סיקור מקיף

ננו טכנולוגיה

מקור: pixabay.

ללא כביסה!

טקסטלים חכמים בעלי יכולות ניקוי עצמי והגנה מפני שחיקה בהשראת עלים וכנפי חרקים.

בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לפתח חומר פלסטי זול שיוכל להוות את הבסיס לפיתוחם של בגדים המקררים את הלובשים אותם, תוך הפחתת נפח השימוש במזגנים.

מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם

זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

בשיתוף פעולה מחקרי בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי הושגו לראשונה תובנות חדשות על אופן הפעילות של זרזים כימיים המשמשים ליצירת דלקים, חומרי פלסטיק ודשנים.

האם בעוד חמש שנים ניתן יהיה לכווץ מעבדה לגודל של חיישן? בצילום: פרוסת סיליקון שפותחה על ידי IBM בכדי למיין חלקיקים הנמצאים בנוזלי הגוף במטרה לאפשר גילוי מוקדם של מחלות. מקור: IBM.

IBM חושפת חמישה חידושים טכנולוגיים שישנו את חיינו בחמש השנים הקרובות

IBM חושפת חמישה חידושים טכנולוגיים שישנו את חיינו בחמש השנים הקרובות: אבחון נפשי באמצעות זיהוי דיבור, יכולות ראייה של גיבורי על, הבנת מורכבות כדור הארץ לפרטי פרטים באמצעות

"זכוכית מגדלת" לאטומים. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

זכוכית מגדלת לצפייה באטומים  

מזה מאות בשנים שמדענים סברו כי אור, בדומה לכל סוגי הגלים האחרים, לא ניתן למיקוד לגודל הקטן מאורך הגל שלו, קצת פחות ממיליונית המטר. כעת,

ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

מדענים ממכון ויצמן בחנו צומת מולקולרי בעל מגעי כסף, והראו שאופי הממשק בין המגעים (אלקטרודות) לבין המולקולה מכתיב את המנגנון שמגביל את ההולכה דרך המולקולה.

הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת

אבחון מחלות זיהומיות. איור: shutterstock

גלאי מחלות

ערכת בדיקה קטנה יכולה לאבחן זיהומים בתוך 20 דקות, וכך לקצר בימים שלמים את זמן ההמתנה לתוצאות ולהציל חיים/שנה או קלי

תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

טכנולוגיה שפותחה בטכניון עשויה להחליף את שבבי הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. הפיתוח מתפרסם בכתב העת Nature Communications

מזרן CLOUD - מתוך מצגת של חברת עמינח

מה הקשר בין נעליים לטכנולוגיית שינה?

התמיכה האורטופדית שהייתה מזוהה עד היום עם נעלי ריצה הגיעה גם למזרונים. טכנולוגיה מן הסוג הזה בולמת זעזועים, מפחיתה התהפכויות ומאפשרת חווית שינה נעימה יותר

אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

מדובר ברכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון:

מימין לשמאל: פרופ' רפי קוריאט - אחד משלושת היו"רים המשותפים של כנס ננו ישראל 2016, המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון ודן וילנסקי, חבר הנהלת הכנס. צילום יח"צ

תוכנית הורייזן 2020 של האיחוד האירופי תקצה מיליארדי יורו למענקי מחקר וחדשנות בתחום הננו-טכנולוגיה – כולל לחוקרים מהתעשייה והאקדמיה בישראל

גופים ישראלים, המשתתפים בפרוייקטי מו"פ חדשניים בתחום הננו-טכנולוגיה, כבר זכו במענקי מחקר מתוכנית המסגרת האירופית למו"פ, שהפרויקטים שלהם הוצגו בכנס "ננו-ישראל 2016״

דן וילנסקי

לקראת כנס ננו ישראל: 400 מיליון דולר השקעה הניבו 130 חברות חדשות, 6 מרכזי ננו, 600 פטנטים שמחציתם מיושמים, וקרוב לאלפיים סטודנטים לתארים מתקדמים

הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה: ישראל הצליחה לבסס תשתית לאומית בעלת מוניטין ברמה בין לאומית, אבל, הפסקת המימון הממשלתי לתחום, תעצור את ההתקדמות שהושגה בעשור של פעילות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן