סיקור מקיף

עופות

עורבני. צילום: shutterstock

מדוע לא דוהה צבע נוצותיהן של הציפורים

ציפורים עושות שימוש בשינויים מתוחכמים במיוחד במבנה הנוצות שלהן על מנת ליצור מעטה מרובה-צבעים, זאת בעזרת תהליך שיוכל לסלול את הדרך לפיתוח צבעים וחומרי צבע

פינגווינים. צילום: shutterstock

סופר פינגווין – תעלומת הפינגווינים שלא קופאים

הטמפרטורה באנטרקטיקה יכולה לצלול למינוס 90 מעלות צלזיוס, ולמרות זאת הפינגווינים החיים שם לא קופאים, הודות למספר תכונות ההופכות אותם לסופרהידרופוביים.

גישת זיווג סלקטיבית באוכלוסית תרנגולות שהחל בשנת 1957 הוביל להבדלים של פי 10 בגודל בין תרנגולות. צילום Credit: Virginia Tech/ John McCormick

מחקר בתרנגולות סיפק עדות ישירה ל"דליפה אבהית" שבה המיטוכונדריה מורשת מהאב במקום מהאם

מדענים מאוניברסיטת אוקספורד גילו שתי מוטציות שהתרחשו בגן המיטוכונדרי של העופות במהלך חמישים שנה, דבר המראה כי קצב האבולוציה גדול מזה שהיה מקובל לחשוב לפיו

חופית מגלית על שפת המים. צילום: shutterstock

מדוע ציפורים אינן נרטבות?

מה הקשר בין ציפורים שאינן נרטבות לעלה לוטוס שמתנקה מעצמו? מתברר שמבנה הנוצה ומבנה העלה – דומים! על סוגי משטחים והשפעתם על ספיגת המים ומבנה

תנשמת בתעופה שקטה לעבר הטרף. צילום: shutterstock

סיבוב שקט

חקר מעופן השקט של התנשמות (סדרת הינשופיים) הוביל לפיתוח ציפוי חדשני ללהבים של טורבינות רוח, המפחית באופן משמעותי את הרעש שהן מייצרות

חבילות זעירות של מלאנין הכרוכות בין קראטין הנמצאות בנוצות של זרזיר אפריקאי זה מגיבות עם האור לקבלת הצבעים הססגוניים בגבו. [באדיבות Liliana D'Alba]

ננו-חומרים צבעוניים בהשראת נוצות הציפורים

בהשראת האופן שבו הנוצות הצבעוניות של ציפורים ססגוניות מגיבות עם האור, מדענים הצליחו ליצור שכבות דקיקות של חומר חדשני במגוון צבעים טהורים – החל מאדום

צופית מוצצת צוף מפרח. צילום: shutterstock

האם הצופית עפה כציפור או כחרק?

העובדה שהצופית מרחפת מעל פרח אחד, וטסה במהירות ובפתאומיות רבה לפרח אחר מרשימה, אך גם מעוררת שאלות בעניין מנגנון התעופה שלה. האם אפשר לחקות את

קורי עכביש. מתוך ויקיפדיה

ציפורים מחשבות מסלול מחדש לפני רמזור סגול

הפרחים מאותתים מרחוק לחרקים מאביקים, ומכוונים אותם למרכזי האבקה והצוף באמצעות סימון בולט של מסלולים ומוקדים, ע"י החזרה או בליעה בררניות של קרני אור אולטרה

עדר גנו חוצה נהר בנדידה הגדולה של 2008. צילום: shutterstock

נודדים…

כולם נודדים: דגי סלמון וצלופחים נודדים מרגע בגרותם לנהרות שמהווים עבורם מדגרות. דגי טונה נודדים בין יפן לצפון אמריקה. באיי כריסטמס נודדים כ-50 מיליוני סרטנים

עורב הודי בגואה. צילום: shutterstock

עורב פולש

כל מי שמכיר את העורב ההודי היה יודע כי הניסיונות היו מועדים לכישלון, שכן העורב ההודי (Corvus splendens) יודע ״להסתדר״ עם ציידים – אנשים וחיות,

יונים בכיכר דומבר בקטמנדו. צילום: shutterstock

להתמכרות להימורים מספיק מוח של יונה

פרופ' תומס זנטל (Zentall) ושותפיו במחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת קנטאקי חוקרים קוגניציה, דפוסי התנהגות ולמידה של בעלי חיים, ופרסמו קרוב ל 300 מאמרים וספרים פורצי דרך

תרנגולי הודו כועסים. צילום: shutterstock

מתרנגולי הודו לחיישנים ביולוגים חדשניים

כשתרנגול הודו כועס או מתרגש, צבע ראשו משתנה מאדום ללבן וכחול. מהנדסים מאוניברסיטת ברקלי חושבים שאפשר להשתמש במנגנון הזה לייצור חיישנים חדשניים לזיהוי חומרים נדיפים.

פינגווין צולל. מתוך shutterstock

פינגווין טורפדו

הפינגווינים מסוגלים לנוע מתחת למים כמו טילים קטנים, להגיע למהירות מ-0 עד 7 מ' לשנייה בתוך שנייה. למי שמנסים להבין מה זה אומר – מדובר

אלבטרוס שחור גבות (Thalassarche melanophris melanophris) בוגר בטיסה מעל ים סקוטיה. צילום: shutterstock

שיעור מאלבטרוס בכלכלת תעופה

מהנדסי אווירונאוטיקה וביולוגים עקבו אחר נתיב התנועה של אלבטרוסים מעל האוקיאנוס, וחשפו את דפוסי היעילות האנרגטית של תנועתם.

גם הטבע לפעמים אנושי

במקרה נדיר שתועד בפעם הראשונה אימצה נקבת תנשמת, אם לתשעה גוזלים משלה, גוזלים יתומים הנמצאים בקן אחר, המרוחק 3.5 קילומטרים,

שמפנון (Silurus glanis). מתוך ויקימדיה.

יונה בבטן הדג

שפמנונים קופצים אל החוף כדי לצוד יונים

איבר מין זכרי של עובר תרנגול (צבוע מלאכותית באדום) לפני שהוא קמל, כפי שנראה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. איור (A.M. Herrera and M.J. Cohn, University of Florida)

מדוע איבדו העופות את איבר המין הזכרי?

מסתבר שלעופות שוכני הקרקע, כדוגמת התרנגולות, שיש להם רק שרידים של איבר מין זכרי בבגרותם, התפתח איבר נורמלי בתחילת השלב העוברי. אולם, בשלב מאוחר יותר

עוף טבול בנפט מכתם שנוצר כתוצאה מדליפה מבאר נפט ימית מול מפרץ אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-11 ביולי 2007. מתוך ויקיפדיה

עופות ים כמדד לזיהום האוקינוסים

"שחפים, שקנאים, שחפיות ועופות ים אחרים, נמצאים בראש שרשרת המזון וככאלה הם סופגים רעלנים ומזהמים שנאספו ע"י הדגים אותם הם אוכלים" כך כותבים החוקרים בכתב

בית הגידול שבו בוצע הניסוי לבחינת השפעת סביבות מלאכותיות על אבולוציה של מינים, במעבדתו של פרופ' צבי אברמסקי, אוניברסיטת בן-גוריון

האנפות ודגי הזהב- משחק‪ ‬התנהגותי‪ ‬של טורף‪ ‬ונטרף‬‬‬‬‬‬

מחקר באוניברסיטת בן גוריון מנסה לבחון האם‪ ‬ההתנהגויות‪ ‬אשר‪ ‬עברו‪ ‬אבולוציה‪ ‬במשך‪ ‬שנים‪ ‬רבות‪ ‬בבתי‪ ‬גידול‪ ‬טבעיים‪ ‬יאפשרו‪ ‬את‪ ‬המעבר‪ ‬לחיים‪ ‬בבתי גידול‪ ‬מלאכותיים?

הזנבן הערבי. מתוך ויקיפדיה

רובוטים מוליכי שולל

רובוטים המסוגלים לרמות זה את זה פותחו בהשראת דפוסי התנהגות של סנאים ושל ציפורים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן