ננו טכנולוגיה

ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

Applied NanoStructures תציג בכנס ננו ישראל 2014 מודול למדידת טמפרטורות ולמדידת התנגדות תרמית

  • אין תגובות
פרופ' אהוד גזית, אוניברסיטת תל-אביב

רמות תציג בכנס ננו-ישראל ננו-חלקיקים צינוריים מבוססי פפטידים לביו-חיישנים, התקני אופטיים, ציפויי משטחים ושחרור תרופות

  • אין תגובות
תמונה זו מראה מערך של 512 גלאים מוליכי על בטלסקופ BICEP2 בקוטב הדרומי. הטכנולוגיה היתה מהותית לגילוי השפעת גלי הכבידה מהעידן המוקדם של היקום המכונה "תקופת האינפלציה". צילום: NASA/JPL-Caltech

כיצד פועל הטלסקופ בקוטב הדרומי שגילה את גלי הכבידה שנוצרו בעקבות המפץ הגדול?

  • 6 תגובות
של כלי רכב משוריינים של פלסן. קרדיט תמונה: באדיבות פלסן סאסא.

מושב בטחוני מיוחד שייערך במסגרת כנס ננו-ישראל 2014 את הישגי ישראל בתחום

  • אין תגובות
התקן ליצירת ננו-צינוריות פחמן

דרגות חופש

  • אין תגובות
מדפסת תלת ממדית של חברת ננוסקרייב. צילום יח"צ

חברת AVBA תחשוף בתערוכת "ננו-ישראל 2014" מדפסת ננומטרית תלת מימדית

  • 3 תגובות
פרופ' אורי סיון, הטכניון

ננו ורוד-כחול-לבן

  • תגובה אחת
דן וילנסקי

לקראת כנס ננו-ישראל: 206 סטארטאפים חדשים קמו בשש השנים מאז הוכרז תחום הננו-טכנולוגיה כפרויקט לאומי

  • אין תגובות
ננו צינורות. איור: shutterstock

פקק תנועה מולקולארי גורם למים לנוע מהר יותר דרך ננו צינורות

  • תגובה אחת
הקרומית האלקטרונית הדקיקה במיוחד נדבקת למגוון משטחים. (תמונה: Peter Rüegg/ETH Zürich)

רכיבי אלקטרוניקה דקים במיוחד, גמישים ושקופים

  • 3 תגובות
פריקה חשמלית. איור: shutterstock

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים "נסתרים" בערוצי פלסמה

  • 2 תגובות
מוליך על - איור: shutterstock

רגיש, לא ספונטני

  • אין תגובות
מיקומו של הכבד בגוף האדם. איור: shutterstock

שיטה מהפכנית להדבקת רקמות ביולוגיות

  • אין תגובות
פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

  • 7 תגובות
נאוה סברסקי - סופר

פרופ' אורי סיון, נאוה סברסקי סופר ורפי קוריאט נבחרו ליו"רים של כנס הננו-טכנולוגיה הבינלאומי 2014

  • אין תגובות
כלובים מיקרוסקופיים. צילום: shutterstock

כלובים מיקרוסקופיים בהדפסת תלת ממד לכליאת חיידקים

  • תגובה אחת
: האפקט האופטו-אלקטרי יכול לשמש לבקרה על מעבר מולקולות DNA בננו-חורים, ולשפר את הדיוק בחישה ובריצוף של מולקולות DNA בודדות.

חוקרי הטכניון הצליחו להאט את מעבר הDNA- בננו-חרירים באמצעות אור

  • אין תגובות
מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

  • תגובה אחת
שבבים ננומטריים באורך של 3 מ"מ בלבד, המורכבים מזכוכית סיליקה דחוסה, משמשים לשם האצת אלקטרונים למהירות הגבוהה פי עשרה מזו המתקבלת היום במאיצים רגילים. (Brad Plummer/SLAC)

מאיצי חלקיקים בגודל שבב

  • 5 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של התקן הגרפן החדשני המנצל שער לוגי לא-בוליאני (כאשר סמליל האוניברסיטה, UCR, מוטבע על גביי משטח הגרפן). קנה המידה של הקו בתחתית התמונה הוא מיקרון אחד. [באדיבות University of California at Riverside].

מעגלים לוגיים מבוססי גרפן

  • 3 תגובות
הדמיה תלת-ממדית של המערכת להעברת התרופות [באדיבות אוניברסיטת מלבורן].

מערכת ציפוי חדשה לשם העברת התרופות

  • אין תגובות
הדפסה תלת ממדית. איור: shutterstock

‫להדפיס את הבלתי אפשרי / לארי גרינמאייר‬

  • 2 תגובות
ננובוטים. איור: shutterstock

‫עלייתן של מכונות הננו / מיכאיל ק' רוקו‬

  • 4 תגובות
שבב הזיכרון החדש. מכיל אלפי רכיבים שגודל כ"א מהם כמה אלפיות המ"מ. תצלום באדיבות פרופ' יוסי פלטיאל, האוניברסיטה העברית

פיתוח ישראלי: רכיבי זיכרון ממוחשב יעילים במיוחד

  • 4 תגובות
מיני ליסה - הציור המפורסם בעולם המונה ליסה בגרסה ננומטרית. צילום: המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה

מיני ליזה – ציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י, המונה ליזה צויר על בד ברוחב 30 מיקרון

  • 3 תגובות
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מעגל לוגי המבוסס על 14 ננו-חוטים

במקום הנכון, בכיוון הנכון

  • אין תגובות
קספר נאוגארד, אוניברסיטת קופנהגן. תמונת יח"צ

טרנזיסטור המורכב מחד-שכבה מולקולארית – גרפן

  • אין תגובות
זרם אלקטרונים העובר דרך נקודות קוונטיות של זהב המעוגנות על פני ננו-שפופרות של בור-ניטריד.

האם תם עידן הסיליקון? טרנזיסטורים בלי מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
עטיפת הספר "המדריך לעתיד" מאת ד"ר רועי צזנה

הרובוט שייתקן אותי: ננו-טכנולוגיה בגוף האדם – מתוך ספרו של ד"ר רועי צזנה "המדריך לעתיד"

  • 7 תגובות
כרזת הסרט: ילד והאטום שלו. באדיבות יבמ

סרט הקולנוע הקטן בעולם

  • 4 תגובות
אוליבר ונדל הולמס - אחד מהברהמינים של בוסטון. מתוך ויקיפדיה

‫שימור אמנות – סיפור הדגרוטיפים הנעלמים / דניאל גרושקין‬

  • אין תגובות
כיתון. התמונה באדיבות Professor Douglas Eernisse

רכה – קשה?

  • 3 תגובות
ננו מגילות העצמאות של ישראל וארה"ב שהוגשו לנשיא אובמה בידי אנשי הטכניון. מרץ 2013

על פי בקשת ראש הממשלה: חוקרי הטכניון הכינו את המתנה לנשיא אובמה

  • 8 תגובות
סריגים תרמיים [באדיבות MIT]

סגסוגות ננו-חלקיקים למיקוד חום

  • 2 תגובות
מבודדים טופולוגיים אורגנים המסוגלים להעביר מידע במהירות האור ואשר מורכבים משכבה מולקולארית דקיקה (משמאל) הדומה למעין תיל של גדר לולים תוך הולכת חשמל לאורך השפה הימנית של שכבה זו (הקו הכחול) – כאשר האלקטרונים יכולים לשאת מידע גם בצורת ספין "מטה" או "מעלה". תמונה באדיבות: Feng Liu ו- Zhengfei Wang, אוניברסיטת יוטה.

מהנדסים מדגימים את יכולתם של חומרים סופר-מהירים

  • אין תגובות
תרסיס חדש עשוי להפוך כל חפץ לסוללה חשמלית קרדיט: אוניברסיטת רייס

צבע טעון / אוולין למב

  • 2 תגובות
יריעות של אטומי פחמן בעובי חד-אטומי מגולגלות ליצירת ננו-שפופרת פחמן – הזעירה פי עשרת אלפים מעובייה של שיערת אדם – שאותה ניתן לנצל להכנת טרנזיסטורים בתוך שבבים. [באדיבות: יבמ Research]

חברת IBM מכריזה על פריצת דרך בתחום השבבים: שבבים מפחמן

  • 6 תגובות
פרוסת סיליקון ועליה חיישנים תלת ממדיים. צילום: planoptik

שכבות סיליקון שטוחות במיוחד

  • אין תגובות
תמונה 1: שערת אדם בהגדלה פי 200. המקור: ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 8: מולקולה אחת, זה כל מה שצריך – על ננו-אלקטרוניקה

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ (AFM) המציגה סיב סופרא-מולקולרי מוליך המורכב ממספר סיבים קצרים. כל נקודה מהווה מולקולה נפרדת (גובה הסיב התמונה הוא 50 ננומטרים).

‫הרדיו הכי קטן בעולם / אד רג'יס‬

  • 4 תגובות
איור התהליך: בעקבות הקרנת אור על-סגול, אלקטרון בדו-תחמוצת הטיטאניום עובר עירור ומועבר לשכבת גרפן, שם הוא מדלג לקטיון כסף ויוצר בכך ננו-חלקיק כסף.

חיישנים לגילוי זיהומים בריכוז נמוך

  • תגובה אחת
צוות חוקרי ננוטכנולוגיה מאוניברסיטת ויסקונסין

פיתוח תאי דלק מיקרוביאלים משופרים

  • אין תגובות
פרופ' רועי בק ברקאי - אוניברסיטת תל אביב

המציאות הפיזיקלית של החלבונים

  • 6 תגובות
צג שקוף מגרפן. איור: אוניברסיטת רייס

שקיפות מלאה

  • תגובה אחת
פרופ' יורם דגן, אוניברסיטת תל-אביב

הספין האלקטרוני

  • 2 תגובות
ריקוד הספינים. איור מתוך WIKIMEDIA

ננו-יהלומים ואוצרות אחרים

  • אין תגובות
טרנזיסטור גרפן מהיר. איור: יבמ

טרנזיסטורים מבוססי פחמן יגדילו את הזיכרון של מכשירים ניידים

  • 5 תגובות
פרופ' יעל חנין, ראש המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. צילום: אבי בליזובסקי

חלוץ בתחומו, פורץ דרך וייחודי

  • 4 תגובות
האיור מתאר את הדופן החיצונית הפגומה (לא שלמה) של ננו-צינורות פחמן המגולגלים זה בתוך זה. על גבי דופן זו נמצאים חלקי גרפן ננומטריים (המשטחים הלבנים) אשר מעודדים היווצרותם של אתרי זירוז המורכבים מאטומי ברזל (צהוב) וחנקן (אדום). זרז זה מחזר חמצן למים. איור: אוניברסיטת סטנפורד

שימוש בננו-צינורות פחמן לפיתוח תאי דלק וסוללות

  • תגובה אחת
פרו'פ ג'אסטין גודינג, אוניברסיטת ניו סאות' וולס אוסטרליה. תמונת יח"צ

סוג חדש של ביו-חיישן מהיר ורגיש במיוחד

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש