"באמצעות רגולציה ושליטה בתהליכים בתא, אפשר יהיה לטפל במחלות ובפציעות שקשה לטפל בהן בדרכים המקובלות."

כך אמר פרופ' אליעזר שלו, בפתח כנס BIRAX השני לרפואה רגנרטיבית בהשתתפות מאות חוקרים מבריטניה ומישראל שהתקיים לא מכבר בפקולטה לרפואה בטכניון.

מעט מאוד מדינות ניצלו בזמנו מהגל העכור האנטי מדעי ששטף את העולם בכל הקשור למחקר בתאי גזע עובריים שהגיע לשיאו בהחלטת נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש לאסור מחקר בתאי גזע במימון פדרלי ממניעים דתיים. שתיים מהבולטות במדינות שהמשיכו לחקור את הסוגיה, ואף במימון ממשלתי היו ישראל ובריטניה.
אמנם האיסור בוטל על ידי הנשיא אובמה, אבל שמונה שנות התקדמות יצרו פער, ובשבוע שעבר התכנסו בביה"ס לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון כ-300 חוקרים משתי המדינות לכנס השני לרפואה רגנרטיבית ישראל-בריטניה במסגרת תכנית BIRAX.

תכנית (Britain Israel Research and Academic Exchange Partnership) BIRAX היא תכנית בשווי 10 מיליון ליש"ט, שהוקמה ביוזמת שגרירות בריטניה בישראל והמועצה הבריטית בשיתוף עם קרן פירס ומגבית בריטניה. התכנית מממנת מחקר חדשני המשלב טיפולים בתאי גזע, בכדי להתמודד עם כמה מהמחלות הקשות בעולם. מעל 4 מיליון ליש"ט כבר הושקעו במימון 7 פרויקטים בבריטניה ובישראל. המחקרים מתקיימים בין היתר באוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', נוטינגהם ואדינבורו.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא סיפר למשתתפים בדברי הברכה שלו כיצד בקשה צנועה של פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, לסיוע בסך אלף דולרים גרמו להבאתו לארץ של פרופ' ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין. התוצאה היתה מאמר משותף, הראשון שתיאר כיצד ניתן להפיק תאי גזע עובריים, ובכך פתח תחום חדש וכן, הוא אחד המאמרים המצוטטים ביותר של חוקר בטכניון.
פרופ' אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה על־שם רות וברוך רפפורט בטכניון אמר על תחום הרפואה הרגרנטיבית: "התחום מתפתח לפני עיניינו. תחום זה נחשב אחד התחומים החשובים במחקר הביו-רפואי. באמצעות רגולציה ושליטה בתהליכים בתא, אפשר יהיה לטפל במחלות ובפציעות שהיה קשה לטפל בהן בדרכים המקובלות. השיטה הזו פותחת דרך חדשה לפצות על הירידה בתפקוד של אברים שנשחקו, בעיקר בשל העליה בתוחלת החיים והנדירות של השתלת אברים. התחום גם מפתח שיטות לביצוע ניסויים שישמשו כחלופה לניסויים בבעלי חיים.
הכרת ההיבטים הרבים של התחום, שיתוף פעולה בין חוקרים חוקרי מדע בסיסי, מהנדסים וחוקרים קליניים הוא תנאי מקדים לגישות חדשות לרפואה רגנרטיבית. המפגש מאפשר לגורמים השונים להיפגש ולפתח רעיונות חדשים.
שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי, דיוויד ווילטס, דיבר על מחויבותה של בריטניה להשקעה במדע, בפרט בתחום הבריאות ועל קשרי המדע בין המדינות.
שגריר בריטניה בישראל מתיו גולד, בירך את 300 משתתפי הכנס ובהם 120 חוקרים מ-24 אוניברסיטאות בבריטניה. מעבר לתחום הרפואה הרגנרטיבית, כנס זה מדגים את הדרך שבה היחסים בין בריטניה לישראל צריכים להיראות. שתי המדינות צריכות לנצל את התחומים בהן הן מצטיינות ולדעת שהן יכולות להשיג הרבה יותר ביחד, לטובת שתי המדינות ולטובת האנושות.
שיקום הלב
פרופ' ליאור גפשטיין, שנשא את ההרצאה המדעית הפותחת בכנס תיאר כיצד ניתן לרפא מגוון סוגים של איזורים פגועים בלב (המשאבה, קירות החדרים וכו') בעזרת תאי גזע מושרים – כלומר תאי עור או תאים נגישים אחרים של אדם בוגר, רצוי של החולה עצמו, שעוברים תהליך שמחזיר את השעון לאחור והופך אותם לתאי גזע. "רקמות לב של בוגרים הם בעלי יכולת התחדשות מוגבלת וכל אבדן משמעותי של תאי לב, כפי שקורה למשל במהלך התקף אוטם שריר הלב, אין ממנו חזרה, והוא מוביל להתדרדרות מצבו של הלב. "
"אוטם שריר הלב הוא מחלת הלב העיקרית שמספר החולים בה בעליה והיא אחראית ליותר אישפוזים מאשר כל צורות הסרטן ביחד. השתלת תאי גזע בוגרים תסייע להתמודד עם בעיות בשאיבת הדם, הפרעות קצב הלב, ברדיקרדיה (ירידה דרסטית בקצב פעימות הלב אל מתחת ל-60 פעימות בדקה) ויציאה מסנכרון."

שיקום הכבד
ד"ר יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית וד"ר הולגר גרהרד מהמרכז לחקר הסרטן בלונדון הציגו דרך להבנת תפקודו ולשיקומו של הכבד. לדברי ד"ר גרהרד מחלות כבד הן גורם המוות החמישי בגודלו בבריטניה והא ממשיך לעלות. מעט מאוד כבדים ניתנים להשתלה בהשוואה לצורך העצום. טכנולוגיות תאי גזע יכולה לגשר על הפער באמצעות יצירת תאי כבד מתאים אחרים בגוף. הטכנולוגיות הקיימות מאפשרות כיום רק לייצר תאי כבד בעלי תפקוד מוגבל ושרידות נמוכה לאחר ההשתלה. כלי דם קטנים הם קריטיים לתמיכה בשרידות תאי הכבד המושתלים בספקם חמצן וחומרים מזינים. בפרויקט משותף זה של שתי המעבדות, מבקשים החוקרים לבנות רשת של כלי דם קטנים התומכים בהתפתחות תאי כבד בצלחת פטרי. בטווח הקצר המחקר יספק פלטפורמה חדשה לחקר התחדשות הכבד ובטווח הארוך יחליף את הליך השתלת הכבד."
שיקום המוח
ד"ר שרונה אבן-רם מביה"ח הדסה וביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית ופרופ' קווין שקשף מאוניברסיטת נוטינגהם תיארו מחקר משותף לפיתוח טיפול רגנרטיבי בפרקינסון.
מחלת פרקינסון היא המחלה הנוירו-דגנרטיבית השניה בתפוצתה והיא נגרמת באמצעות שחיקה של תאי העצב. הטיפולים הקיימים מספקים הקלה זמנית וגורמים לתופעות לוואי קשות. טיפול תאי באמצעות תאי גזע עובריים נוסה לא מעט בשנים האחרונות אך עדיין עומדים מכשולים לא קטנים בדרך לשימוש קליני בתאים אלה, כדי למנוע היווצרות גידולים באתר ההשתלה. כמו כן, נרשמה שרידות נמוכה של התאים המושתלים.
ד"ר אבן-רם הציגה בכנס שיטות חדשות לבחירת התאים שיושתלו בגוף כדי למנוע השתלת תאים שעלולים להפוך לסרטניים ובכך לאפשר הכנה בטוחה של תאי עצב. בנוסף, המדענים מאפשרים יצירת שיטות חדשות לאספקת נוירונים בוגרים שישמרו על תפקודם לאורך זמן וישקמו את האיזורים הפגועים במוח. הגישה המשולבת צפויה לסלול את הדרך לקראת טיפול תאי קליני למחלות נוירודגנרטיביות כגון פרקינסון.
פרופ' תמיר בן-חור מהדסה והאוניברסיטה העברית ופרופ' סידהרתאן צ'ומדרון מאוניברסיטת אדינבורו הציגו פתרונות אפשריים באמצעות שיטות רפואה רגנרטיבית למחלת הטרשת הנפוצה (Multiple Sclerosis). מחלה זו פוגעת בהדרגה בעצביהם של צעירים. מערכת החיסון תוקפת את כיסוי מערכת העצבים בתוך המוח ובעמוד השדרה ובסופו של דבר מובילה לאבדן תפקוד העצבים. בעוד תרופות יעילות יחסית מאפשרות להקל על מצבם של החולים בשלבים הראשונים של המחלה, אין עדיין תרופות לשלבים המתקדמים שלה, שבהם מצב הבריאות מתדרדר, והדבר מוביל לנכות בלתי הפיכה.
הפתרון המוצע על ידי השניים הוא השתלת תאי גזע מסוג מסויים הנמצאים בריכוז קטן בנוזל במח העצם, שיכולים לייצר מחדש את המילאין במוח, למנוע את התדרדרות ולאפשר את שיקום המוח בהיות התאים הללו קדם תאי עצב. הטיפול נמצא כעת בשלבי ניסויים בבעלי חיים.
בתחום משלים הציג ד"ר אלסדאיר רוני מאוניברסיטת אדינבורו את המחקר המשותף לו ולפרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית ופרופ' צ'ארלס פרנץ' מאוניברסיטת אדינבורו בו הם חוקרים את תפקיד צינורות הדם בהתחדשות תאי עצב. "ישנו צורך דחוף בטיפולים שיקומיים כדי לשקם את המוח בעקבות מחלות שונות. כשלון ביצירת תאי עצב חדשים להחלפת אלו שאבדו בשל פציעות או מחלות גורם לנכות ולפגיעה קוגניטיבית. הגדלת היכולת של המוח הבוגר ליצור נוירונים חדשים היא המטרה של הרפואה הרגנרטיבית, משום שהיכולת של תאי העצב להתחדש יורדת עם הגיל והמשך יצירת נוירונים חדשים עשויה למנוע את ההתדרדרות הקוגניטיבית.
העדויות כיום מראות שלכלי הדם תפקיד חיוני להתפתחות ולתפקוד מוח שמשתילים בו תאי גזע עצביים. המחקר בשתי המעבדות, מתמקד בהיתכנות של הגברת יצירת תאי העצב באיזורים מסוימים במוח באמצעות הגברת יצירת כלי דם.
סכרת
פרופ' אן קוק מקיימברידג' ופרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית הציגו מחקר משותף של שתי המעבדות שלהם בחקר השפעת ההיבטים האוטואימוניים של מחלת סכרת מסוג 1, ואת התחדשות תאי הבטא. סוכרת מסוג 1 הידועה גם כסכרת נעורים) נוצרה מהרס תאי הבטא יוצרי האינסולין בלבלב כתוצאה מפגיעה עצמית של מערכת החיסון. הרפואה הרגנרטיבית אמורה לסייע בייצור תאי בטא מתאי גזע, ואולם נדרש מחקר גם של ההיבטים האוטואימוניים, שכן גם התאים המושתלים עלולים להיות מותקפים על ידי מערכת החיסון.

מחקרים בסיסיים
פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת ת"א הציג התפתחויות בתחום הננוטכנולוגיה, שיאפשרו שימוש ברפואה רגנרטיבית, כגון העברת תרופות ישירות ליעדן.
מחקר אחר בו שותפים פרופ' יאיר רייזנר ממכון ויצמן וד"ר פול פיירצ'ילד מאוניברסיטת אוקספורד מבקש למצוא דרכים לשכנע את מערכת החיסון שלא לתקוף תאי גזע בעקבות השתלה של תאי גזע מהחולה עצמו וגם מתורמים אחרים אשר מערכת החיסון עלולה לתקוף. השניים פועלים ביחד כדי לחקור את הבסיס המולוקלרי והתאי של דחיית תאי גזע. המטרה היא להוסיף לתאי הגזע יכולת להשפיע על המערכת לתת בהם אמון ובכך להגדיל את השרידות לאורך זמן של רקמות מושתלות.
פרופ' בני רובינוף, מהאוניברסיטה העברית תיאר את הדרך שבה מייצרים שורות תאי גזע עובריים להשתלה תוך שימוש בלייזר במקום בזרזים שמקורם בבעלי חיים. כיום מופצים תאי גזע אלה לחוקרים בארה"ב ובקנדה.