אם יצליחו מאמצי הפיתוח של הטכנולוגיה הזאת, תוכל רוש להאיץ את תוכניותיה לפיתוח תרופות המתמקדות בקבוצות מוגדרות של מטופלים, במתכונת של רפואה בהתאמה אישית.
רוש תממן את המחקר הטכנולוגי שיתבצע על ידי יבמ ותעמיד לשירות הפרוייקט משאבים נוספים הזמינים בחברה הבת שלה העוסקת במיפוי גנטי. רוש תפתח ותשווק את כל המוצרים שיתבססו על הטכנולוגיה החדשה הזאת.
הטכנולוגיה בה תשתמש רוש מבוססת על טרנזיסטור ייחודי של יבמ, המאפשר למפות את רצף הגנים ברמת המולקולה הבודדת, באמצעות העברת ה- DNA דרך חרך זעיר בגוף הסיליקון, שכל גודלו אחד חלקי מיליון של מ”מ (ננוטמטר בודד). לאחר שהטכנולוגיה תפותח במלואה, בתהליך הצפוי להימשך שנים אחדות, יצנח מחיר הפיענוח של מכלול הגנים של אדם מסויים ל- 100-1,000 דולר בלבד – לעומת עשרות אלפי דולר כיום.
אם יצליחו מאמצי הפיתוח של הטכנולוגיה הזאת, תוכל רוש להאיץ את תוכניותיה לפיתוח תרופות המתמקדות בקבוצות מוגדרות של מטופלים, במתכונת של רפואה בהתאמה אישית. פיענוח מהיר ואמין של רצפי DNA יסייע לרוש לאתר חולים המגיבים טוב יותר לתרופות מוגדרות, לצמצם תופעות לוואי ולהוריד את עלויות הפיתוח של תרופות חדשות.
רוש משווקת כבר תרופות המיועדות לחולים בעלי פרופיל גנטי מוגדר. כך, למשל, מציעה החברה ערכת אבחון המודדת צמיחה של תאים מסויימים של סרטן השד – ומזהה את החולות הצפויות להגיב טוב לטיפול בהרצפטין. אשתקד מכרה רוש הרצפטין ב- 5 מיליארד פרנק שווייצי.
עם זאת, מציין מנהל מחלקת הביולוגיה החישובית במעבדות המחקר של יבמ, אג’אי רויורו, כי תהליך הפיתוח של הטכנולוגיה החדשה עשוי להמשך שנים. לאחר שיבמ פיתחה כבר טכנולוגיה להעברת ה- DNA דרך שבב הסיליקון, יידרשו עתה מאמצי מחקר אינטסיביים נוספים על מנת לשלוט בקצב המעבר הזה, באופן שיאפשר זיהוי מדוייק של רצף הגנים.
6 תגובות
גרעין:
המילים שרשמת רק חזקו את הרושם שלי שאתה טועה.
אני בא מתחום המחשבים ואני מכיר היטב את המאמצים שתמיד עשו ועדיין עושים כדי לשפר את יכולתנו לעבד נתונים.
חלק מהפטנטים שרשמתי הם בדיוק בתחומים אלה.
אתה מבין? יש אנשים שיודעים מה צריך לעשות והם עושים זאת ויש אנשים שיודעים רק לרשום מילים גדולות ולקוות שזה ישכנע (מבלי לדעת אפילו במה הם רוצים לשכנע).
מיכאל,
החברים שלי קוראים לי גרעין, אני מצפה שתקרא לי מר עפולה. או אדון. או גם וגם.
בכל מקרה, טכנולוגיית הניתוח באה מעל שכבת טכנולוגיית האיסוף. טכנולוגיית האיסוף התפתחה דרמטית בעשור האחרון. המחיר והזמן לריצוף נוקלאוטיד בודד הם בדרך כלל השיטות למדוד את ההתפתחות של התחום והשיפור הוא מעריכי כבר תקופה ארוכה מימי “פרויקט הגנום האנושי” (שזה באמת כולה עשור בודד). וזה בלי לדבר על פריצות הדרך בRNAI, ריצוף חלבונים, והבנת תפקיד האפיגנטיקה. כלומר גם המדע הטהור זינק וגם יכולת האיסוף. זה הביא אותנו לנקודה שהיום דיון על ניתוח הנתונים הוא לא מופרך אבל עדיין עתידני. וזה זמנם של היזמים להצליח להקדים את החברות הגדולות מחד גיסא, ומאידך גיסא להצליח לגייס הון.
אני מקווה שהמילים הגדולות שרשמתי בהודעה עשו עליך רושם ונתנו לך תחושה שאני צודק ואתה טועה. אחרת למה בעצם אני עושה את זה? מה הטעם של טיקבוק אם הוא לא משכנע אף אחד?
גרעין:
ממש לא ברור לי איך אפשר להתחיל היום משהו שכבר החלו בו לפני יותר מעשור.
אם יש לך רעיון לסטארטאפ – לך והקם אותו.
אם אין לך כזה רעיון אתה סתם מדבר בעלמא.
מיכאל,
אני לא חושב שזה כל כך פשוט. אנחנו מדברים על 3 מיליארד בסיסים לאדם, ולזה צריך להוסיף שכבות של RNAI, חלבונים, ואולי נתונים אפיגנטיים כמו מטילציה וכו’. מורכבות הניתוח כאן היא משמעותית לעומת שיטות עיבוד סטנדרטיות, אבל האתגר האמיתי כאן הוא שלב הצגת התמונה להדיוטות טכנולוגיים – כלומר, מערכות ברמת מורכבות כזאת בדרך כלל לא נותנות תוצאות שאמורות להיות נהירות לרופא אלא למומחה מערכת. זה נשמע הבדל קטן, אבל לדעתי הוא אדיר.
אני מסכים עם עמי. אם המדע יאפשר בעוד 3 שנים ריצוף מלא לכל אדם מערבי – הסטרט אפים הישראלים צריכים להתחיל לההגג עכשיו.
עמי:
שיטות לעיבוד מהיר של כמויות אדירות של מידע נמצאות בלב עיסוקיהם ומחקריהם של אנשי המחשבים כבר שנים רבות ובוודאי שתמשכנה להימצא שם.
במילים אחרות – כל הזמן משקיעים בזה.
אפילו בתחום הספציפי של דליית מידע מן הגנום נעשתה עבודה רבה (ולמעשה פענוח הגנום הוא רק חלק מעבודה זו).
במילים אחרות: למה בדיוק אתה מתכוון?
עם ההתמודדות הזו, אני בטוח שיצליחו בגבורה וידעו להפיק במחיר “ששווה לכל נפש” (או בתרגום למציאות: לאדם הלבן בעולם המערבי) טכנולוגיות של פיענוח גנום אישי וכל זה יקרה תוך שנים ספורות. עד אז יש להבין שבעוד שנים ספורות יעמדו מולינו ספריות אדירות מימדים של מידע והללו ימשיכו לזרום בכמויות חסרות תקדים. עם כל המידע הזה והערכה נכונה שלו יצטרכו להתמודד בעתיד הקרוב – ולזה נראה שאין כרגע כלים חכמים מספיק. הפיתוח הזה צריך להעשות במקביל, למרות שהתוצר עדין לא קיים. צריך לצפות את ההתמודדות העתידית ולהשקיע גם בפן של עיבוד המידע – כי כמו שזה נראה הוא הולך להיות צוואר הבקבוק.
בברכת חברים,
עמי בכר