רפואה מותאמת אישית

המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
פרופ' מורן ברקוביץ ופרופ' נעמה גבע זטורסקי, זוכי מענק ERC Poc לשנת 2025. צילום: דוברות הטכניון וסטודיו לוסידו.

חוקרים מהטכניון זכו ב"מענקי ההיתכנות" של האיחוד האירופי לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ברפואה ובאופטיקה

פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה יפתחו טכנולוגיות לייצור עדשות מותאמות אישית ולטיפול מותאם אישית במלנומה – בזכות מענקי Proof of Concept של ה־ERC
בינה מלאכותית ברפואה. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית של מיקרוסופט משאירה את הרופאים מאחור

מחקר חדש מציג ועדת רופאים דיגיטליים המובילה לדיוק של כ־80% באבחנות רפואיות מורכבות – הרבה מעבר לממוצע של רופאים כלליים. מדובר בפריצת דרך שעשויה לשנות את עתיד הרפואה, ואולי גם
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

בעקבות פנייה ממשפחתו של אדם, ילד בן 8 החולה במחלה גנטית נדירה ביותר, פיתחו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב מודל עכברי מהפכני שמסייע להבין את המחלה ולבחון טיפולים יעילים
עוברים. כעת ניתן לבחור מגוון תכונות מראש. המחשה: depositphotos.com

אפליקציה חדשה מאפשרת להורים לבחור את עובריהם

חברת "גנומיקה גרעינית" מציעה ממשק דיגיטלי חדש להורים בתהליך הפריה חוץ־גופית, המאפשר סינון עוברים לפי מאפיינים גנטיים וסיכונים רפואיים – אך מעורר שאלות אתיות, רפואיות וחברתיות עמוקות
לוקמיה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

ימים בודדים לאחר שמעבדותיהם נפגעו במתקפה איראנית, מפרסמים פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממצאים פורצי דרך שצפויים לקדם את תחום רפואת תאי הדם
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה
שני דגמי לב אנושיים, האחד מדמה לב בריא והשני חולה. צילום: דאסו סיסטמס

חברי פרויקט "הלב החי" בוחנים דור חדש של מודל, הניתן להתאמה אישית

דאסו סיסטמס נכנסת לשלב הבא של פרויקט "הלב החי" עם תאום וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית * התאמה ואוטומציה של מודלים וירטואליים של הלב, המבוססים על בינה מלאכותית, יסייעו לפשט ולהאיץ
תמונה מיקרוסקופית של רקמת השומן וזיהוי תאי שומן ייחודיים. קרדיט: פרופ' אסף רודיך

התגלו סוגים חדשים של תאי שומן בגוף האדם: פריצת דרך ברפואה מותאמת אישית

מחקר בינלאומי מוביל מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה תת-אוכלוסיות ייחודיות של תאי שומן ומספק זוויות טיפול חדשניות למניעת סיבוכי השמנה
אפיגנטיקה המחשה: depositphotos.com

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן

פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג יקבלו את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
שיפור מודל של חיזוי מחלות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית.

מודל חדש יכול לשנות את דרכי קבלת ההחלטות במערכות בריאות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שיפרו את מודל המחלות הנלוות של Elixhauser ושיפרו את הדיוק של תחזיות אודות משך האשפוז, סכנה לתמותה, חזרה לאשפוז וטיפול מוגבר
התקן מדידת גלוקוז על יד, חיבור לניהול סוכרת בעזרת טכנולוגיה מתקדמת החוזה את רמות הסוכר ארבע שנים קדימה. ISHA SALIAN

חוקרי מכון ויצמן, Pheno.AI ו-NVIDIA פיתחו מודל בינה מלאכותית יוצרת לחיזוי רמות הסוכר בדם עד 4 שנים קדימה

חוקרי שלושת הארגונים חושפים את GluFormer, מודל בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) המבוסס על ארכיטקטורת טרנספומר בדומה ל-GPT מבית OpenAI – אך במקום טקסט – הוא מייצר תחזית של רמות
תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

מה מנבא סוג הסרטן שלך?

מימין: ד"ר שגית מאיר, ד"ר אווה הייניג, ד"ר ניקולאי קוזמיץ', פרופ' אסף אהרוני, ד"ר שירלי ברמן, ד"ר יואב פלג, הילה חרט וד"ר אילנה רוגצ'ב (צולם במשתלת רגב)

הזיות של קקטוסים

נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
דימות של רקמת מעי דק אנושי באמצעות שיטת צביעה פלואורסצנטית המאפשרת לסמן מספר רב של חלבונים במקביל וכך למפות אילו חלבונים מיוצרים בכל אזור בסיסי המעי

לנווט בדרכי העיכול

בשורה העליונה: קישוריות במוחות בריאים, בשורה התחתונה: קישוריות במוחות של פגועות ראש. בטור הימני: קישוריות במוחות של ילדות ונערות טרם קבלת וסת, בטור השמאלי: קישוריות במוחות של ילדות ונערות לאחר קבלת וסת.

רפואה מותאמת אישית – ומגדרית

מתחזקות הראיות שחבלה מוחית בנערות, המתרחשת בתקופת הבגרות המינית, פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי ובעוצמת הרשת המוחית
מימין: פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל

טכנולוגיה חדשנית: שתי תרופות משוגרות יחד, תוקפות גידולים סרטניים בו-זמנית

טכנולוגיה חדשנית תאפשר לשגר שתי תרופות שיתקפו בו זמנית גידול סרטני
רפואה מותאמת אישית. התמונה הוכנה בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

לקראת טיפול בהנטינגטון: שתי מולקולות קטנות עשויות לחולל מהפכה גדולה בטיפול במחלה חשוכת מרפא

מדעניות מכון ויצמן הראו במודל עכבר כי התרופות מצליחות לחדור מבעד למחסום הדם-מוח, לעכב את התקדמות המחלה ואף להסיגה לאחור
אמה טווין דמות וירטואלית המשתתפת בניסויים רפואיים. צילום דאסו סיסטמס

אמה טווין, דמות וירטואלית של דאסו סיסטמס, מדגימה כיצד תאומים וירטואליים מקדמים פיתוח רפואי

אמה טווין תשתף במסגרת פוסטים במדיה חברתית, כיצד היא, בתור תאום וירטואלי, מסייעת לרופאים ולחוקרים להבין טוב יותר מחלות ואפקטיביות של טיפולים – מבלי לסכן חולים בשר ודם
רפואה מותאמת אישית המחשה: depositphotos.com

התגלית שתקדם את הרפואה המותאמת אישית למחלות זיהומיות

זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מצליחים לפתח כלים מותאמים אישית למחלות זיהומיות, שעד היום פותחו רק עבור מחלות ספציפיות דוגמת סרטן ואלצהיימר
צילום: depositphotos.com

בינה מלאכותית בשירות רפואת הסרטן

טכנולוגיה שמתבססת על בינה מלאכותית, עשויה לפענח במהירות ובפשטות מידע גנטי ומולקולרי על גידולים סרטניים. באופק: רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן
פרופ' דן פאר (צילום: יונתן בלום)

טכנולוגיה ייחודית של R.N.A לרפואה מותאמת אישית של מחלות סרטן

הננו-תרופה שתוקפת את הסרטן פעמיים: גם משפרת את האפקטיביות של הכימותרפיה וגם מחזקת את המערכת החיסונית
חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן"

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

גנום ובלוקצ'יין. איור: shutterstock

"הארנק הגנטי" שיכיל מידע גנטי חסוי בעזרת בלוקצ'יין

"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

תאים סרטנים. אילוסטרציה: NIH (Yu (Eli and Edythe Broad Center for Regenerative Medicine and Stem Cell Research at USC),USC Norris Comprehensive Cancer Center, Pancreatic Desmoplasia).

גישה חדשה תאפשר רפואה מותאמת אישית לאינספור סוגי מחלות

רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

הטיפול בסרטן מקבל תפנית בזכות הרפואה הגנומית

רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
כאשר מורידים את רמת ה-PYK2 באמצעות הנדסה גנטית, חוזרים תאי סרטן שד גרורתיים (משמאל) למצב בלתי-פולשני (מימין). במצב זה הם באים במגע זה עם זה ומקבלים צורה של תאי רקמה בריאים. מקור: מכון ויצמן.

לרגל יום האישה הבינלאומי 2016: שלוש מטרות

מהנדסי כימיה ממכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) פיתחו התקן השתלה המסוגל להזרים תרופות רבות בו זמנית לתוך הגוף, מה שיוכל לסייע להם לזהות את התרופות היעילות ביותר. [באדיבות Eric Smith]

רפואה מותאמת אישית: בחירת התרופה הטובה ביותר