ננו טכנולוגיה

שילוב תואם של אבני בניין משולשות מאפשר עיוות ללא שינוי באורך של אף מוט קרדיט: אן מואס

שיטה חדשנית לתכנון מטא-חומרים מכניים על ידי השתלה יזומה של פגמים

  • אין תגובות
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

  • 3 תגובות
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
מפת חום במערכת גרפן הנתונה בשדה מגנטי חזק. בשוליים – טבעות שנוצרו מהתנגשות אלקטרונים בפגמים אטומיים בודדים

ממצאים חדשים מציגים תמונה מדויקת יותר של זרימת אלקטרונים במצבים קוונטיים

  • 2 תגובות

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

  • 5 תגובות
פרופ' טל אלנבוגן, מאי טל ושי קרן-צור. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח  שיטה חדשה של ייצור ושליטה בגלי טרה-הרץ

  • תגובה אחת
אטומים ומולקולות המורכבים מנקודות קוונטיות. איור: מירב עודד וסומנת' קולי

חוקר מהאוני' העברית הצליח ליצור מולקולות משתי נקודות קוונטיות

  • 7 תגובות
גלאי הזיעה של חוקרי Caltech

גלאי זיעה לביש לזיהוי חומצות שתן הגורמות לשיגדון (גַאוּט)

  • 4 תגובות
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לטיהור מי-שפכים העשירים בפורמלדהיד

  • תגובה אחת
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

  • אין תגובות
מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]

אבני בנין של דנ"א וחלבונים יוצרים מבנים של כלוב

  • אין תגובות
באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

פריצת דרך בחקר תהליכי ייצור האנרגיה בפוטוסינתזה ובנשימה תאית

  • אין תגובות

קעקוע שהוא גם חיישן

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

  • אין תגובות
הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

  • אין תגובות
אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

  • אין תגובות
החוקר הראשי אוחז בידו תא של ביו-דלק המופעל על ידי גלוקוזה [באדיבות אוניברסיטת המדינה של וושינגטון]

חוקרים הצליחו לפתח גלאי מחלות המופעל על ידי סוכר

  • אין תגובות
עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

  • אין תגובות
מעבדות ננו טכנולוגיה בחסות אוניברסיטת בר אילן

לקראת כנס הננוטכנולוגיה: התעשייה קוטפת עשר שנות השקעה במחקרים

  • אין תגובות
ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

  • אין תגובות
המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

  • 2 תגובות
בתמונה: הדפסים שונים על משטח מתכת שנוצרו על ידי אלומה ממוקדת של חלקיקים טעונים. אלומה זו גרמה למשטח להתעקם בתבנית שתוכננה מראש כדי לקטב את האור. Credit: Courtesy of the researchers

אומנות יפנית בשירות המדע

  • תגובה אחת
איור המראה ניתוח מונחה דימות לאחר הזרקה של חיישן חכם הזוהר בגידול ומסייע למנתח בזמן אמת להבחין בין הרקמה הסרטנית לרקמה הבריאה (איירה: מעין הראל)

חיישן חכם יאפשר למנתחים לזהות ולהסיר את כל תאי הגידול הסרטני

  • 4 תגובות
ננו-חומר מרוכב כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים: ננו-צינוריות פחמן (חוטים דקים) המופרדות זו מזו מתלפפות סביב גבישים גליליים של צבע אורגני. צילום: בועז ריבצ'ינסקי, מכון ויצמן

רק לערבב ולהגיש

  • אין תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

ללא כביסה!

  • אין תגובות
בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

  • 7 תגובות
חוקרים מדגימים בועה המופקת מאור ומשמשת לדחיפה של מיקרו-חלקיקים. לוח (a) מציג את החלקיק העגול, בקוטר של 42 מיקרומטר, ואת קרן הלייזר, בגודל של 405 ננומטר, בתור העיגול הכהה והבהיר, בהתאמה. בלוח (b), 40 אלפיות שנייה לאחר מכן, המיקרו-עיגול עבר מרחק הגדול ממנו פי עשרה. מקור: אוניברסיטת בן גוריון.

חוקרים פיתחו טכניקה להנעת מיקרו-חלקיקים בעזרת אור ובועות זעירות

  • אין תגובות
איור של הניסוי. השכבות הלא-סדורות שוקעו על פני פריזמה והוארו בקרינת לייזר. מקור: הטכניון.

חוקרים הצליחו ליצור חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה

  • תגובה אחת
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

האם נמצאה שיטה זולה ויעילה לייצור גרפן?

  • 2 תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

אפיון תלת-ממדי יקדם מזעור בתהליכי ייצור של התקנים אלקטרונים

  • אין תגובות
מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

  • אין תגובות
זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

  • אין תגובות
האם בעוד חמש שנים ניתן יהיה לכווץ מעבדה לגודל של חיישן? בצילום: פרוסת סיליקון שפותחה על ידי IBM בכדי למיין חלקיקים הנמצאים בנוזלי הגוף במטרה לאפשר גילוי מוקדם של מחלות. מקור: IBM.

IBM חושפת חמישה חידושים טכנולוגיים שישנו את חיינו בחמש השנים הקרובות

  • אין תגובות
נייר אלקטרוני. צילום: Cockrell School of Engineering

"השלב הבא: ייצור מוצרים בתלת-מימד – בעלי יכולת תגובה"

  • תגובה אחת
"זכוכית מגדלת" לאטומים. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

זכוכית מגדלת לצפייה באטומים  

  • אין תגובות
מכונית מולקולרית. איור: ועדת פרס נובל לכימיה 2016

מעלית, שריר, שבב מחשב זעיר ופרס נובל – כיצד מולקולות הופכות למכונות – חלק ב'

  • אין תגובות
מכונית מולקולרית. איור: ועדת פרס נובל לכימיה 2016

מי ייסע במכונית מולקולרית? – כיצד מולקולות הופכות למכונות – חלק א'

  • 8 תגובות
ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

  • תגובה אחת
הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

  • 4 תגובות
אבחון מחלות זיהומיות. איור: shutterstock

גלאי מחלות

  • 4 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

  • 8 תגובות
רפי קוריאט בכנס ננו-ישראל 2014. צילום: אבי בליזובסקי

איגוד התעשייה הקיבוצית משדרג את המפעלים בננו-טכנולוגיה בסיוע INNI

  • אין תגובות
מזרן CLOUD - מתוך מצגת של חברת עמינח

מה הקשר בין נעליים לטכנולוגיית שינה?

אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש