חרב הפיפיות של הרפואה האישית‬

הטכנולוגיה מאפשרת לנו להיטיב להבין את ההבדלים בין בני אדם ולספק להם נתונים אישיים, אבל האם אנחנו יודעים תמיד אילו הבדלים לחפש ומה משמעותם?

פרופסור סיוארט פיירשטין מאוניברסיטת קולומביה דן במדור פורום בעמוד 19 בשאלה “מה מבקש המדע לגלות?” ומעלה על נס את החשיבות הגדולה שיש במדע לעצם שאילת שאלות – חשיבות הגדולה לאין שיעור ממתן התשובות.

בגיליון זה אנו מציגים את אחת השאלות הגדולות של מדעי החיים והרפואה: מדוע אנחנו שונים זה מזה? מהו מקור ההבדלים האינדיבידואליים הקיימים אפילו אצל תאומים זהים? זה שנים מתנהל ויכוח עז בשאלה אם הדבר נובע מן הגנים שאנו יורשים מהורינו או מן הסביבה. כיום מסכימים כמעט כולם שהתשובה היא שילוב של הדברים, ויותר מזה, לפעמים הסביבה משפיעה על הגנטיקה עצמה.
כל מי שקרא בעיון את הגיליונות האחרונים שלנו, ויקרא גם את הגיליון הזה שלפניכם, ימצא לכך כמה רמזים מרתקים שיחוללו, לדעתנו, מהפכה בעולם הרפואה. לא זו בלבד שהגנים של כל אחד מאתנו שונים מעט זה מזה, אלא שאף כבר בשלבים הראשונים של התפתחות העובר מתחילה הסביבה לשנות אותם, אם באמצעות שינויים אפיגנטיים (שעליהם הרחבנו את הדיון בגיליון הקודם) ואם באמצעות אלמנטים ניידים המשנים באופן פעיל את מבנה הגנום של כל אחד מאתנו, בייחוד באזורי מוח כמו היפוקמפוס, ויוצרים הבדלים נוספים בין אדם לאדם (עמוד 22). בהקשר זה, פרופסור יצחק פרנס מתאר במדורו “שטיפת מוח” (עמוד 16) כיצד התעללות ותנאי לחץ בילדות משנים באופן בלתי הפיך את מבנה ההיפוקמפוס ומשפיעים לרעה על מהלך חייהם של קורבנות ההתעללות.

כיצד נושפע אפוא מן הידע המצטבר על הסיבות לשונוּת בין בני אדם? אחת ההשפעות העיקריות היא התפתחותה של “רפואה אישית” האמורה להעניק לכל אדם את הטיפול הרפואי המתאים לו. רופאים יוכלו להתבונן במערך הגנטי, האפיגנטי, המטבולי ואף המיקרוביומי שלנו (עמוד 9) ולהצמיד לנו אבחנה וטיפול אישיים. התפתחויות כאלה משתלבות עם המגמה ההולכת ומתפתחת של ניטור רציף בזמן אמת של מצב בריאותינו, כפי שדיווח ד”ר דניאל קראפט, מרצה באוניברסיטת הסינגולריות, בכנס הסינגולריות הראשון בישראל, שנערך במארס השנה בתל אביב.

אבל האם יש בכך רק טוב? האם המדיקליזציה של החיים אינה נעשית כבר היום מופרזת? האם איננו מגזימים בניתוח הרכב המזון שלנו עד הרמה המולקולרית (בדרך כלל בלי להבין את הנושא לעומק, בלי להסתמך על מחקרים מהימנים ותוך הטיות של גורמים בעלי עניין)? כבר היום אפשר להזמין באינטרנט במחיר סביר את הרצף הגנטי האישי שלנו ולפנות לכל מיני מומחים לקבלת ייעוץ – הרי אם נדע מראש נוכל “בוודאי” למנוע חולי עתידי.

המאמר “הוויכוח הגדול על סרטן הערמונית” (עמוד 36) מדגים כיצד במקרים רבים עודף המידע עלול להזיק דווקא. אבחון מוקדם של סרטן הערמונית, טוען כוח משימה אמריקני שבדק את הנושא, גורם לאלפי גברים לעבור טיפולים קשים ללא צורך. בגיליונות קודמים הראינו ממצאים דומים גם לגבי סריקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. נראה שגם בנושא הזה, כמו בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה מקדימה את היישום הנבון והשקול, בייחוד משום שיש עדיין שאלות רבות שאין עליהן תשובות. עידן הרפואה האישית אולי עומד בפתח מבחינת אמצעי הבדיקה, אבל אין ודאות שיש לנו הכלים התיאורטיים המתאימים לנתח את התוצאות.

והפתרון? אין דרך אחרת אלא להמשיך במחקר המדעי, לענות על השאלות, ולהעלות שאלות רבות חדשות. זהו אתגר אדיר – ואנו מצטרפים להמלצתו של חתן פרס נובל, פרופסור דן שכטמן, שבריאיון שערכנו עמו (עמוד 14) המליץ לכל מי שמחפש אתגר ועניין ללמוד מדע וטכנולוגיה. “מדע מתאים מאוד לאנשים שאוהבים לשחק,” אומר שכטמן. “זהו המשחק האולטימטיבי למבוגרים.” ומצטרף אליו פרופסור פיירשטיין וכותב: “…המדע [הוא] סדרה של חידות אלגנטיות, וחידות בתוך חידות. ומי אינו אוהב חידות?” והריאיון עם ג’ואנה אייזנברג (עמוד 65) מדגים זאת היטב.

ונסיים באזכור עוד תחום שבו מתחילה להתפתח מגמה של התאמה אישית, והוא החינוך. יש חוקרים ומפתחים בשדה החינוך וההשכלה, הטוענים ומקווים שגם החינוך יהפוך להיות אישי (כפי שהיה לפני המהפכה התעשייתית), כי הרי אנו שונים בדרכי הלמידה שלנו, באינטליגנציה שלנו, בעוצמות ובתחומי העניין של כל אחד ואחת מאתנו. יש להניח שהדבר יהיה יישומי מבחינה כלכלית אם המו”פ המדעי וההמצאתיות הטכנולוגית יאפשרו זאת.

קרדיט: סטודיו אוסו באיו