ספקטרוסקופיה

אחת מתמונות הניסיון המוקדמות שצילם SPHEREx באפריל 2025. היא מראה מקטע של השמיים באורך גל, או צבע, אחד של א"א, שלא נראה לעין האדם אבל מיוצג כאן בצבע נראה. אורך הגל המסוים הזה (3.29 מיקרונים) מגלה ענן של אבק העשוי ממולקולה הדומה לפיח או עשן. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

SPHEREx של נאס"א ממפה את הנקום באינפרה אדום ב-102 צבעים

הטלסקופ SPHEREx, ששוגר ב־2025, סורק את כל השמיים בפירוט חסר תקדים, מאתר מים ותרכובות אורגניות, ובוחן את רגעי הבריאה – וכל המידע נגיש חינם לחוקרים ולציבור
איור אמן של החללית SPHEREx .איור: NASA/JPL-Caltech

נאס"א משגרת את SPHEREx, טלסקופ חלל שאולי יכתוב מחדש את סיפור מקור היקום

הטלסקופ SPHEREx ייצור את המפה הכי צבעונית אי פעם של כל השמיים. השיגור בסוף השבוע ממרכז החלל ונדנברג בקליפורניה, על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס
מעיצוב החללית ועד שיגור ותפעול – המסע הוא ארוך. רכיבי מפתח של מכשיר SPHEREx של נאס"א, שנועד לחקור שאלות חשובות על היקום, וכעת במצב הממומש יותר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

לוויין SPHEREx של נאס"א: חקר היקום ב-102 צבעים אינפרה-אדומים 

"זו המשימה הראשונה שתצפה בכל השמיים בכל כך הרבה צבעים," אמר ג'יימי בוק, החוקר הראשי של SPHEREx, שפועל במשותף במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א (JPL) ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech)
התרשמות אמן של הצפיפות של WASP-193b בהשוואה לצמר גפן מתוק. קרדיט: University of Liege

אסטרונומים גילו "תעלומה קוסמית" מוזרה – כוכב לכת ענק אוורירי כמו צמר גפן מתוק

WASP-193b, כוכב לכת ענק עם צפיפות נמוכה באופן חריג שמקיף כוכב רחוק הדומה לשמש. הוא רחוק 1,200 שנות אור בערך מכדור הארץ וגדול ב-50% מצדק, אבל פי שבעה פחות מסיבי
האיור הזה מראה חלקיקים טעונים מצדק פוגעים בפני אירופה, ומפרידים מולקולות של מים קפואים למולקולות מימן וחמצן. המדענים מאמינים שחלק מגזי החמצן החדשים האלה שנוצרים יכולים לנוע אל האוקיינוס התת קרקעי של הירח, כפי שמראה האיור בעיגול. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/SWRI/PU

האם הירח אירופה ישיב? החללית ג'ונו גילתה חמצן בירח של צדק

החללית ג'ונו של נאס"א מדדה ישירות מולקולות טעונות של חמצן ומימן מהאטמוספרה של אירופה, אחד מהירחים הכי גדולים של צדק. לפי מחקר חדש של מדענים מ-SwRI ופרינסטון, התצפיות האלה סיפקו
התעקש לחזור לשירות. וולברג (משמאל) עם צוות טנק באימון מילואים | צילום באדיבות משפחת וולברג

המדען שלא שב מן המלחמה

אלכסנדר וולברג, דוקטור לכימיה פיזיקלית, שב לישראל אחרי שנים של לימודים ועבודה בארצות הברית ועבד בקריה למחקר גרעיני. הוא גם התעקש להמשיך לשרת במילואים, כקצין סיור, ונפילתו במלחמת יום הכיפורים
הליקוי ב-2017 כפי שצולם בפרויקט Chasing the Eclipse I. קרדיט: SwRI/NASA/Daniel B. Seaton

המדע של נאס"א בצללים: חמישה ניסויים מרתקים לליקוי החמה המלא ב8 באפריל 2024

באמצעות מטוס המחקר בגובה רב WB-57, באחד הפרויקטים יצלמו את הליקוי מגובה של 15 ק"מ מהקרקע. הצוות מקווה שצילום התמונות מעל רוב האטמוספרה של הארץ יאפשר לראות פרטים חדשים של
סכימה המתארת את עיקרי הפיתוח

חישת זיהומים אופטית בתוככי צינורות מים

חוקרים הצליחו לפתח יריעת חישה גמישה הנמצאת בתוככי צינור על מנת לנטר באופן רציף את איכות הנוזל שבו. על ידי מדידת המתח המושרה בתוך שכבה של ננו-צינורית פחמן, ניתן לקבוע
מולקולות אורגניות. המחשה: depositphotos.com

זיהוי תרכובות אורגניות בעזרת אור נראה

חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
ספקטרום בתת-אדום מהווה טביעת אצבע כימית המספקת מידע אודות ההרכב והתכונות של חומרים שונים. אילוסטרציה: pixabay.

טביעת אצבע של כימיקלים בעזרת בינה מלאכותית

מימין (עןמדים) ד"ר יבגני סטמבולצ'יק, פרופ' יצחק מרון, קריסטינה סטולברג, גיא רוזנצוויג, פסי מאירי. (יושבים):ד"ר אייל קרופ, דימיטרי מיקיטצ'וק

בקיצור – מאיצי חלקיקים

אלכסנדר שילין, אוניברסיטת אילינוי

ספקטרוסקופיה בכף היד?

גבישי חלבונים שחלקם גודלו במעבורת החלל האמריקאית וחלקם בתחנת החלל הרוסית.

כיצד אתם מגדלים את הגבישים שלכם?

נאס"א גילתה כדורי באקי בחלל

טלסקופ של נאס"א איתר לראשונה בחלל תרכובות פולרן

PIA02572

גנימד-ירח של צדק – סיכום ממצאים

משמאל לימין: Jingle Liu, Xi-Cheng Zhang , Jianming Dai. קרדיט: Rensselaer/Daria Robbins

פריצת-דרך בחישה מרחוק של חומרי-נפץ מוסתרים

סגסוגת Nm-Sm-B3. צילום: אוניברסיטת פרונבאנס בצרפת

חומרים "הזוכרים" את המבנה שלהם

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מכשיר ספקטרומטר בעל רגישות שיא