ונטר האיץ את המרוץ לריצוף הגנום האנושי, קידם את שיטת shotgun sequencing, הוביל מחקרי גנומיקה ימית והיה מהדמויות המרכזיות בהולדת הביולוגיה הסינתטית
ג'יי קרייג ונטר, אחד המדענים המשפיעים ביותר במהפכת הגנומיקה המודרנית, מת ב־29 באפריל 2026 בסן דייגו בגיל 79. לפי הודעת מכון J. Craig Venter Institute, הוא נפטר לאחר אשפוז קצר בעקבות תופעות לוואי בלתי צפויות מטיפול בסרטן שאובחן לאחרונה. (J. Craig Venter Institute)
ונטר היה מדען, יזם ודמות ציבורית חריגה בעולם הביולוגיה. הוא נודע בעיקר בזכות חלקו במרוץ לפענוח הגנום האנושי, אך תרומתו חרגה בהרבה מפרויקט אחד. לאורך הקריירה שלו הוא דחף את תחום הגנומיקה לעידן של מהירות, אוטומציה, חישוביות ותחרות בין מעבדות ציבוריות לחברות פרטיות. כתב העת Nature תיאר אותו כמי שעזר לעצב מחדש את גבולות הביולוגיה: מריצוף דנ"א במהירות חסרת תקדים, דרך יצירת אורגניזמים בעלי גנום סינתטי, ועד מיפוי המגוון הגנטי של מיקרובים באוקיינוסים. (Nature)
פרויקט הגנום האנושי – גרסה פרטית
ונטר פרץ לתודעה המדעית בשנות התשעים, כאשר היה בין מובילי המאמץ לרצף גנומים שלמים במהירות גבוהה. ב־1995 היה שותף לפרסום הגנום הראשון של חיידק שרוצף במלואו, הישג שסימן את תחילתו של עידן חדש בגנטיקה ובביולוגיה חישובית. בהמשך הקים את Celera Genomics, חברה פרטית שהתחרתה בפרויקט הגנום האנושי הציבורי והשתמשה בשיטת whole-genome shotgun sequencing: ריצוף מקביל של מקטעי דנ"א רבים והרכבתם מחדש בעזרת כוח מחשוב. (Scientific American)
המרוץ בין סלרה לבין הקונסורציום הציבורי הפך לאחד הסיפורים הגדולים בתולדות המדע בסוף המאה ה־20. ביוני 2000 הוצג טיוטת הגנום האנושי בבית הלבן, באירוע שבו הופיעו יחד ונטר ופרנסיס קולינס, שעמד בראש המאמץ הציבורי. הפרסומים המדעיים המרכזיים הופיעו ב־2001, במקביל ב־Science וב־Nature. לצד הביקורת על המסחור ועל סגנונו האגרסיבי של ונטר, חוקרים רבים מודים כיום כי התחרות האיצה את פענוח הגנום האנושי בשנים. פרופ' ג'ון הארדי מאוניברסיטת קולג' לונדון תיאר אותו כ"דמות חשובה ושנויה במחלוקת", וציין כי התחרות האיצה מאוד את השלמת הרצף האנושי. (sciencemediacentre.org)
הפעיל תא חיידקי באמצעות כרומוזום סינתטי
לאחר מכן המשיך ונטר לדחוף את גבולות הביולוגיה לכיוונים חדשים. הוא הוביל מסעות מחקר באוקיינוסים, ובהם Global Ocean Sampling Expedition, שבחנו את המגוון הגנטי העצום של קהילות מיקרוביאליות ימיות. הוא גם היה בין הדמויות המרכזיות בהולדת הביולוגיה הסינתטית. ב־2010 הודיע צוות ממכון ונטר כי הצליח להפעיל תא חיידקי באמצעות כרומוזום סינתטי — צעד שנתפס כאבן דרך ביכולת לבנות ולתכנת מערכות ביולוגיות.
ונטר לא היה מדען שגרתי. הוא היה איש מעבדה, יזם, מתחרה עיקש ואדם שראה בגנומיקה לא רק תחום מחקר אלא תשתית לעתיד הרפואה, האנרגיה והביוטכנולוגיה. בשנים מאוחרות יותר היה מעורב גם בתחום חקר אריכות החיים והקים עם שותפים את Human Longevity, חברה שניסתה לשלב ריצוף גנטי, מידע רפואי ובינה מלאכותית לצורך הבנת מחלות הקשורות להזדקנות.
מורשתו של ונטר מורכבת. הוא עורר התנגדות בגלל שילוב חד בין מדע, עסקים, פטנטים ותחרות תקשורתית. אבל קשה להפריז בהשפעתו על הדרך שבה ביולוגיה נעשית כיום. מעבדות גנומיקה מודרניות, רפואה מותאמת אישית, מחקר מיקרוביום, ביולוגיה סינתטית וניתוחי עתק של דנ"א — כולם נושאים עקבות של המהפכה שוונטר היה אחד ממאיציה המרכזיים.
מותו מסמן את סיומו של פרק חשוב במדעי החיים: המעבר מהביולוגיה שתיארה יצורים חיים מבחוץ, אל ביולוגיה שמודדת, מרצפת, משווה ולעיתים גם מנסה לבנות מחדש את הקוד הפנימי של החיים.
