ננו טכנולוגיה

ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי ננו-צינוריות מהתרכובת WS2 לוכדות אור בליבותיהן ומפיקות בתגובה זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי שנמדד הוא העוצמתי ביותר מסוגו

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

"סיימתי דוקטורט במכון ויצמן ועברתי אחר כך לעשות פוסט דוקטורט אצל פרופ' מקדונלד באוסטין טקסס. במסגרת המחקר פרסמנו מספר מאמרים על הגרפן הדו שכבתי המסובב.

פרופ' טל אלנבוגן, מאי טל ושי קרן-צור. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח  שיטה חדשה של ייצור ושליטה בגלי טרה-הרץ

השיטה החדשה תאפשר לזהות  תרופות מזויפות, חומרי נפץ מרחוק ולבצע בדיקות דימות רפואיות בקרינה לא מייננת. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתבי העת NATURE COMMUNICATIONS  ו NANO LETTERS ויוצגו בתחילת

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

החומר המשולב עשוי לצמצם ואף למנוע תופעות של דלקת ועששת חוזרת, הגורמות לצורך בטיפולי שורש ובעקירות שינים; הוא מעורר עניין רב בקרב מומחים לרפואת שיניים

קעקוע שהוא גם חיישן

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר

עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

מדענים מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב פיתחו בד בעל יכולות צינון בהשראת עש הירח המדגסקרי המרהיב (Comet Moth)

ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

בתמונה: הדפסים שונים על משטח מתכת שנוצרו על ידי אלומה ממוקדת של חלקיקים טעונים. אלומה זו גרמה למשטח להתעקם בתבנית שתוכננה מראש כדי לקטב את האור. Credit: Courtesy of the researchers

אומנות יפנית בשירות המדע

בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT  הצליחו ליצור

דילוג לתוכן