עכשיו כל העולם יודע את מה שאני יודע כבר יותר משנה: חלק נכבד מהד-נ-א ששימש למיפוי הגנום האנושי שייך לד”ר קרייג ונטר, המדען שהוביל את חברת סלרה ג'נומיקס בתחרות עם מכון הבריאות הלאומי על שרטוט טיוטה ראשונה וגולמית של הגנים
מאת ארתור קפלן ניו יורק טיימס
עכשיו כל העולם יודע את מה שאני יודע כבר יותר משנה: חלק נכבד מהד-נ-א ששימש למיפוי הגנום האנושי שייך לד”ר קרייג ונטר, המדען שהוביל את חברת סלרה ג'נומיקס בתחרות עם מכון הבריאות הלאומי על שרטוט טיוטה ראשונה וגולמית של הגנים. כאשר המדענים של סלרה ג'נומיקס הכריזו לפני שנתיים כי פיענחו את הגנום האנושי הם טענו, שמקור הנתונים הגנטיים הוא בתורמים אנונימיים וכי הנתונים מהווים מפה אנושית אוניוורסלית. עכשיו, כאמור, התברר אחרת.
לפני ארבע שנים, כאשר נידונה לראשונה האפשרות של מיפוי הגנום האנושי, ביקש ד”ר ונטר את עצתי בנוגע להיבט האתי של המשימה.
אמרתי, שמרכיב מכריע בסוגיה זו הוא שאלת השייכות של הגנים שייבחרו למיפוי. מנקודת מבט מדעית, לא חשוב של מי הגנים; רמת הפירוט של המפה הראשונה היא ממילא גסה יחסית, וההבדלים הגנטיים הזעירים הקיימים בין בני האדם הם חסרי חשיבות. אבל כפי שגיליתי לעתים קרובות, וכפי שעולה מהמאבק המתנהל כעת סביב שיבוט תאי גזע אנושיים לצורכי מחקר רפואי – הרבה יותר ממדע טהור מוטל על כפות המאזניים כאשר מדובר בגנטיקה.
טענתי היתה, שהדרך הטובה ביותר לבחור תורמי ד-נ-א לפרויקט תהיה לאסוף חתך של אנשים שייצגו את הקבוצות האתניות והגזעיות העיקריות ולשרטט את המפה באמצעות שימוש בתרומה של כל אחד מהם.
לא אמרתי זאת רק משיקולים של תקינות פוליטית. כשמתחילים פרויקט כזה עם מבחר גדול של נציגי המין האנושי אפשר להפיק מכך לקח חשוב: מבחינה גנטית, רב המשותף אצל בני האדם על המבדיל. זו הסיבה לכך, שמפת הגנום המצויה כעת בידינו מייצגת את כל בני האדם. הסתרת זהותם של תורמי הד-נ-א היתה מקטינה את הסבירות של עיסוק מוטעה ברדוקציוניזם גנטי – כלומר, בניסיון ליצור קשר בין תכונות וצורות התנהגות מסוימות לבין הד-נ-א של התורמים.
כעת, משנחשף ונטר לא רק כתורם בולט לפרויקט מיפוי הגנום האנושי, אלא אף כמי שסיפק את מרכיביו העיקריים – הלקחים הללו נתונים בסכנה. חכמים למיניהם מתחילים לתהות, אם אהבת השיט של ונטר או חיבתו לקטטות אינטלקטואליות יופיעו במפה. התשובה היא: לא. הגנים – ודאי ברמת המבנה והארגון הנחשפים במפת הגנום הראשונית הגסה – אינם מספיקים כשלעצמם כדי להפוך אדם למדען מבריק, או לכל דבר אחר. הגנים שלנו מסוגלים לייצר בכל אחד מאתנו טווח רחב של התנהגות, אישיות ואופי.
הגנים שלנו אינם המהות המגדירה אותנו; אין להם מעמד מקודש. הם מהווים מקבץ רחב של הוראות, שיכולות לייצר מגוון גדול של תוצאות – בהתאם לסביבה שבה הם פועלים. טבע האדם אינו רשום פשוטו כמשמעו בגנום. משום כך ההצעות לאסור את שעתוק הגנים באמצעות שיבוט או הנדסה גנטית – הצעות המתבססות על הפחד מפני הכאוס שייגרם, כביכול, משינוי הגנים – אינן במקומן. כל גנום – של ונטר, או של כל אחד אחר – יכול לייצר שורה של תוצאות.
הלוואי שידידי קרייג ונטר לא היה חושף את העובדה, שהד-נ-א שלו הוא המרכיב את מפת הגנום האנושי. אבל עכשיו, משעשה זאת, חשוב לדעת, שהמפה שעזר להרכיב אינה יכולה לפענח את החלומות ולהגשים את התקוות שהובילו אותו לשרטטה. מי שרוצה להבין מה מניע את קרייג ונטר או אנשים אחרים יכול אמנם להיעזר במידע על ההרכב הגנטי שלהם. אבל בלא מידע נוסף על הוריהם, בני זוגם, חבריהם, בתי הספר שבהם למדו, גיבוריהם ומדריכיהם הרוחניים – לא יגיע אל היעד הנכסף.
הכותב, מנהל המרכז לביו-אתיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילווניה, היה חבר במועצה לייעוץ מדעי בסלרה ג'נומיקס ב-2001-1998
* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
