לאבחן את כל סוגי הצהבת בדגימה אחת, בעזרת הלייזר הקומפקטי ביותר בעולם

כך מתאר אבלדאס פברצה, מנכ"ל חברת ‘Integrated Optics’ הליטאית את המצע המכיל רכיבים ננוטכנולוגיים ומאפשר זיהוי הרכב כימי של דגימות באמצעות מדידת פיזור ראמן ליישומי איבחון רפואי, בטיחות מזון ומים והגנת המולדת

 אבלדאס פברצה, מנכ"ל חברת ‘Integrated Optics’ בכנס Life Sciences Baltics 2014. צילום: אבי בליזובסקי
אבלדאס פברצה, מנכ"ל חברת ‘Integrated Optics’ בכנס Life Sciences Baltics 2014. צילום: אבי בליזובסקי

טיפה אחת, זה מה שצריך להצמיד למערכת הדגימה שמפתחת חברת אינטגריטד אופטיקס (‘Integrated Optics’) הליטאית כדי לאבחן את תכולתה. כך מתאר אבלדאס פברצה (Evaldas Pabrėža) , מנכ"ל חברת ‘Integrated Optics’ הליטאית את אחד היישומים של מכשירים המשלבים מערכות ננוטכנולוגיות לטובת האיבחון הרפואי ובדיקת בטיחות המזון.

"אנחנו יצרני לייזרים לשימושים של איבחון ביו-רפואי וכימי. מה שמיוחד במוצרים שלנו, שהם דחוסים פי7 מאשר מכשירים דומים כל מתחרה בעולם, זאת בזכות שיטות ייצור ייחודיות והדרך אנחנו משלבים את המערכות ביחד. המערכת שלנו היא POINT OF CARE , והיא משמשת לאביחון מחלות, לבדיקות בטיחות מזון. החברה פיתחה את מקור הלייזר המיניאטורי המכונה Matchbox."
"השימוש בלייזרים בתחום מדעי החיים תמיד היה יקר לרכישה וקשה לתחזוקה. חברת הסטאטר-אפ שלנו מציעה את מקור הלייזר CW הקומפקטי ביותר בעולם. הפיתוח החל בשנת 2012. שני שותפים בני פחות מ-30 בנו את הלייזר הראשון שלהם 'במטבח', גייסו כספים מקרנות הון סיכון וכעת בנו מפעל. המייסדים מאמינים כי הגיעו לנקודת המפנה שבהם הלייזרים יהפכו למוצר צריכה: הם זולים, קלים לשימוש, קומפקטיים ועמידים. השוק צפוי לפרוח כבר בקרוב. "

"הפיתוח האחרון שלנו הוא מצע חד פעמי המכיל חיישנים שעשוי לשנות את הדרך שבה מאבחנים מחלות מידבקות באמצעות זיהוי ללא תוית. חומרים זולים כגון זכוכית (soda-lime glass) בשילוב עם שיטות ננוטכנולוגיות מתקדמות הופכות למצע רגיש במיוחד (SERS – Surface Enhanced Raman Scattering), בעל יכולת לגלות ריכוזים של בקנה מידה של ננו-מולרים."

"אחד היישומים שאנחנו עובדים עליו הוא גילוי צהבת, באמצעות ספקטרוסקופית ראמן. לשם כך אנו משתמשים בהתקן העשוי מזכוכית שמעליו מוצמד ננו מבנה. החומר שנבדק – טיפת דם או סרום מוצב על הננו-מבנה. לאחר הצמדת הדגימה אנחנו מאיידים את הדגימה באמצעות הלייזר ואנחנו מודדים את אותות פיזור ראמן (Raman Scattering) שיוצאות ממנו. בניתוח האותות אנחנו מחפשים סדרת שיאים, המייצגים תנודות מולקולאריות של החומר, מעין טביעת אצבעות ייחודית לכל חומר. ספציפית לצהבת אנחנו מחברים לדגימה פיסת DNA ויראלית. אם יש וירוס בדגימה, ה-DNA שלו מתחבר ל-DNA שעל ההתקן, ואז אנו מקבלים שינוי באות. לפי השינוי האופייני למחלות אלה, אנו יכולים לדעת האם הוירוס הזה נמצא בדגימת הדם. אנחנו מפתחים כעת יכולת לאבחן כמה סוגים של צהבת במקום הבדיקה הנפרדת לכל סוג המתבצעת היום במעבדות."
מלבד בדיקות ויראליות לאילו יישומים ניתן להשתמש בלייזרים שלכם?
פברצה: "אנו מפתחים גם חיישנים ליישומי אבטחת המולדת, ניטור מזון, ניטור מים.

האם יש לכם קשר עם חברות בישראל?

"בישראל נערכים ניסויים בכל השיטות המתקדמות של ספקטרוסקופיה, גילוי וניתוח. תמיד ידעתי שאם יש לנו משהו חדשני, הוא כבר יהיה מוכר למדענים הישראלים. אני יודע שהרקע שלהם והידע שלהם חזקים ואנחנו יכולים לשתף פעולה בפיתוחים. מבחינת מכירות בישראל יש לנו כמה שותפים, אך המכירה נעשית בכל פרויקט בנפרד ללא נציגות."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן