200 שנה להולדתו של רוברט בונזן – האיש שבזכותו אנו יודעים ממה מורכבים הכוכבים הרחוקים

אתמול, 30 במארס חל יום הולדתו ה-200 של רוברט בונזן, כימאי גרמני שגילה את הספקטרום של היסודות, ותוך כך פתח תחום חדש באנליזה הכימית ואת הדרך לכוכבים

אתמול, 30 במארס חל יום הולדתו ה-200 של רוברט בונזן, כימאי גרמני שגילה את הספקטרום של היסודות. בונזן נולד בגוטינגן שבממלכת הנובר, כיום בגרמניה ב-30 במארס 1811. הוא ידוע בעיקר בשל מבער בונזן, התא האלקטכוכימי העשוי מתרכובת פחמן ואבץ,  שיטות באנליזה של גזים ופיתוח אנליזה ספקטרוכימית.

הוא חקר את הפליטות מיסודות חמים וביחד עם גוסטב קירכוף גילה שני יסודות: צזיום (ב-1860 – המשמש כיום בשעונים אטומיים) ורובידיום ב-1861.

בונזן פיתח כמה שיטות לניתוח הרכב גזים והיה חלוץ התחום הפוטוכימי. הוא גם ביצע את העבודות הראשונות בתחום של הכימיה האורגנו–ארסנית, ביחד עם עוזר המעבדה שלו פיטר סדאגה הוא פיתח את מבער בונזן, שיפור של המבערים במעבדתיים שהיו אז בשימוש. פרס בונזן קירכוף לספקטרוסקופיה נקרא על שמם.

השיטה שהמציא – זיהו קווי הספקטרום של כל יסוד מאפשרת כיום מגוון רחב של יישומים החל מזיהוי הרכבם של כוכבים רחוקים הנצפים בטלסקופ ועד לזיהוי אופטי של חומרים באמצעות סורק או מצלמה – כך למשל ישנן חברות המשתמשות בכך למיחזור מבלי שהתושבים יצטרכו להפריד את החומרים השונים, לאחר פירוק הפסולת לחתיכות קטנות המערכת עוברת ובוחנת את הספקטרום של כל פיסה בשיטה שפיתח בונזן וממיינת אותו למקומו הנדרש.

את ההסבר לגילוי מספק אתר מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים. “הכימאים גילו שיסודות שונים מפיקים צבעים שונים כשהם נשרפים. ב-1859 עלה במוחו של גובטב קירשנהוף רעיון מבריק: להעביר את האור הזה דרך פריזמה. יחד עם בונזן, הוא גילה מיד שלספקטרום שנוצר כתוצאה מכך יש קווים בהירים על רקע רציף, שתבנית הקווים שונה לכל אחד מן היסודות הכימיים, ושאחדים מן הקווים האלה חופפים את הקווים הכהים של ספקטרום השמש (הסולארי).

בונסן וקירשנהוף הבינו מיד את ההשלכות האדירות שיש לתגליות האלה, והתחילו לנצל אותן. התבנית של הקווים הבהירים יצרו “טביעות אצבעות” ייחודית לכל יסוד ויסוד, באופן שכשבחנו את הספקטרום של חומר לא מוכר (ולשם כך נדרשו רק כמויות זעירות), היה אפשר לזהות במהירות את היסודות המרכיבים אותו. מאז ועד היום ממשיך הספקטרוסקופ של בונזן וקירשהוף לשמש מכשיר מרכזי בכימיה האנליטית.”

בדרך זו זיהו, באמצעות אב הטיפוס של הספקטרוסקופ גילו השניים את הספקטרום של היסודות סודיום, ליתיום ואשלגן. לאחר אינספור טיהורים במעבדה הצליח בונזן להפיק דוגמאות טהורות של חומרים בזכות בדיקות הספקטרום.  הוא גילה את קוי הספקטרום הכחולים בדוגמאות של מים מינרלים מדורקהיים שבגרמניה. הוא ניחש כי הם מעידים על קיומו של יסוד כימי שלא התגלה עדיין. לאחר התפלה של 40 טונות של מים, באביב 1860 הוא הצליח לבודד 17 גרם של היסוד החדש וקרא לו צזיום בעבור המילה הלטינית המתארת כחול עמוק. גם את הרובידיום, שנה לאחר מכן הוא זיהה באמצעות אותו תהליך.

כתבות נוספות בושא זה

• גיל השמש והדארוויניזם (הספקטרוסקופ איפשר לזהות את הגיל האמיתי של השמש)
• ספקטרוסקופיה בכף היד
• פרודה (מולקולה) מורכבת להפליא נמצאה בחלל החיצון
• מכשיר ספקטרומטר בזמן אמת