בסביבתנו (ישראל) יש “היברידיזציה” – ערוב בין יוני בית ליוני סלע, המיזוג שפוגע ב”טוהר המין” של יונת הסלע גורם גם לריבוי פראי וללהקות ענק המהוות מטרד בערים
בניגוד למסורות וסיפורים המיחסים ליונה את “סמל השלום”,היונים אלימות בהרבה (יונה ליונה) יחסית לעופות אחרים, זואולוג ידוע אמר כי “אילו היו ליונים מקורים וטפרים כמו לבזים …. הינו עדים לקרבות מדממים עד מוות” לכן “יונת-השלום” …. אינה יותר מאשר סמל שמקורו בטעות.
מתוך יותר מ-300 מיני יונים שנפוצות בעולם בויתה יונת הסלע – Columba livia ביות שתוצאותיו נפוצות בכל העולם במגוון גדלים, צבעים וזנים ומשמשת למזון, הובלת דאר, ”דקורציה” ושימושים אחרים, עד כאן הכל טוב ויפה אלא שהבעיה מתעוררת כאשר היונה ה”מתורבתת” ”מתפראת”, feral pigeons עוזבת את ביתה האנושי ומתרבה ללהקות בנות אלפי פרטים.
בסביבתנו (ישראל) יש “היברידיזציה” – ערוב בין יוני בית ליוני סלע, המיזוג שפוגע ב”טוהר המין” של יונת הסלע גורם גם לריבוי פראי וללהקות ענק, באילת ניתן לראות כל בוקר אלפי יונים עפות מזרחה לממגורות הגרעינים שבעקבה, אחרי שכל היום אכלו בעקבה חוזרות הלהקות לאילת, ללינה.
כשהגיעו לאילת להקות של עורב-הודי פחתו היונים, אלא שהעורבים מפחידים את תושבי העיר, העורבים נורים והיונים שוב מתרבות. בכל הערים הגדולות בעולם מהוות היונים מטרד.
להקות ש”כובשות” כיכרות, פושטות על מצבורי זרעים, גורמות נזקים לגידולי חקלאות,
מזהמות בלשלשת מעכלת מבנים, מפיצות מחלות, בקיצור מהוות מטרד וגורמות נזקים. המטרידות והמזיקות ביותר הן היונים ה”עירוניות”, במקומות רבים מתיחסים ללהקות היונים כמגיפה. ומכאן גם כינוי הגנאי שהודבק ליונים בערים רבות – חולדות מעופפות !
כתבתי למעלה כי אחד השימושים ביונים הוא כמזון, היתה תקופה בה עסקתי בין היתר גם בלכידת יונים במטרה לדלל את אוכלוסיתן באזורים בהם נגרמו נזקים כבדים. את הלכודות חילקתי בין חברים שהיו מכינים מהן מעדנים.
מאוחר יותר כשטיילתי בערי אירופה וראיתי את מאכילי היונים מכוסים בעופות מראש ועד כף-רגל, ניסיתי להתקרב ותמיד הייתי גורם לבריחה מבוהלת גם כאשר הצטיידתי במעט זרעונים לא היו מוכנות היונים לאכול מהיד אלא רק כאשר פיזרתי את הזרעים במרחק?
התופעה המוזרה לא הטרידה אותי שכן ממילא חשבתי שיונים (עירוניות) הן מטרד שיש לנטרלו. אלא שאני לא הייתי היחידי שממנו חוששות היונים.
מסתבר כי היונים מזהות את אישיותם של אנשים ויודעות להבחין בין מי שכוונותיו “טהורות” : מי שמתכוון להאכיל אותן, לבין מי שמתכוון לגרשן. צוות חוקרים צרפתים בדק את התופעה ופרסם את תוצאות הסקר ב- published in the journal Animal Cognition. לדברי החוקרים ה”יונים העירוניות” למדו להפיק את מירב התועלת מהסביבה העירונית ע”י זהוי מקורות מזון זמינים שאחד מהם הוא אותם “אנשים טובים” שמחלקים מזון ליונים.
כ-30 מליון יונים (“פרא”) כבשו את ערי אירופה, הקירבה לאדם נותנת יתרון ליונים, מיעוט האויבים הטבעיים – טורפים / דורסים, זמינות מקומות קינון וזמינות מזון כל עונות השנה,
יתרונות שמאפשרים התפוצצות אוכלוסין של “החולדות המעופפות”.
החוקרים ערכו שורת נסיונות לבדיקת כושרן של היונים לנצל את משאבי המזון ממקורות אנושיים ובאותה את לזהות אנשים “עוינים”. החוקרים משערים כי ליונים “זכרון סיווגי” להבדיל בין מאכילים לעוינים, הכושר לזהות במהירות מאכיל מאפשר לבזבז פחות זמן על חיפוש ויותר זמן על אכילה ועיכול.
החוקרים בדקו שני מאכילים, אחד שהיה מאכיל טבעי וקבוע ואילו השני היה עוין שהיה מגרש את היונים. בשני המקרים למדו היונים מהר להבדיל בין המאכילים. היונים נזהרו מהעוין גם כאשר המאכילים החליפו בגדים, כלומר היונים מזהות את תווי הגוף והפנים של האנשים, זיהוי שמאפשר ליונים ללמוד מהר את סביבתם האנושית וע”י כך להגיע למירב הרווחיות מהחיים בסביבה העירונית.
חוקרים ממכוני מחקר בפריס אומרים כי “המחקר מספק נסיון ראשוני להוכיח איך יונים מזהות ולומדות להפלות בין אנשים”. אוסיף ואומר כי גם אצלנו הבעיה מחמירה והולכת בעיה לה מאכילי היונים אינם הפתרון.
18 תגובות
אכן כתבה מעניינת.
בתור אקולוג הנושא תואר דוקטור באמתחתך מביש לדעתי הצורה שבה אתה מתייחס ליונים, לא מכבד אדם במעמדך לכלול במאמר המובא על רקע מדעי את הרצח הנתעב שביצעת ביונים לצורך הנאה של בני אדם. אין לי מושג האם למדת זיאולוגיה או ביולוגיה אך בתור שוחר הסביבה הפתרון שלך הוא בעצם הפתרון הסופי.
לא מסובך, צינתי כבדרך אגב, שהתלמוד מדגיש שהתגובה ה”חיובית” של הציפורים לאותם “ציידים” שמספקים להם מזון גם שלא בשעת ה”ציד”. הוא לא תהליך קלאסי של התניה, אלא פן עמוק יותר בזיהוי “צרי העין”.
ואולי סיפור אישי.
כילד קטן, כשלדמנו לראשונה על הניסוי של איוון פאבלו, החלטתי לעשות ניסוי סביבתי על חתולי הרחוב בשכונה בה גרו הורי.
מידי פעם, כאשר נשלחתי לרוקן את פח האשפה. דאגתי לקחת שאריות של מזון שאמורות להיות מעדנים בחיך חתולי השכונה. ובעת שהאכלתי את החתולים שסביבות הפח, פיזמתי באוזניהם שריקה יחודית שהמצאתי לכבוד הניסוי.
לקח בדיוק שבוע עד שכאשר היתי יורד ו”מרביץ” שריקה שכזו, היו כל חתולי האיזור תופסים ריצה ומגיעים אלי…
רק הסיפור היה אחר כך להפטר מהאורחים, אבל זה כבר לא שייך 🙂
ערן (15)
“תופעה פאבלובית אינסטקטיבית”?
האם אתה יכול להסביר את השילוב התמוה הזה? ואיך זה קשור לתלמוד?
עדין לא הבנתי כיצד הכירו היונים את ד”ר רוזנטל וזיהו אותו כ”רע” כשהופיע שם לראשונה?
מענין לציין מה שמביא התלמוד במסכת סוטה דף לח ב
אמר ר’ יהושע בן לוי מניין שאפילו עופות מכירים בצרי העין שנאמר “כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף” (משלי א יז)
מפרשי הגמרא, מסבירים כי הציידים רגילים לפזר לעופות זרעים הרבה ואפילו שלא בשעת הציד כדי שיתרגלו אל המקום ההוא ואחר כך כאשר הציידים נותנים שם מלכודת ובתוכה זרעים באים העופות ונצדים.
“אבל הקמצנים “צרי עין” חוסכים את הזרעים אין עושים כן וממילא העופות אין נמשכים אל המלכודת ששמו להם וזהו שאומר הכתוב “כי חינם מזורה הרשת” שלחינם הם מפזרים זרעים ברשת כיון שבעלי כנף מכירים את בעלי צרי העין ולא יבואו לאכול מאותם זרעים.”
לדברי התלמוד אין כאן תופעה פאבלובית אינסטקטיבית, אלא תחושה של העוף, לגבי האדם שעומד מולו.
מניסיון הבובות לא עובדות.
אני שמתי בובות מיוחדות בדמות עורב שחור על ביתי ותוך חודש היונים חזרו…
דווקא מכשיר שקניתי באי ביי ב 60 דולר עושה בינתיים את העבודה-המכשיר משדר קולות
שצורמים לאוזני היונים והוא מופעל ע״י חיישן תנועה (בדומה לחיישני תנועה של אזעקות ביתיות)
מה שכן, אני צריך לפחות עוד 5 יחידות כאלו כדי לכסות את כל שטח הגג שלי כולל זויות שונות.
מכשירים מקצועיים יותר ויקרים בהרבה מורכבים מיחידה מרכזית של מגבר ומחולל אותות וכן רמקולים המפוזרים על גגות איצטדיונים
לדרג מחקר,
אני חושב ששידור הקולות מטפל במקומות בהם לא רוצים שהיונים יקננו.
אני שמעתי על פתרון שקט, בובה גדולה של ינשוף שהונחה על אדן חלון של גברת שסבלה מבעייה שיונים ועוד ציפורים קיננו לה בחלקו התחתון של הגג בחצר שלה, פתרה את הבעיה.
לכן נראה לי שאולי צרית לפזר בובות של “לא ידידותי” באזורים שונים בעיר והבעיה חלקית תיפטר.
(אולי בובות של צ’אקי :-))
פתרון ליונים.
ישנם לא מעט מוצרים מרחיקי יונים המבוססים על שידור קולות המבריחים יונים.
נעשה בהם שימוש נרחב באיצטדיונים בארהב.
חפשו באינטרנט pigeon repelent
עמי, הכוונה שלי היא שבגלל שהתופעה מאוד מתבלטת ונפוצה בבני אדם.
דווקא בגלל זה מעניין ללמוד איך זה מתבטא בטבע.
מכיוון שאנו למדים על עצמנו – מתוך התבוננות בבעלי חיים אחרים.
יש פתרון מאד פשוט: מכרז ללוכדים.
כמו שיש לוכדי נחשים יש אנשים
שמקצועם ללכוד ציפורים.
אם הלוכד יוכל למכור יונים שתפס למסעדות
הבעיה תיפתר מהר.
העורבים ההודים הם “מין פולש” באילת,
הוסף על כך פחדים עתיקים מהעורבים השחורים !
שמסמלים רוע ומזל רע !
הוסף את העובדה כי לעורבים אינטליגנציה גבוהה
(יותר מכמה אילתים) ,
ו…. זה מה שיש לאילתים נגד עורבים .
מה יש לאילתים נגד העורבים?!
המענה לבעיה קיים ופשוט , הבעיה היא שכל נסיון לפתרון
נתקל ב”אוהבי חיות” …. שאינם יודעים את ההבדל בין
שמירה על הטבע והסביבה לבין הדרישה שלא לפגוע בגורמי מטרדים , נושאי מחלות, פוגעים באיזון בטבע ובסביבה הטבעית,
ראו את בעית להקות הכלבים שמתפראים שגדלות ומתרבות
מאז הופסקה השמדתם !
השדאלה העיקרית שלא ניתן לה מענה היא – כיצד נפטרים ממטרד זה?
מעניין לדעת כי על פי התלמוד, מפריחי יונים אינם כשרים לתת עדות בבית דין
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90_%D7%96
למישהו מתכון לבשר יונה?
Discriminate = להבחין, לא להפלות.
תודה.
א. כתבה מעניינת
ב. מייק, בבני אדם, במבחן תוצאות השטח לפחות אין ספק שהעויינות הבין מינית הרבה יותר גדולה מהעויינות התוך מינית, : מעל עשרה מיליארד בע”ח מוקרבים מדי שנה לטובת מאכל ואילו מעט מאוד בני אדם מוקרבים לטובת מילחמות ושנאה תוך מינית. מצד שני, הקרבת בע”ח איננה תוצר של עוינות אלא פשוט שימוש בבשרם ואילו בין מלחמות האדם יש עויינות ושנאה של ממש.
תודה על הכתבה.
השאלה הפתוחה שנותרה היא איך יונים שלא נתקלו בך בעבר עדיין מתייגות אותך כעויין ?
אני אישית מאוד מתחבב על האורחים שמבקרים על בסיס קבוע במרפסת שלי , כולל ציפורי דרור ושאר בעלי כנף.
כמו כן, יהיה נחמד אם מישהו יוכל להעלות לאתר כתבות מעניינות שמתארות את התפיסה
שגורסת שהעוינות התוך מינית גדולה יותר מהעוינות החוץ מינית.
(במובן של גזעים שונים , ולא בין זכר ונקבה כמובן…..)