טכנולוגיה זו עשויה לשמש בייצור של רכיבים בגודל ננומטרי, בשימוש בדרך שבה שלטו החוקרים בריכוז המולקולות בכל פיקסל.
הציור המפורסם בעולם, מגיע כעת גם בגרסה ננוטכנולוגית. חוקרים במכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה “צבעו” את המונה ליזה על פני שטח ברוחב של 30 מיקרון או כשליש מרוחבה של שערה. טכנולוגיה זו עשויה לשמש בייצור של רכיבים בגודל ננומטרי, בשימוש בדרך שבה שלטו החוקרים בריכוז המולקולות בכל פיקסל.
התמונה נוצרה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי בתהליך המכונה ננו ליתוגרפיה תרמו-כימית ThermoChemical NanoLithography (TCNL) פיקסל אחר פיקסל (בקוטר 125 ננומטרים). החוקרים מיקמו תומכה מחוממת על מצע ויצרו סדרת ריאקציות כימיות בקנה מידה ננומטרי. באמצעות שינוי רמת החימום בכל נקודה, שלטו החוקרים במספר המולקולות החדשות שנוצרו. ככל שהחום היה גבוה יותר, כך גדל הריכוז המקומי של מולקולות. אור רב יותר יצר את הגוונים הבהירים יותר של הצבע האפור במצחה ובידה של המונה ליסה. חימום לטמפרטורה נמוכה יותר יצר את הצללים הכהים בשמלתה ובשערה.
“באמצעות שליטה בטמפרטורה, הצוות שלנו תמרן את הריאקציות הכימיות כדי שיספקו שונות בריכוז המולקולות בקנה מידה ננומטרי” אומרת ג’ניפר קרטיס, פרופסור עוזר בביה”ס לפיסיקה במכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה והחוקרת הראשית. הריתוק המרחבי של כל פעולה כימית כזו במרחב מצומצם נדרשה כדי ליצור תמונה מורכבת כמו המיני ליזה”.
“אנו צופים כי ה-TCNL יוכל לבצע פעולות עדינות כאלה גם לדוגמה בשליטה במוליכות של גרפן” אומרת קרטיס. “טכניקה זו תוכל לאפשר מגוון רב של ניסויים וייישומים שקודם היו בלתי אפשריים בתחומים כגון ננו אלקטרוניקה, אופטואלקטרוניקה וביו הנדסה.
3 תגובות
אתה צודק, הייתי צריך לכתוב את המילה ‘בד’ במרכאות.
סביר דוקא שלא נעשה שימוש בבד (בניגוד לכתוב בכותרת)
כדאי לתקן את הכותרת..