ועמקו כ-400 מטר. במידה והשבר ינוע צפונה וברבות השנים ימס, תהיה זאת תוספת כטריליון מ”ק מים מתוקים (וקרים) למערכת, תוספת שעלולה לגרום לשנוי במחזורי הזרימות באוקיינוסים.