רפואה מותאמת אישית

תאים סרטניים. המחשה: depositphotos.com

סמן הנחושת יכול לשנות את פני המאבק בסרטן

סמן רדיואקטיבי חדש שמפתחת פרופ’ שרון רוטשטיין מאוניברסיטת בר־אילן מבטיח דימות מדויק יותר של גידולים — במיוחד באזורים דלי חמצן — ועשוי לשפר התאמת טיפול ומעקב
אמה טווין דמות וירטואלית המשתתפת בניסויים רפואיים. צילום דאסו סיסטמס

אמה טווין, דמות וירטואלית של דאסו סיסטמס, מדגימה כיצד תאומים וירטואליים מקדמים פיתוח רפואי

אמה טווין תשתף במסגרת פוסטים במדיה חברתית, כיצד היא, בתור תאום וירטואלי, מסייעת לרופאים ולחוקרים להבין טוב יותר מחלות ואפקטיביות של טיפולים – מבלי לסכן חולים בשר ודם
רפואה מותאמת אישית המחשה: depositphotos.com

התגלית שתקדם את הרפואה המותאמת אישית למחלות זיהומיות

זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מצליחים לפתח כלים מותאמים אישית למחלות זיהומיות, שעד היום פותחו רק עבור מחלות ספציפיות דוגמת סרטן ואלצהיימר
צילום: depositphotos.com

בינה מלאכותית בשירות רפואת הסרטן

טכנולוגיה שמתבססת על בינה מלאכותית, עשויה לפענח במהירות ובפשטות מידע גנטי ומולקולרי על גידולים סרטניים. באופק: רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן
פרופ' דן פאר (צילום: יונתן בלום)

טכנולוגיה ייחודית של R.N.A לרפואה מותאמת אישית של מחלות סרטן

הננו-תרופה שתוקפת את הסרטן פעמיים: גם משפרת את האפקטיביות של הכימותרפיה וגם מחזקת את המערכת החיסונית
חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן"

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

גנום ובלוקצ'יין. איור: shutterstock

"הארנק הגנטי" שיכיל מידע גנטי חסוי בעזרת בלוקצ'יין

"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

תאים סרטנים. אילוסטרציה: NIH (Yu (Eli and Edythe Broad Center for Regenerative Medicine and Stem Cell Research at USC),USC Norris Comprehensive Cancer Center, Pancreatic Desmoplasia).

גישה חדשה תאפשר רפואה מותאמת אישית לאינספור סוגי מחלות

רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

הטיפול בסרטן מקבל תפנית בזכות הרפואה הגנומית

רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
כאשר מורידים את רמת ה-PYK2 באמצעות הנדסה גנטית, חוזרים תאי סרטן שד גרורתיים (משמאל) למצב בלתי-פולשני (מימין). במצב זה הם באים במגע זה עם זה ומקבלים צורה של תאי רקמה בריאים. מקור: מכון ויצמן.

לרגל יום האישה הבינלאומי 2016: שלוש מטרות

מהנדסי כימיה ממכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) פיתחו התקן השתלה המסוגל להזרים תרופות רבות בו זמנית לתוך הגוף, מה שיוכל לסייע להם לזהות את התרופות היעילות ביותר. [באדיבות Eric Smith]

רפואה מותאמת אישית: בחירת התרופה הטובה ביותר

אוכלוסיות חד-תאיים במעי. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אוכלוסיות חד-תאיים על גבי תאי האפיתל במעי

הגנום השני

"אפשר למוע כבר כיום את רוב המחלות", פרופ' דיוויד אייגוס בוועידת הנשיא. צילום: איתי נבו

אפשר לחיות בלי מחלות

"השיטה החדשנית שלנו, למיטב ידיעתנו, היא שיטת החיזוי היחידה הזמינה כיום למציאת הקשר והמרחק הביולוגי בין כל שני גנים נבחרים, מה שמאפשר לגלות את הגן היחיד האחראי למחלה כלשהי," מסביר החוקר הראשי יובל איתן מאוניברסיטת רוקלפלר

מפת הקשרים בין כל הגנים באדם

תמונהת המחשה של עין ביונית, חברת ננו רטינה הישראלית

‫טכנולוגיה רפואית – רפואת המחר‬

עטיפת גליון יוני 2012 של סיינטיפיק אמריקן ישראל

חרב הפיפיות של הרפואה האישית‬

הפצת תרופות בגוף באמצעות ננו חלקיקים. הדמיה: אוניברסיטת קופנהגן

יש לי חלום: על ננו-צוללות וחיידקים שמגנים מהתקפי לב

מערכת הידען הצליחה לחזות שבעתיד נוכל לחזות את העתיד

עתידנות – מה הלאה?

איור 3 תרבית של תאי גזע עובריים אנושיים הגדלים על מצע של תאי פיברובלסט שמקורם בעכבר. תאי המצע גדולים עשרות מונים מתאי הגזע העובריים. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של פי 20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

תאי גזע בשירות הרפואה