מצוקת הקונדור / ג’יין ברקסטון ליטל

עוף היבשה הגדול ביותר בצפון אמריקה התאושש במידה ניכרת לאחר שהיה על סף הכחדה. כדי להבטיח את המשך שיקומו והישרדותו, נעזרים הביולוגים באביזרים מתקדמים ובשיטות התערבות בלתי שגרתיות

הקונדורים הקליפורניים הראשונים שהוחזרו לטבע בחמש השנים האחרונות דילגו כמה דילוגים הססניים על ראש מצוק הכורכר, פשטו את צוואריהם הוורדרדים מעל התהום, וחלצו בזהירות את כנפיהם, שמוטתם כ-2.7 מטרים ויותר. מאז אותו ציון דרך ב-1992, שחררו החוקרים אל הבר כמעט 200 קונדורים שנולדו וגדלו בשבי. והעופות שגשגו. מספרם הכולל זינק מ-22 פרטים ב-1987 ל-396 עופות היום. אוכלוסיית הבר מרוכזת בבאחה קליפורניה, באריזונה, בדרום קליפורניה ובמרכזה. בזמן שאוכלי הנבלות הענקיים האלה הולכים ומאכלסים מחדש את כל בית גידולם הטבעי, ששטחו 18 מיליון קילומטרים רבועים, מפעילים המדענים טכנולוגיה חדישה כדי להנחות את שרידי עידן הפלייסטוקן האלה אל קיימות עצמאית ומלאה. החוקרים משתמשים במכשירים ובהמצאות יוצאות דופן אחרות, כדוגמת החלפת ביצים עקרות בפוריות, כדי להבטיח שיקום מלא של הקונדור.

ג’סי גרנטהאם, רכז התכנית לשיקום הקונדור ברשות האמריקנית לדגה ולחיות בר, יכול לעקוב ממשרדו בוונטורה שבקליפורניה אחרי כל קונדור ששולח לחופשי ולאתר את מיקומו בדיוק של כמה מטרים. הוא ועמיתיו הצמידו לכל ציפור, שמשקלה כ-8 קילוגרמים, משדר רדיו ומכשיר GPS סולריים, המשדרים את מיקומו של כל עוף יותר מ-1,000 פעמים ביממה. אם אות המיקום חוזר על עצמו פעמים רבות ברצף, פירוש הדבר שהציפור נקלעה לצרה. במקרה כזה יוצא צוות חילוץ אל הקונדור, שיכול להיות חולה או מת, ובודק אותו ואת הפגר שאכל. נתוני ה-GPS גם מסייעים למדענים לאתר את מערות הקינון. הם בודקים את חיוניותה של כל ביצה, ואפילו מחליפים ביצים עקרות בביצים פוריות שהטילו ציפורים אחרות בשבי.

המדענים מצאו שהסכנות האורבות לקונדור היום דומות במידה רבה לסכנות שאיימו על קיומו לפני חצי יובל, ובראשן קליעי עופרת הטמונים בפגרים. כ-90% מן הקונדורים סובלים מעודף עופרת בגופם, וזאת על אף האיסור על שימוש בקליעי עופרת באזורי תפוצתו של הקונדור בקליפורניה. על הסכנות האחרות נמנים פקקי בקבוקים, DDT, קווי מתח גבוה ומדי פעם אף ירי ישיר על העופות. הסביבה עדיין מכילה את “כל גורמי התמותה שכמעט הכחידו את הקונדור,” אומר גרנטהאם.

אבל המדענים מנסים לנטרל כל סיכון אפשרי בעזרת הרישום הטֶלֶמֶטרי של הקונדורים. למשל, איכוני ה-GPS הראו את קיומו של פרוזדור שהקונדורים עפים בו על יד ביג סוּר שבקליפורניה. התברר שבגיא הזה שבין אנדרסון פיק לאוקיינוס השקט פרוס קו מתח גבוה של חברת החשמל “פסיפיק גז אנד אלקטריק”. לאחר ששלושה קונדורים התחשמלו באזור, עזרו נתוני מסלול התעופה של העופות לשכנע את החברה להטמין את קו המתח בקרקע והיא עשתה זאת באוגוסט 2011. במקומות אחרים, מתאמים המדענים את מיקום הקמתן של תחנות כוח סולריות ותחנות רוח עם החברות המקימות כדי שלא יפריעו לנתיבי התעופה של הקונדורים. וגם בסוגיה העיקרית הייתה התקדמות לאחר קריאות להרחבת האיסור על קליעי עופרת ואכיפתו ביתר קפידה.

וצפויים עוד נתונים. המדענים מתכננים להתקין מכשירים דיגיטליים קטנטנים שיקליטו את הדופק ואת עוצמת נפנוף הכנפיים של כל קונדור. כך ידעו כיצד משפיעים מהירות הרוח וכיוונה על צריכת האנרגיה של הדורס. מהצלבת נתוני התעופה עם נתונים מטאורולוגיים יכולים המדענים ללמוד איך בדיוק נעים הקונדורים על פני תוואי הקרקע השונים ועל אילו מקומות הכי חשוב להגן, אומר מייק ולאס מן המכון לחקר שימור הטבע בגן החיות של סן דייגו.

התכנית לשיקום הקונדור, שתקציבה השנתי 5 מיליון דולרים, הוכיחה שאפשר לעודד את הקונדור הקליפורני להתרבות בטבע ולגדל את צאצאיו בהצלחה. גרנטהאם וולאס צופים שהמידע הטלמרי יעזור להבטיח את קיומן העצמאי של האוכלוסיות העתידיות – אבל רק אם יצליחו לפתור את בעיית העופרת.