לקראת כנס ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו אריזה מבוססת טכנולוגיית ננו שתאריך את חיי המדף של מוצרי מאפה

בכנס ננו-ישראל 2016 שייערך בחודש הבא בתל אביב, יציגו חוקרים מהטכניון פיתח חדשני: אריזה למזון – ובעיקר מאפים – המבוססת על פלסטיק המכיל ננו-צינוריות ושמנים טבעיים, השומרת על המאפים המאוחסנים בתוכה ומונעת התפתחות עובש וחיידקים

. מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון. צילום: יח"צ
מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון. צילום: יח"צ

משפחה ישראלית מוציאה אלפי שקלים בחודש על מזון, אבל חלקו לא נאכל. הסיבה, ובמיוחד כשמדובר בדברי מאפה: התפתחות עובש המונעת את האכילה. התוצאה: המוצרים שנקנו בכסף רב נזרקים לפח. דו״ח של האו״ם הראה כי כ-30% מהמזון שמיוצר היום בעולם נזרק לפח מבלי שנפתח ונאכל. מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון, מציעים כעת פתרון לבעיה שיכולה לחסוך כסף רב לצרכנים: אריזת פלסטיק ייחודית המכילה שמנים אתריים טבעיים ומגנה על לחם, גבינות ומזונות אחרים מפני עובש וחיידקים. הפיתוח החדשני יוצג בכנס ננו-ישראל 2016, שייערך בתאריכים 23-22 בפברואר באוניברסיטת תל אביב.

האריזה היא למעשה שקית פלסטיק רגילה למראה, שחלק מרכיביה הוא ננו-צינוריות זעירות המכילות שמנים אתריים, המבוססים על תמציות טבעיות של צמחים, כגון בזיליקום וטימין (קורנית). השמנים הללו ידועים מזה מאות שנים בפעילותם האנטי-מיקרוביאלית, כלומר ביכולתם לקטול חיידקים, עובש ופטריות. האריזה משחררת את השמן הנדיף באופן מבוקר אל המאפים שבתוכה, וכך מונעת התפתחות של מיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול המזון. כך אפשר להאריך בצורה בטוחה את חיי המדף של המוצר ולהפחית את השימוש בחומרים משמרים. הטכנולוגיה הייחודית פותחה במסגרת פרויקט מגנ"ט של משרד הכלכלה, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הטכניון לחברות תעשייתיות מובילות ובהן חברת כרמל אולפינים. הפיתוח כבר נמצא בשלב מתקדם, והחוקרים באקדמיה ובתעשייה מעריכים שבקרוב יעלו על המדפים מוצרי מזון הארוזים בטכנולוגיה זו.

האריזה האטומה לעובש שפיתחו מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון. צילום: יח"צ
האריזה האטומה לעובש שפיתחו מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון. צילום: יח"צ

"באמצעות שילוב בין מיקרוביולוגיה וטכנולוגיית ננו פיתחנו אריזה אנטי-מיקרוביאלית בעלת ערך ממשי לצרכנים ולתעשיית המזון," אומרת רותם. "מרגש לדעת שהפיתוח שלנו, המבוסס על חומרי גלם זמינים וזולים דוגמת בזיליקום, טימין וגרניום יאפשר לכל משק בית בישראל לחסוך בעלויות ולשמור על איכות הסביבה."
"לפיתוחים הנעשים באמצעות ננו-טכנולוגיה יש השפעה מרחיקת לכת על כל תחומי החיים," אומר בוגר הטכניון רפי קוריאט, המכהן כיו"ר משותף לכנס ננו-ישראל 2016. "פיתוח טכנולוגיות ננו בתחום המזון מזמן אלינו שפע של פתרונות לבעיות שלא היינו יכולים לפתור בדרך אחרת. הכנסתן של ננוטכנולוגיות ויישומם של מחקרים אקדמיים בתעשיית המזון, כמו גם בתעשיות נוספות כגון תעשיות הטקסטיל, האנרגיה והרכב, יכולים לפתוח בפני היצרנים שפע של אפשרויות ויישומים חדשים ולשפר את יכולתם להתחרות בשווקים הבינלאומיים."

על כנס הננו
כנס "ננו-ישראל 2016" הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות עסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה. בכנס ובתערוכה שתתקיים במסגרתו יוצגו כמה מההמצאות הבולטות שפותחו בישראל בתחומי החומרים, הרפואה, המובייל, התעופה והמוליכים למחצה ובתחומי תעשייה חדשניים נוספים. בכנס ישתתפו נציגים מישראל ומחו"ל ובהם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי תעשייה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל וכן נציגי אקדמיה, מדענים וחוקרים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. הפתרון הנ"ל שמייקר את האריזה באופן יחסי לא הולך לעזור במיוחד לרעבים, אצלם כנראה לא נזרק שום מזון כתוצאה מעובש.
    בכל מקרה הבעיה העיקרית של מאפים היא שהטריות כתוצאה מלחות נפגעת הרבה לפני שמתפתח עובש והופכת אותם פשוט ללא טעימים. הקפאת המאפים פותרת את שתי הבעיות באופן אפקטיבי מאוד.

  2. עוד המצאה ענקית תוצרת כחול לבן לאנושות . מזון לרעבים ממלחמות ומבצורת יקבלו
    מזון שמור ובריא
    תחי מדינת ישראל . ושימותו הקנאים עם סימון המוצרים באירופה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן