משתתפים מעשרות מדינות יגיעו לתל אביב, בפברואר 2016, לקחת חלק בכנס “ננו-ישראל 2016” והתערוכה הנלויית אליו, להתרשם מהטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום, לבחון הישגים מדעיים ולשקול אפשרויות השקעה
כנס “ננו-ישראל 2016” והתערוכה הנלויית אליו, ייערך בפברואר 2016. הכנס הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי החומרים, רפואה, מובייל, תעופה, מוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. בין המשתתפים מהארץ ומהעולם, ניתן יהיה למצוא אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים.
כנס “ננו-ישראל” הקודם, שנערך בשנת 2014, משך אליו 1000 נציגים מישראל ומהעולם. הכנס הקרוב ייערך בין 22-23 בפברואר 2016, באודיטוריום סמולארש, באוניברסיטת תל אביב, ועל פי ההערכות יגיעו אליו מעל 1200 משתתפים מעשרות מדינות. יור״ים הכנס הם פרופ’ אורי צ׳שנובסקי, מאוניברסיטת תל אביב, מבכירי חוקרי הננו-טכנולוגיה בישראל, וחתן פרס וייצמן למדעים; פרופ׳ יעל חנין, ראש המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פיזיקאית המתמקדת בפיתוח ננו-התקנים אלקטרוניים ורפי קוריאט, שותף במיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי ומבכירי התעשייה.
“ישראל נודעת בשל הישגיה וחדשנותה בתחום הננו”, אומר קוריאט. ״לאורך העשור האחרון ישראל מיצבה עצמה כמובילה ננו-טכנולוגית, המספקת אפשרויות חדשות ומרגשות בתחומי הרפואה, מובייל, ביטחון ועוד תחומים מתעשיית ההיי-טק. בכנס ובתערוכה הנלויית, ניתן יהיה להתרשם מההישגים המדעיים ולשקול אפשרויות השקעה״.
השפעה על כל תחומי החיים
לדברי קוריאט, לננו-טכנולוגיה יש מגוון מרשים ביותר של שימושים פוטנציאלים. מסמך יסוד שחובר על ידי היזמה הלאומית האמריקאית לננו-טכנולוגיה (NNI) כולל רשימת נושאים ששווה הצצה. על פי הרשימה, רבים התחומים בהם ניתן יהיה למצוא את השפעת המחקרים של היום על ההבטים הטכנולוגים והמדעיים של חיינו. כך לדוגמה, ניתן יהיה לעצב חומרים חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית, ובטוחים יותר, ניתן יהיה לבצע תהליכים ננו-מטריים הקשורים באיכות הסביבה, לבצע טיפולים ודיאגנוסטיקה רפואית, לשמר ולאגור אנרגיה, לבנות ספינות חלל זעירות לטובת מחקר ולניצול החלל, ליצור חיישנים ביולוגים לגלות מחלות מדבקות ואיומים ביולוגים ולפתח שלל יישומים בתחומי האלקטרוניקה, האנרגיה, ואפילו הביטחון הלאומי. תרופת פלא של ממש.
מוצרים הכוללים רכיבים ננו-טכניים כבר מצויים בשוק; ניתן לציין מביניהם כונני תקליטורים שראשי הקריאה שלהם מכילים מערכות ננו-מטריות המאפשרות קריאה וכתיבה בצפיפות גבוהה בהרבה מזו של הכוננים הקודמים, המיקרומטריים. רכיבים ננו-מטריים גם משפרים את תכונותיהם של טקסטילים וחומרים פלסטיים שונים, כגון אלה המשמשים לייצור בגדיהם של ספורטאים על מנת להקטין את התנגדות המים או הרוח לתנועתם.
בשיטות ננו-טכנולוגיות יהיה אפשר לבנות מוצרים רבים שתכונותיהם דומות לאלה של מוצרים אחרים, המשרתים אותנו כבר זמן רב, אך הודות לננו-טכנולוגיה הם יהיו קטנים וזולים יותר. לדוגמה, תחום המחשבים, או מנוע סילוני עשוי מגביש יחיד ענקי. בתחום הצבאי, מדברים על מזל”טים זערוריים שלא יהיו ניתנים לגילוי, ויוכלו לספק לשולחיהם מידע על שדה הקרב באמצעות חיישניהם. חברת פלסן – תורטק הישראלית מקיבוץ סאסא כבר כיום מספקת ננו-צינוריות למיגון כלי רכב וערכות הסוואה, רפאל והתע”א, משתמשות בחומרי ננו וננו-צינוריות להפחתת משקל ובו זמנית הגדלת החוזק המכני, שני נושאים משמעותיים מאוד בענפי התעופה והטילים, וחברת אלביט פיתחה קבלי על המייעלים את התצרוכת האנרגטית להתנעת רכבי שטח ואחרים ובכך מאריכים את חיי המצבר.
מרבית הכותבים על התחום מרבים להצביע על שילוב הננו-טכנולוגיה עם הביולוגיה והרפואה, כאחד מכיווני ההתפתחות המדעיים היותר מבטיחים והאולי יותר קרובים להווה. לננו-טכנולוגיה פוטנציאל ישומי נרחב בדיאגנוסטיקה ובטיפול רפואי ממוקד. העברת תרופות לאתרים מוגדרים, בדיקות ממוקדות לא פולשניות, ועוד. מצד שני, הביולוגיה מספקת את הדוגמאות והכלים היחידים העומדים לרשותנו לבניית
