סיקור מקיף

“הארנק הגנטי” שיכיל מידע גנטי חסוי בעזרת בלוקצ’יין

חברת ההזנק הישראלית DNAtix מפתחת פתרונות אבטחה לקבלת שירותים גנטיים הכריזה רשמית על השקת ריצוף גנום אנונימי המבוסס על טכנולוגית Blockchain. הדבר פותח פתח לסביבה אקולוגית שלמה, לדוגמה מדענים יוכלו לבצע מחקרים על גנום של מיליוני אנשים מבלי להפר את פרטיותם

גנום ובלוקצ'יין. איור: shutterstock
גנום ובלוקצ’יין. איור: shutterstock

בדיקות גנטיות הפכו לאחרונה נפוצות בקרב אנשים המבקשים לדעת מהם המחלות הגנטיות אותם הם נושאים ועל הדרך גם למצוא קרובי משפחה בצד השני של העולם. תעשייה שלמה נוסדה סביב השירות הזה. מיפוי הגנום האנושי הראשון עלה מאות מיליוני דולרים וארך שבע שנים, היום אפשר לשלוח דגימת רוק ולקבל תוצאות של בדיקה כזו בתוך ימים ספורים בעלות של 150-100 דולר מחברות כגון מיי הריטייג’ הישראלית או 23 and Me האמריקנית.

 

במקביל התפתחה לה תעשיה שלמה של חברות המפענחות את ה-DNA לפי הרצף ששלחה חברת הריצוף ללקוח. כך מתאפשר למשל לגלות קשרים משפחתיים גם אם כל אחד מהמעורבים ערך את הבדיקה הגנטית בחברה אחרת. הצד השני של אותה מטבע היא העדר היכולת שלה לשמור על אנונימיות.

כאן בא לידי ביטוי רעיון של חברת הזנק ישראלית DNAtix שמשדכת בין הבודקים והנבדקים באמצעות בלוקצ’יין, אותה טכנולוגיה שפותחה עבור הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, התפתחה כבר ליישומים רבים שבהם נדרש סוג של חוזה חכם, לאו דווקא כסף דיגיטלי.

לאחרונה הודיעה DNATIX כי הצליחה לבצע העברה מוצלחת ראשונה של כרומוזום שלם תוך שימוש בטכנולוגיית Blockchain. בשיתוף עם חברת IBM ובעזרת ה – Hyperledger של IBM הצליחה חברת הסטארטאפ הישראלית להעביר את הכרומוזום של חלוץ הגנום קרייג ונטר. מדובר בהישג שמניע את האנושות לתגליות חדשות בגבול החדשני של מחקר גנטיקה ופתרונות. ככל הידוע זו הפעם הראשונה שמישהו העביר בהצלחה רצף DNA על Blockchain. בעקבות זאת, מתכוונת החברה להיות הראשונה שתביא את רצף הגנום המלא באמצעות פלטפורמת ישירה לצרכן (D2C).

 

חברת DNAtix נוסדה על ידי שני יזמים, עופר לידסקי, יזם סדרתי ומומחה מתחום התוכנה ואבטחת המידע, וד”ר טל סינס, בוגר מכון ויצמן ובתפקידו האחרון שימש מנהל הקניין הרוחני של הטכניון. מאוחר יותר הצטרף אליהם ד”ר יצחק אדיג’ס, מומחה שייעץ לממשלות ולחברות גדולות.

בשיחה עם אתר הידען אמר לידסקי: “הארנק הגנטי שאנו מפתחים הוא חלק ממערכת אקולוגית (אקוסיסטם) מקיפה. התהליך מתחיל בכך שאדם מבצע תהליך של ריצוף גנומי מלא באחת מהחברות העוסקות בכך. בתהליך זה עובר למעשה הקוד הגנטי מהגוף לקובץ מחשב. מחיר תהליך זה עשוי לרדת מתחת למאה דולר בשנה-שנתיים הקרובות, ואנשים רבים יוכלו לרצף את הגנום שלהם ולחפש בו משמעות.”

 

“אנחנו מפתחים תשתית שמאפשרת לקחת את הרצף הגנומי הזה, להעלות אותו בצורה מאובטחת לתוך בלוקצ’יין ייעודי כך שאפשר יהיה לבצע בדיקות גנטיות ואנליזה על ה-DNA ולהישאר אנונימי.”

“האקוסיסטם יאפשר לכל השחקנים בעולם הגנטיקה לעבוד יחד. חוקרים יוכלו להוציא קול קורא על גן מסוים או איזור מסוים ב-DNA שאותו הם רוצים לחקור וצרכנים יוכלו לבחור אם הם מעוניינים להשתתף במחקרים ויקבלו תמורה שנקבעה בניסוי עצמו. הדבר פותח אפשרויות חדשות לעולם המחקר הגנטי שכיום הוא בעייתי מאוד ומוגבל. לחוקרים קשה מאוד להשיג דגימות רבות. בזכות כך יכולים כעת צרכנים, מוסדות בריאות, מרכזי מחקר ומרפאות, המעוניינים להשתמש, לבדוק או לאסוף נתוני DNA להתחבר ולעבוד יחד לקבלת פתרונות בריאותיים טובים יותר ולהרגיש בטוחים בשיתוף המידע הגנטי שלהם. כיום זמינות הדגימות הגנטיות שחוקר יכול לעבוד עליהם נמוכה בגלל העדר האנונימיות. הפיתוח של DNAtix יספק תשתיות לייצור בדיקות, ביצוע מחקרים ותכנון טיפולים חדשים.”4

 

“להוריש” גנום מקודד

“למשתמש יש ארנק שמייצג אותו במערכת ובתוך הארנק יש את הדנא שלו ובדיקות גנטיות. הארנק הגנטי הוא הממשק בין המשתמש לאקוסיסטם ושם הוא מבצע את הבדיקות הגנטיות שלו ומשתתף במחקרים ויכול אפילו לעשות תהליך של הורשת הDNA. לצאצאים שלו כך שלדוגמה נין שעוד לא נולד יוכל לחפש אחר רמזים גנטיים דורות אחורנית אם יהיה בכך צורך. יש לכך משמעות אדירה – אפשר יהיה לדעת בדיוק רב יותר כיצד יבטאו הגנים אצל אותו נין.”

לידסקי מסביר כי מדובר בהתקדמות משמעותית, כאשר בדצמבר 2017 הצליחו אנשי החברה לשלוח רצף גנומי קצר של וירוס, על גבי בלוקצ’יין של התאגדות איטריום וכאמור לפני שלושה שבועות כבר הצלחנו להעביר רצף גנומי אנושי שלם.

כמה שוקל קובץ כזה?

“רצף מלא של בן אנוש שוקל 1.5 גיגה. זה אולי לא נשמע הרבה אבל מדובר בסדרי גודל לעומת כל המידע שעבר בצמידות לבלוקצ’יין עד כה. במסגרת הפיתוח שחררנו כלי ראשון בקוד פתוח שדוחס את הרצף ב-75% ואנו עובדים על שיטת דחיסה שתשפר משמעותית נתון זה. בחצי השנה הקרובה אנו מתכוונים להוציא חבילות בדיקות גנטיות שישתמשו בטכנולוגיה.”

עם זאת, לידסקי מודה כי החברה אינה יחידה בשוק ובמקביל אליה פועלים כבר חמישה שחקנים רציניי מהודו, רוסיה וארה”ב אך לטענתו, החברות האחרות נמצאות עדיין בשלב התכנון ולא הראו עדיין היתכנות כמו שעושה החברה הישראלית המונה תשעה עובדים, ועוד כעשרה יועצים חיצוניים.

 

לסיכום אמר לידסקי: “עולם הרפואה עובר לרפואה מותאמת אישית ורפואה מניעתית. עמוד התווך של שתי המגמות הללו היא הגנטיקה. אנו מאפשרים להחזיר את השליטה על המידע הגנטי לאדם הפרטי.”

5 תגובות

  1. יוסף
    אנשים “פגומים”? אין לך כל בושה?!?

    למחלתו של הוקינג אין קשר גנטי.
    חרשותו של בייטהובן לא היה גנטי.
    רמאנוג’אן מת מסיבוכים של דיזנטריה, מחלה זיהומית.

    ואין שום ISO 68000…

    ממילא לדבר שטויות – אבל למה להיות גס רוח???

  2. בנושא מניית אנרגיה חשמלית, ישנו תקן ISO 68000 לשמירה על המידע הזה, הכביכול אנונימי.
    לדעתי הגיע הזמן אתית גם בנושא גנטי. אמנם המידע אנונימי אבל אם יגלו שרצפים גנטיים מובילים למחלות ומניסיוני, כולנו עם גנים פגומים, נתחיל בתכנון גנטי – הממשלות. אמנם מהצד השני – מחקר רפואי גם ירוץ קדימה. תכנון גנטי למדנו – גרוע. לפי תכנון גנטי להוקינג לא היתה סיבה לשמור אותו בחיים. בלי הוקינג לא היה לנו: ידע חורים שחורים, הספרים קיצור תולדות הזמן ואחרים, מאבק להבנה על הפגיעות של נכים קשים להטרדות, והתרעה בקול רם על בינה מלאכותית.

    סקירת ההיסטוריה מראה שהרבה אנשים פגומים הפיקו תיאוריות ענקיות. רמנוג’ן, בטהובן. הוגי דיעות.
    לדעתי באופן אינהרנטי ציויליזציות מתקדמות מדעית בסופו של דבר, אבל רובן כנראה לא שורדות את חוסר בגרותן התרבותית. לכן כנראה כדאי מאד שיהיו חיים במקומות רבים ביקום, כדי שחלק מהם ישרדו הסתברותית את המשברים, לתקופה יותר ארוכה.

  3. שלום שוב,

    נזכרתי בדבר מה נוסף.

    אם מגיעים לכתבות דרך הקטגוריות, יש אפשרות לראות כמה תגובות יש לאותה כתבה.

    (מעל הכותרת של הכתבה, יש שורה אדומה באותיות קטנות ובה מצוין התאריך, מספר התגובות לכתבה והמחבר).

  4. שלום,

    אני לא בטוחה בדברי.

    אם זכרוני אינו מטעני, באחת התגובות בעבר, כתב אבי שאין באפשרותו לקרוא את כל התגובות ואף
    אין זה הגיוני לצפות שיעשה כן.

    ואם מישהו רוצה לבקש ממנו דבר מה או לומר לו דבר מה, יש לכתוב לו למייל.

  5. אבי בליזובסקי שלום,

    לא הגיע הזמן לסדר את הבעיות המתמשכות בדף ״תגובות אחרונות״? הודעות רבות מופיעות שם בכפילות פעמיים או שלוש פעמים, והודעה ששלחתי לפני כמעט חצי שעה (בכתבה על הנמלים) עדיין לא מופיעה שם, ומנסיון יקח עוד הרבה זמן עד שהיא תופיע.

    ולמה זה כל כך מסובך לרשום ליד כל כתבה כמה תגובות נרשמו לה כדי לחסוך לנו את כניסה לכל כתבה בנפרד בשביל לבדוק?

    כבר עבר הרבה זמן מאז השקת האתר החדש ולא נראה שמישהו מתכוון לטפל בבעיות האלו, זה פשוט ישאר ככה וזהו?

    בנוסף אני ממליץ להציג כבר בדף הראשי (ולא דרך קישור) חלון ובו לפחות 20 תגובות אחרונות שנכתבו, זה יהיה ממש נוח. בעצם כפי שהיה בממשק הקודם וחבל ששיניתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.