נדידה "מדבקת" ?

נדידת חיות יכולה במקרים מסוימים לעזור בהפחתת עד כדי מניעת הפצת מחלות, כמו גם לעזור במניעת התפתחות זני "פטוגנים" תוקפניים

איור של דנאית מלכותית ממין זכר
איור של דנאית מלכותית ממין זכר

אחת התופעות היפות בעולם החי היא הנדידה. כל שנה נודדות מיליארדי חיות בקבוצות של אלפים עד מיליונים. חלקן עוברות אלפי ק"מ במשך חדשים, אחרות נודדות בטווחים מקומיים ממורדות ההרים למישורים ולעמקים.

כולנו מכירים את נדידת עדרי התאו-האמריקאי, נדידת עופות מעל ארצנו, נדידת עדרי הגנו במזרח אפריקה, נדידת הדנאיות בצפון אמריקה, נדידת הסרדינים באוקיאנוסים, נדידת הלווייתנים למיניהם, נדידת דגי האלתית והצלופחים ועוד ועוד. כולן נדידות עונתיות בהן מתקבצים מיליוני יונקים, עופות, דגים או חרקים לצורך מעבר מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו.

נדידה מוכתבת ע"י שינויי מזג אוויר, שינויים באורך היום, חוסר במזון או מים, ריבוי טפילים, צרכי רביה (או "מסורת" אבולוציונית בעקבות סיבות שהיו ואינן).

במאה השנים האחרונות גרמה האוכלוסייה האנושית לפגיעה אנושה במסלולי הנדידה, ע"י חסימה פיזית : בגדרות, ישובים, כבישים וכד', ע"י שינוי תנאים סביבתיים, ייבוש גופי מים ששימשו "תחנות תדלוק", כריתת יערות או סכירת נהרות.

נוסף על כך מסתבר כי ההתחממות העולמית גורמת לאוכלוסיות נודדות לקצר את משך וטווח הנדידה עד כדי ביטול מוחלט, מסתבר כי לנדידה או להפסקתה יש השפעה ישירה על הפצת מחלות.

תוך כדי נדידה עוברים הנודדים בבתי גידול שונים בהם "מחוללי מחלות" רבים ושונים. מינים רבים ושונים במספרים גדולים מתקבצים ומשתמשים באותם אזורי מנוחה ותחנות "תדלוק", התקבצות שמאפשרת למחלות להתפשט …. לכן מקובל לחשוב כי נדידה מהווה גורם להפצת מחלות.

באפריקה הדרומית נבנו גדרות כדי למנוע נדידת פריים (אנטילופות) בניסיון לעצור את התפשטות מחלת ה"פה וטלפיים", בארצות רבות (גם אצלנו) "מאשימים" נדידת כלביים בהפצת כלבת, ה"אשמה" הכבדה ביותר הוטלה בשנים אחרונות על עופות נודדים כמפיצי שפעת העופות, לאחרונה מאשימים את העופות הנודדים בהפצת "קדחת הנילוס המערבי" לאורך החופים המזרחיים של ארה"ב !

האמנם בנודדים האשמה ?

חוקרים באוניברסיטת ג'ורג'יה University of Georgia Odum School of Ecology מפרסמים את ממצאיהם ב"סיינס" Science, על פי הממצאים : "נדידת חיות יכולה במקרים מסוימים לעזור בהפחתת עד כדי מניעת הפצת מחלות, כמו גם לעזור במניעת התפתחות זני "פתוגנים תוקפניים".

"נדידה יכולה לעזור בהגבלת ובמניעת תפוצתן של מחלות". טפילים (גורמי מחלות) גדלים ומתרבים בתקופות שמתואמות להימצאות נשאיהם בסביבה/בבית גידול מסוים, נדידה מהווה "בריחה" מריכוזי הטפילים.

כאשר הנשאים אינם, מספר הטפילים נופל כך שכאשר הנודדים חוזרים הם מוצאים בית גידול/סביבה נקיים (יחסית) מטפילים וממחלות, תקופות נדידה ארוכות גורמות לפרטים נגועים/חולים למות לפני שיספיקו להעביר/להדביק את האוכלוסייה הנודדת.

ככל שגורם המחלה יותר אלים (החולה ימות מהר יותר) גדלים הסיכויים שהחולה שמת בדרך לא ידביק את שכניו, ולכן ככל שגורם המחלה יותר אלים, נדידה תנטרל אותו מהר יותר.

את רוב עבודתם ביצעו החוקרים בסביבת הדנאית המלכותית Danaus plexippus ‫‬Monarch butterfly‫‬ שמסלול נדידתה מקנדה למקסיקו נמשך ארבעה דורות ואלפי ק"מ. ואילו במקומות אחרים בעולם נודדות הדנאיות למרחקים קטנים ובתקופות קצרות.

הדנאיות "נושאות" טפיל חד תאי protozoa שפוגע בפרפר, אוכלוסיות שונות של דנאיות במקומות שונים נתנו לחוקרים אפשרות מצוינת לבדוק את תפוצת הטפיל.

ואכן מסתבר כי ככל שמסלול הנדידה ארוך יותר פוחתת תפוצתו של הטפיל. התפוצה הגבוהה ביותר של הטפיל מתקיימת באוכלוסיות שאינן נודדות. זאת גם בגלל שפרפרים נגועים אינם משלימים נדידה וגם בגלל האפשרות היתרה להתפתחות אוכלוסיית טפילים באוכלוסיית פרפרים נייחת.

כלומר נדידת הדנאיות חשובה לשמירה על אוכלוסיה בריאה, מסקנה שניתן להשליכה על מינים רבים שנודדים.

נדידת הדנאיות כמו נדידות אחרות מופרעת ע"י פעילויות אנושיות, נוסף להפרעות (שהוזכרו למעלה), הגידול במשקי חיות הבית ובשטחי חקלאות מגדילים את האפשרות למחוללי מחלות להתפרץ להתפשט ו"לקפוץ" בין מינים שונים, גורם נוסף שמשנה את מהלך הנדידות הוא ההתחממות העולמית. במקרים רבים, מינים שהדחף לנדידה היה ירידה טמפ' מתחת למינימום מסוים ‫"‬פטורים" מלנדוד,

‫"‬אסטרטגית" הנדידה התפתחה במשך מיליוני שנים כתגובה ללחצים כמו זמינות מזון ומים, טורפים, שינויי טמפרטורה ו טפילים מחוללי מחלות ("פטוגנים"), "אסטרטגיה" זאת מופרעת היום ע"י : חסימת נתיבי נדידה, פגיעה בתחנות מנוחה ו"תידלוק", גידול בצפיפות במשקי חיות הבית, גידול בשטחי חקלאות ושוב … התחממות עולמית.

כל הגורמים האלה (ואחרים) מהווים חסמים שמפריעים עד כדי עצירה של הנדידה, כל שינוי ב"אסטרטגיה" יכול לגרום לשינויים בתפוצת מחלות וגורמיהן, לדברי החוקרים : " ע"י מיקום מחלות בהקשר סביבתי ניתן להבחין בהמשכיות ובהפצת הגורמים – דוגמא "קלסית" לאקולוגיה של מחלות במיטבה".
לכן יש צורך ללמוד ולהבין את פעילות מחוללי המגיפות באוכלוסיות נודדות כמו גם את השפעת הפעילות האנושית על אותם מחוללים. חקר ולימוד שיאפשר החלטות נכונות בנושאי שימור וניהול סביבתי, חקר שיאפשר חיזוי ומיתון התפרצות מגיפות.

במקרים רבים מואשמים מינים נודדים בהפצת מחלות, מסתבר כי רוב המקרים שנבדקו מראים את ההפך …. אנשים אחראיים ליצירת תנאים שאפשרו הפצת מחלות במינים נודדים !

שהרי כבר נכתב ונאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. קצת עריכה לא תזיק..
    (יש פה הפרזה פרועה בכמות המרכאות, כתיב לא עקבי: פתוגן/פטוגן – צ"ל פתוגן, רווחים מיותרים, ועוד כלמיני)
    לי באופן אישי קצת קשה לקרוא ברצינות משהו שכתוב ככה.

  2. הדברים שנאמרו בסוף בעייתים
    לא ברור מה הכוונה בשליטה על האוכלוסיה?
    אם הכוונה היא לשליטה על קצב ההתרבות של המין האנושי אזי
    מצד אחד זה נראה כמו הפיתרון שיביא לסדר עולמי ולחיים טובים יותר
    אם אוכלוסיית העולם תפחת אז יהיו יותר משאבים ופחות זיהום, הסיכוי למלחמות בעקבות רדיפה אחר משאבי טבע יפחת
    מצד שני יש כאן בעיות אתיות רבות. כיצד נשלוט על קצב גידול אוכלוסית העולם, מי יחליט עבור הפרט כמה צאצאים יורשה ללדת, יהיו חוקים, עונשים.
    מעניין אם רעיון הגבלת הילודה יצבור תאוצה בעולם בשנים הבאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן