ננו טכנולוגיה
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת טקסס באוסטין מיפו לראשונה ממברנות במצב רטוב באמצעות קריו-טומוגרפיית TEM, גילו התרחבות נפח של כ־30% תחת זרימת מים, ומציעים תובנות לתכנון ממברנות יעילות יותר; המחקר נבחר לשער
![התגברות על 'עיוורון' ביחס למתרחש בעומק הרקמה [צילום: דוברות הטכניון]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2025/03/bee-vision-organoids-prediction.jpg.webp)
- הטכניון
- אין תגובות
גישה חדשנית המדמה מערכת הראייה של חרקים שפותחה בטכניון צפויה להשפיע על ניטור תהליכים מולקולריים של סרטן ומחלות אחרות
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לנצל את ההחלקה, נטולת החיכוך כדי לשפר משמעותית את ביצועי רכיבי הזיכרון במחשבים וברכיבים חשמליים אחרים
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקים חיוניים שיכולים לשמש חיישנים ביולוגיים לעולמות המזון, הרפואה, מדעי הסביבה ועוד
- ד"ר רועי צזנה
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים שואפים להזניק את המהפכה השנייה בתחום הספינטרוניקה – ולהגדיל משמעותית את נפח הזיכרון במכשירים האלקטרוניים שלנו
- אוניברסיטת תל אביב
פיתוח חדש עשוי להאיץ את השימוש בגרפן בתעשיית הננו-אלקטרוניקה ולשמש ביישומים טכנולוגיים רבים
![הדמיות ממוחשבות הראו כי שינוי הכיסוי של חד-השכבה שינה את החלקלקות של המשטח. הן כיסוי נמוך והן כיסוי גבוה הולידו משטחים חלקלקים מאוד, אך בשל סיבות שונות. [מקור: Sakari Lepikko et al 2023]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/11/530361_s415570230134636_981234.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
החלקלקות של משטח יכולה להתכוונן על ידי שינוי החספוס שלו ברמה המולקולארית – כך מדגימים חוקרים מפינלנד
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
טרם הסינתזה המוצלחת, לא היה ברור אם בכלל אפשר ליצור מולקולה כזו ולהשאיר אותה יציבה מספיק זמן לשם חקר המבנה שלה והתכונות האלקטרוניות שלה.
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים מהטכניון אתגרו את גבולות האפשר בתחום של ספין-אופטיקה ברמה האטומית. הם פיתחו לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – התקן שאינו מצריך שדות מגנטיים ולא טמפרטורות נמוכות
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון הינדסו חומר העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה; באמצעות מתיחתו של החומר ברמה האטומית הם משיגים שליטה בתכונות ההולכה והבידוד של החומר ובכך מתקדמים לקראת הפיכתו למתג
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים בנו משטחים שמכוונים גידול של ננו-חוטים וננו-צינורות וצפו בתהליך גדילתם בזמן אמת. התחזית לעתיד: בניית התקנים מתקדמים, כגון תאים סולריים זעירים
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתח מכשיר שמסוגל למדוד בקלות ובמהירות את התכונות והעובי של משטחים קטנים פי 35 מקוטר שערה אנושית. השיטה צפויה לייעל משמעותית את הייצור של תאים סולאריים,
- הטכניון
- אין תגובות
לשעונים אלה תכונות ייחודיות לרבות נפח ומשקל קטנים וצריכת אנרגיה דלה – מאפיינים חיוניים משום שמדובר ברכיבים ניידים המוזנים בסוללות. לשעון הזעיר שימושים דומים לאלה של שעונים אטומיים רגילים המשמשים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
קוצים ארוכים וצפופים שנוצרו בחומר פוליסכריד סולפטי הנמצא באצות אדומות התגלו על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבעלי יכולת פעילות ביולוגית כנגד חיידקים ופטריות
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
סכמה של מעגל המדידה (a), מודל תיאורטי (b) ותדרי תהודה כפונקציה של מתח השער (c, d).
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה והמכון לננוטכנולוגיה מפתח כלים אופטיים שמרחיבים את יכולות האיבחון והריפוי
![אילוסטרציה המראה זוגות אלקטרונים על-מוליכים בתוך מבנה גרפן רב-שכבתי בזווית הקסם. באדיבות: [Ella Maru Studio]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/07/superconducting-Cooper-pairs.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
תגלית זו, של מבני גרפן על-מוליכים, תוכל לעודד את פיתוחם של התקנים על-מוליכים מעשיים
- אוניברסיטת תל אביב
החוקרים שפיצחו את הפיזיקה המרתקת של יריעות נייר מקומטות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סגיב ושלושה מעמיתיו מארה"ב זכו בפרס על תרומתם לפיתוח חומרים המרכיבים את עצמם * המחקר פותח את היסודות לבניית שבבים הרבה יותר קטנים ולפתח מוצרי איבחון רפואי מסוג חדש לחלוטין
- מכון ויצמן
כך עולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן. יתרה מכך, המדענים הצליחו לחזות במחקר מה תהיה מידת החיבור בין זרים מוחלטים רק על בסיס הריח שלהם כפי שנקלט ב"אף אלקטרוני"
- הטכניון
- 3 תגובות
החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה עמודות של ננו-גרפן, מספר שכבות של ננו-גרפן המוערמות אחת מעל השנייה, מערכות מולקולאריות שתוכלנה לשמש בעתיד בתור יסודות תפקודיים, למשל ביישומים של תאים סולאריים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
- הטכניון
- אין תגובות
המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
מדענים הצליחו לפתח מלקטת אופטית נשלטת-משוב המורכבת מאור לייזר ממוקד ביותר. מלקטת זו יכולה לאחוז בצברי תאים באופן מבוקר ולסובב אותם לכל כיוון. הגישה הזו תאפשר לבחון באופן מדויק יותר
- הטכניון
- 2 תגובות
חוקרים בטכניון פיתחו פלסטר חכם הסוגר בעצמו את החתך הניתוחי וכן מאיץ ומנטר את תהליך הריפוי
![לייזר מחמם משטחי סיליקון זעירים במיוחד [באדיבות: Steven Burrows/JILA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/Ultra-Thin-Bars-of-Silicon1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
צוות פיזיקאים מאוניברסיטת קולורדו פתר את התעלומה שמאחורי תופעה ידועה בתחום הננו: מדוע מקורות חימום זעירים במיוחד מתקררים מהר יותר אם אורזים אותם באופן מהודק יותר
![אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/2D-Magnetic-Coupling-1536x9211-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה
- שירות הידען
- אין תגובות
- הטכניון
- תגובה אחת
מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים
- האוניברסיטה העברית
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל יושק באוניברסיטת בר-אילן: מוזיאון ננו * ייפתח עם התערוכה: "שפות חדשות"
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חוסאם חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- ד״ר נועם חי
- 5 תגובות
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת
- אוניברסיטת בר אילן
- 3 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עושים שימוש בננוטכנולוגיה של מקלוני זהב לפיזור ספקטרופוטומטרי כדי לזהות תאי הרג ותאי הצלה המשמשים במערכת החיסון
![תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של ננו-רצועת גרפן מתכתית בפס-צר. הכתמים הלבנים מתייחסים לאורביטלות המאוכלסות באלקטרון יחיד שאורגנו באופן מוקפד לשם ייצור מצבים מוליכים ארוכי טווח. הרוחב של רצועה זו הוא 1.6 ננומטרים בלבד. [באדיבות: Daniel Rizzo מאוניברסיטת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/Atomic-Structure-of-Narrow-Band-Metallic-Graphene-Nanoribbon-777x3891-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 2 תגובות
