ננו טכנולוגיה

פרופ' הדר שטיינברג, מרכז הננו באוניברסיטה העברית. צילום: יואב דודקביץ'

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום

ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי ננו-צינוריות מהתרכובת WS2 לוכדות אור בליבותיהן ומפיקות בתגובה זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי שנמדד הוא העוצמתי ביותר מסוגו

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

"סיימתי דוקטורט במכון ויצמן ועברתי אחר כך לעשות פוסט דוקטורט אצל פרופ' מקדונלד באוסטין טקסס. במסגרת המחקר פרסמנו מספר מאמרים על הגרפן הדו שכבתי המסובב.

פרופ' טל אלנבוגן, מאי טל ושי קרן-צור. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח  שיטה חדשה של ייצור ושליטה בגלי טרה-הרץ

השיטה החדשה תאפשר לזהות  תרופות מזויפות, חומרי נפץ מרחוק ולבצע בדיקות דימות רפואיות בקרינה לא מייננת. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתבי העת NATURE COMMUNICATIONS  ו NANO LETTERS ויוצגו בתחילת

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

החומר המשולב עשוי לצמצם ואף למנוע תופעות של דלקת ועששת חוזרת, הגורמות לצורך בטיפולי שורש ובעקירות שינים; הוא מעורר עניין רב בקרב מומחים לרפואת שיניים

קעקוע שהוא גם חיישן

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר

דילוג לתוכן