מדפסת ננומטרית תלת מימדית לייצור מבנים זעירים במיוחד

המדפסת שתציג חברת AVBA בתערוכת "ננו-ישראל 2016" מ0אפשרת להדפיס מבנים תלת מימדיים זעירים, בעלי עובי קו של מספר ננומטרים. בין היישומים האפשריים למדפסת: בנית מיקרו-מנועים, כמו לדוגמה לנשיאת זרע בעל תנועתיות נמוכה אל עבר הביצית לטובת טיפול בבעיות הפריה ובניית התקנים זעירים לנשיאת תרופות לאיזורים יעודיים בגוף.

מדפסת תלת ממדית לייצור מערכות ננומטריות. צילום יח"צ חברת AVBA
מדפסת תלת ממדית לייצור מערכות ננומטריות. צילום יח"צ חברת AVBA

 

חברת AVBA, נציגתה הבלעדית של ננוסקרייב בישראל, תציג במסגרת כנס "ננו-ישראל 2016" את הדור הבא של המיקרו-מדפסות הננו בתלת מימד. המדפסת החדשה מבוססת על עיקרון כתיבה בפוטו-רסיסט (חומר רגיש לחשיפה לאור) על ידי קרן לייזר מדויקת. המדפסת מסוגלת "לכתוב" מבנים תלת מימדים ברזולוציות גבוהות ולהערכת החברה מדובר ביכולות כתיבה/הדפסה מהירות במיוחד בתחומי המבנים הזעירים והמורכבים. למעלה מ-100 מדפסות ננו-מטריות כבר הותקנו בכ-25 ארצות שונות בעולם. המערכת הראשונה של מדפסת התלת-מימד בישראל הותקנה באוניברסיטה העברית במרכז ברוידא לחדשנות בהנדסה ומדעי המחשב.

המדפסת משלבת שני אופני כתיבה: פיאזו אולטרה-מדויק, המאפשר טווחי תנועה זהירים ושרירותיים בשלושה מימדים, בתוספת של גלוו מהיר ביותר המאפשר תהליך של בנית מבנים שכבה אחר שכבה. היא מאפשרת יישום של מבנים מדויקים בסדרי גודל בהשוואה לטכנולוגיות אחרות. על פי ההערכה, תוך זמן לא ארוך זו תהיה הטכנולוגיה הסטנדרטית לייצור מבנים זעירים. המדפסת זכתה לא מכבר בפרס הטכנולוגיה העולמי בקטגוריה של חומרים.

האפליקציות התעשיתיות והמדעיות של טכנולוגיה זו הן כמעט בלתי מוגבלות ושימושים במדפסת ניתן לראות כיום במחקרים בתחום המיקרו אופטיקה, פוטוניקה, חקר חומרים, רפואה ובמגוון תחומים במדעי החיים.

בין היישומים האפשריים למדפסת:

  • בניית מיקרו-מנועים, כמו לדוגמה לנשיאת זרע בעל תנועתיות נמוכה אל עבר הביצית לטובת טיפול בבעיות הפריה.
  • בניית התקנים זעירים לנשיאת תרופות לאיזורים יעודיים בגוף.
  • בניית מבנים לחקר הנדסת רקמות / תרבית תאים תלת מימדים.
  • בניית חוטים זעירים למטרת חיבורים ואריזות של מעגלים אלקטרונים מתקדמים (צ'יפים)
  • הכנת חרירים לבקרת זרימות מאוד זעירות – שימושים רבים ומגוונים.
  • יצירת חומרים "חכמים" בעלי תכונות שטרם נמצאו בטבע – תרכובות של אלמנטים שונים כגון פלסטיקים ומתכות שיישומם למשל בפילטרים אופטים, התקנים רפואים, בקרה אוירית מרחוק, כיסוי מגן לרעידות אדמה, סופר-עדשות ועוד.

המדפסת מאפשרת להדפיס מבנים תלת ממדיים זעירים, בעלי עובי קו של מספר ננומטרים (לשם ייחוס, עובי ממוצע של שערת אדם הוא כ- 80,000 ננומטר). ה'כתיבה' נעשית על עקרון פיזיקאלי של חשיפת חומר רגיש לאור (עקרון הדומה לצילום באמצעות פילם). הפיתוח מאפשר לבצע מה שהיה מוגדר עד כה מדע בדיוני, כגון הדפסת רובוטים ננומטרים, המסוגלים לנוע בגוף האדם ולהוביל תרופות לאזורים בעיתיים, או לחקור תופעות פיזיקאליות בדיוק שהיה עד כה כמעט בלתי אפשרי.

כנס הננו ייערך בין 22-23 בפברואר. זהו אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי החומרים, הרפואה, הנדסה, המוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. הכנס ייערך באודיטוריום סמולארש, באוניברסיטת תל אביב, ועל פי ההערכות יגיעו אליו מעל 1200 משתתפים. האורחים יוכלו להתרשם ממעל 40 חברות ננו ישראליות שיציגו את חידושיהן, מאות סטודנטים מרחבי הארץ יציגו את עבודותיהם ב״פוסטרים״ ובביתן מיוחד של מתימו"פ – מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח, ובשיתוף המדען הראשי, אף יוצגו כמה מהיישומים היותר מתקדמים של התחום.

אתר כנס ננו ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. לעזור לזרעון פגום גנטית לנוע לכיוון הביצית ?? זה חייב להירשם בדפי ההיסטוריה כיישום האפשרי הכי גרוע אבר בהיסטוריה של יישומים אפשריים של דברים כלשהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן