הפיזיקה מאחורי התפשטות השיעול והעיטוש – הגיע הזמן לזנוח מודלים מיושנים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת אבחון מהיר של מחלות ובהן COVID-19
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עושים שימוש בננוטכנולוגיה של מקלוני זהב לפיזור ספקטרופוטומטרי כדי לזהות תאי הרג ותאי הצלה המשמשים במערכת החיסון
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום
העור, הפועל היטב גם בסביבה מימית, מתקן את עצמו במקרה של נזק וכך משמר תפקוד יציב לאורך זמן
דגימות הנגיף נאספות בבדיקת נשיפה פשוטה או על ידי משטחי גרון ואף * הפיתוח הינו חלק מכוח הפעולה המדעי למאבק בקורונה שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון
קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן מהטכניון בוחנת האם אפשר למדוד בעזרת אופטיקה אי-אחידות של מבנים בסקאלה ננומטרית?
פיתוח משותף של מדענים בטכניון ובמעבדות IBM בשוויץ: התקן המפריד חלקיקים ביולוגיים על פי גודלם באמצעות שדה חשמלי. ההתקן עשוי לשמש באבחון מהיר של חולי
הטכנולוגיה החדשה עשויה לסייע בין היתר בהגנה על מערכות ואזורים רגישים במצבים של פגיעה מכנית – כמו למשל רכב המעורב בתאונה * המחקר התפרסם ב-27.1.20
מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי ננו-צינוריות מהתרכובת WS2 לוכדות אור בליבותיהן ומפיקות בתגובה זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי שנמדד הוא העוצמתי ביותר מסוגו
מדענים הצליחו להשמיד תאים סרטניים בעכברים תוך שימוש בתרכובות נחושת ננומטריים, בשילוב עם טיפול אימונולוגי. לאחר הטיפול, לא נצפו עוד תאי סרטן
הביטוי "על הקצה" מקבל משמעות חדשה כאשר מדובר בניסויים במצבים קוונטיים של החומר. מדעני מכון ויצמן למדע חקרו אלקטרונים הנעים סביב קצותיה של מערכת ייחודית.
"סיימתי דוקטורט במכון ויצמן ועברתי אחר כך לעשות פוסט דוקטורט אצל פרופ' מקדונלד באוסטין טקסס. במסגרת המחקר פרסמנו מספר מאמרים על הגרפן הדו שכבתי המסובב.
השיטה החדשה תאפשר לזהות תרופות מזויפות, חומרי נפץ מרחוק ולבצע בדיקות דימות רפואיות בקרינה לא מייננת. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתבי העת NATURE COMMUNICATIONS ו NANO LETTERS ויוצגו בתחילת
פרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה הצליח לשלב לראשונה שתי נקודות קוונטיות ליצירת מולקולות מלאכותיות יציבות, וכעת הוא סבור כי הגילוי ישפיע על
מדענים הצליחו לפתח שיטה קלה יותר לייצור המוני של גלאי זיעה מדויקים מאוד המסוגלים לזהות מגוון של תרכובות הנמצאות בריכוזים נמוכים, תרכובות הקשורות למצבים רפואיים
מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה
חוקרים הצליחו להפוך חיידקים לאורגניזמים ננו-ביו-היברידיים המסוגלים לצרוך פחמן דו-חמצני וחנקן הנמצאים באוויר ולייצר מתוכם מגוון סוגי פלסטיק ודלק – צעד ראשון מבטיח אל עבר
מי השפכים הרעילים נוצרים בעיקר בתהליכי ייצור של דבקים אך גם בתעשיות העץ, הנייר והטקסטיל. סילוק הפורמלדהיד מהמים חיוני למניעת זיהום של מי-תהום וקרקעות
הגישה הוכחה כיעילה בעכברי מודל – הן כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה פעילה * פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מובילת המחקר: "אנו סבורים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים
החומר המשולב עשוי לצמצם ואף למנוע תופעות של דלקת ועששת חוזרת, הגורמות לצורך בטיפולי שורש ובעקירות שינים; הוא מעורר עניין רב בקרב מומחים לרפואת שיניים
ננוטכנולוגיה של דנ"א עושה שימוש במולקולות דנ"א בתור אבני בניין הניתנים לתכנות לשם יצירת מבנים תוך קבלת בקרה גבוהה
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא